 |
/images/archive/gallery/253/341.jpg בוש נואם בקונגרס. צילום:
אי-פי  |
|
|
|
|
| השינויים בעולם הערבי מביאים את הפרשנים
בארה"ב לשקול שוב את יחסם למדיניותו של בוש
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
טל שניידר, וושינגטון
8/3/2005 8:47 |
|
|
|
|
|
|
|
נשיא ארה"ב,ג'ורג'בוש, זוכה בשבועות האחרונים לעדנה תקשורתית שלא ידע כמותה מאז נכנס לבית הלבן. הבחירות בעיראק, המחאה השקטה בלבנון, הבחירות ברשות הפלשתינית והכרזתו שלנשיא מצרים חוסני מובארק על כוונתו לערוך בחירות דמוקרטיות עד סוף 2005 - כל המהלכים הללו מביאים בעלי טורים נחשבים בארה"ב לתהות: "אולי בכל זאת הוא צדק?".
את תפיסתו הבסיסית ניסח בוש כך: "הדמוקרטיה העיראקית תצליח, ותביא בשורות טובות מדמשק ועד טהרן, כי החופש הנו העתיד של כל אומה". על דברים ברוח זו חזר בוש בהזדמנויות רבות במהלך מערכת הבחירות, ובנאומיו מאז התחיל את הקדנציה שנייה. לרוב הוטחה נגדו ביקורת: על התנהלות ארה"ב בעיראק, על היומרה.
אך כעת יש משב של שינוי, שהחל דווקא בהכרה שקיבל הנשיא בוש מוואליד ג'ונבלאט, מנהיג הדרוזים בלבנון ועד לא מזמן מבקר קבוע של הממשל האמריקני. לפני כשבועיים, בראיון ל"וושינגטון
פוסט", אמר ג'ונבלאט: "מוזר לי לומר זאת, אך תהליך השינוי התחיל בשל פלישת ארה"ב לעיראק... אני הייתי ציני בנוגע לעיראק. אבל כאשר ראיתי את העיראקים מצביעים, שמונה מיליון אנשים, זו היתה ההתחלה של עולם ערבי חדש... חומת ברלין נפלה".
בימים האחרונים הולכת ומתארכת שורת הפרשנים שמבקשים לברך את בוש. רוח הדברים היא שמדיניותו הנוקשה של בוש כלפי מדינות תומכות טרורותפיסתו הבלתי מתפשרת לגבי הצורך בהנחלת דמוקרטיה לכמה שיותר מדינות - מתחילים לשאת פרי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"בוש זוכה מכל אשמה"
|
|
|
 |
|
|
|
פאריד זכרייה, עורך המהדורה הבינלאומית של המגזין "ניוזוויק", פרסם בראשית השבוע מאמר ראשי שבו חלק שבחים לבוש: "מדען המדינה הבולט של הזמן האחרון - שזוכה מכל אשמה - הוא הנשיא בוש". זכרייה מפרט כיצד מבין בוש את מדינות ערב היטב, ומוסיף: "אולי אחרי הכל, הערבים והמוסלמים אינם זן מוזר. המנהיגים שלהם הם המוזרים... אנשים בלוס אנג'לס, ניו יורק, שיקגו וכן באירופה ואסיה - שואלים את עצמם השבוע: 'הייתכן שהוא צדק?'. והתשובה הקצרה לכך היא: כן".
דניאל שור, בעל טור ותיק ומבקר נוקב של בוש, כתב לפני כמה ימים בעיתון "כריסטיאן סיינס מוניטור": "דבר בלתי רגיל מתרחש במזרח התיכון. תנועות עממיות יוצאות נגד שלטון אוטוקרטי מבלי שהן מסתייעות ברכיב הרגיל של אנטי אמריקה וה'שטן הגדול'... השינוי לכיוון דמוקרטי במצרים ולבנון החל מאז הבחירות בעיראק, ב-30 לינואר. אולי בוש צדק".
צ'רלס קורטהיימר, פרשן ברשת "פוקס ניוז", כותב טורים שמרן ותומך קבוע של בוש, קבע חד משמעית: "מסתבר שהמבקרים, הליבראלים והריאליסטים, לא הבינו את הרחוב הערבי. מנהיגי העולם הערבי מודיעים עכשיו בגלוי כי הדוגמה האמריקנית וההתערבות האמריקנית הם שהיוו את הפתיח ליוזמות החופש".
נראה שהפעם בוש אינו ממהר לקשור לעצמו כתרים. סביר להניח שלא נצפה בו שוב נואם בהתלהבות על סיום מערכה תחת שלט ענק "המשימה הושגה". עם זאת, סביר לא פחות שבקרוב יתחילו אנשיו לשמן את מכונת יחסי הציבור, וינכסו לבוש ולאנשיו את ההתפתחויות החדשות במזרח התיכון.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
