 |
/images/archive/gallery/260/104.jpg צילום הדמיה:
קי-אר-טי  |
|
|
|
|
| משרד הבריאות נערך להתנתקות עם תוכנית תמיכה נפשית, על פי הלקחים שהופקו מפינוי ימית. דוח שהוגש למשרד מזהיר מפני סימני חרדה, דיכאון, כעס ותסכול אצל המתנחלים המועמדים לפינוי |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
הילה אלרואי דה-בר ודן אבן
8/3/2005 7:50 |
|
|
|
|
|
|
|
לא רק בצה"ל ובמשטרה שוקדים על תוכניות מפורטות לקראת ההתנתקות. במשרד הבריאות מכינים באחרונה תוכניות ליישום התוכנית, אך למטרה שונה לחלוטין: הענקת סיוע נפשי למפונים לקראת ההתנתקות, במהלכה ולאחריה.
על פי המלצות התוכנית, שנחשפות לראשונה, מדינת ישראל עדיין לא נערכה כראוי לפינוי, ועליה להתחיל בצעדים מידיים כדי למנוע פגיעות נפשיות קשות בקרב המפונים.
מנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע, פרופסור זאב קפלן, שחיבר את הדוח, מזהיר מפני
ההשלכות העתידיות של הפינוי וקובע שיש להיעזר במנהיגות המקומית של היישובים המפונים: "עקירה מאונס והתיישבות מחודשת תוך ניתוק מהסביבה המוכרת מהווים מקור לחץ", הסביר, "לפינוי, המלווה במשבר אידיאולוגי, פוליטי ודתי, יהיו השפעות קשות במיוחד".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"להתחיל כבר עכשיו בהכנה הנפשית"
|
|
|
 |
|
|
|
תוכנית הסיוע הנפשי מבוססת על סקירות של פסיכיאטרים שנעשו לאחר פינוי היישובים ימית ואופירה בסיני, וכן על סקירות דומות מרחבי העולם.
התוכנית הועברה לאחרונה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, ולראש אגף שירותי בריאות הנפש בהנהלת המשרד, ד"ר אלכס גרינשפון. "מפוני חבל קטיף, בדומה למפוני ימית, שונים מהעקורים האחרים בעולם", מסביר קפלן, "הם אינם מקופחים, לא עניים, לא בני מיעוטים ואינם מהגרים. עם זאת מעמדם ירד לאחרונה, ודימוים כחלוצים התחלף בדימוי של קוראים תגר על השלום, הגורמים לסיכון ופגיעה בחיילינו וכמי שמדלדלים את כספי המדינה".
קפלן טוען שהמצוקה הרגשית שעלולה להתעורר בקרב המפונים נובעת מתחושת חוסר ודאות ביחס לעתיד האישי והמשפחתי, ואפילו מתחושות ניכור, אי אמון ותסכול כלפי המנהיגות הלאומית. הוא מעריך שהמצוקות הנפשיות שעלולות לפרוץ בקרב המתיישבים יכללו סימני חרדה, דיכאון, כעס, סומטיזציה (תלונות פיזיות על רקע נפשי) ותסכול.
לאחר השלמת התהליך צופה קפלן דווקא תחושת הקלה אצל המפונים. קפלן גם מעריך שעוצמת התגובה הרגשית צפויה לעלות ככל שסיבת ההתיישבות יותר אידיאולוגית. בנוסף הוא מעריך כי מתיישבים חדשים יגלו מצוקה נמוכה מוותיקים, ומציע למפות את סדר הפינוי בהתאם לכך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"להמשיך במעקב גם אחרי הפינוי"
|
|
|
|
|
|
|
לדברי קפלן, יש לבצע כבר כעת פעילויות הכנה לאוכלוסיה לקראת הפינוי וליידע את התושבים בפרטי התוכניות. "פיזור הערפל יקל על ההתמודדות", הוא טוען.
כמו כן ממליץ קפלן לאתר מראש משפחות שעתידות לסבול ממצוקת יתר ומעריך כי אמצעי התקשורת עשויים לסייע. "יש להפסיק את הביקורת הנמתחת באמצעי התקשורת על המתנחלים", הוא מציין, "יש להשלים עם ההתנגדות בגבולות המותר ולגלות הבנה ורגישות למצוקה ולמשבר האידיאולוגי".
בשלב הפינוי עצמו ממליץ קפלן לפנות את המתיישבים יחד ולשמר ככל הניתן את המסגרות הקהילתיות והמשפחתיות. נוסף על כך מוצע לאפשר למערכי התמיכה החברתית - כמו שירותי הדת, הרווחה, החינוך והבריאות - לפעול מאוחר ככל הניתן ולפנות אותם אחרונים.
לבסוף, בחודשים שלאחר הפינוי ממליץ קפלן לבצע מעקב צמוד אחר התגובות הנפשיות בקרב המפונים. "יש לפרסם מידע על תגובות רגשיות מצד מבוגרים וילדים", אומר קפלן, "כמו כן, חשוב לספק שירותי עזרה נשפית דחופה בפריסה רחבה ומרכזים טלפוניים לעזרה מקצועית".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
