 |
ח"כ יאיר פרץ (ש"ס) בדרך לספסל הנאשמים: היום הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום חמור נגדו בפרשת "התארים הכוזבים". פרץ נאשם בניסיון להשיג במרמה תואר אקדמי מאוניברסיטת בר-אילן וכן בעבירות של מרמה והפרת אמונים בהשגת תואר אקדמי משלוחה של אוניברסיטת ברלינגטון.
לפי כתב האישום, בספטמבר 1999 פנה ח"כ פרץ ליוסי גבאי, שפנה למכרו אברהם קלינגר וביקש ממנו לעזור לפרץ להשיג תואר כוזב מאוניברסיטת בר-אילן. גבאי וקלינגר נפגשו עם פרץ בלשכתו במשרד העבודה והרווחה בירושלים וסיכמו להשיג את התואר הכוזב עבור פרץ על אף שלא עמד בדרישות
האקדמאיות של האוניברסיטה ואף לא נרשם אליה.
פרץ העביר לקלינגר 1,500 שקל כמקדמה לסכום של 10,000 שקל, שאותם היה אמור פרץ להעביר לקלינגר עם קבלת התעודה. בסופו של דבר, לפי כתב האישום, קלינגר לא העביר לפרץ את התעודה הכוזבת מסיבות שאינן קשורות בחבר הכנסת.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
תואר ב-3 חודשים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בחלק האחר של כתב האישום השנייה נאשם פרץ בקבלת תואר כוזב משלוחת אוניברסיטת ברלינגטון. לפי כתב האישום, לאחר שפרץ הביע עניין בלימודים בשלוחת ברלינגטון פנה אליו אברהם אבן-חן, ששימש מנכ"ל חברת "מודום" שהפעילה בארץ את שלוחת ברלינגטון.
לאחר פגישותיו עם אבן-חן, שהתקיימו במשרד העבודה בירושלים, נרשם פרץ ללימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ב-3 בפברואר 1998. כשלושה חודשים בלבד לאחר מכן, ב-4 במאי 1998, הוא כבר קיבל את התואר. כמו כן, אבן-חן אפשר לפרץ ללמוד מבלי לשלם שכר לימוד, שעמד אז על 25 אלף שקל. פרץ, לפי כתב האישום, ידע שהפטור משכר לימוד ניתן לו בשל מעמדו ותפקידו הציבורי.
פרץ, בתמורה, אפשר לאבן-חן להמליץ על שלוחת ברלינגטון בפני פעילים שונים של ש"ס בלשכתו של פרץ ובכך לקדם את ענייניו הפרטיים. נגד אבן-חן כבר הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום בגין שוחד.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
החליף את שם המחבר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כמו כן עולה מכתב האישום כי סמוך לאחר רישומו של פרץ ללימודים בברלינגטון פנה חבר הכנסת אל אבן-חן וביקש לעיין בדוגמאות של העבודות האקדמיות שיש להגישן לקראת התואר. אבן-חן הפנה אותו לספרייה של "מודום" בתל-אביב והורה למנהל הספרייה לאפשר לפרץ לקחת עבודות לעיונו.
פרץ הגיע עם עוזריו לספרייה, שלקחו עבורו את עבודת הגמר של תלמידה בשם רחל גנדלמן ועבודות נוספות של תלמיד אלמוני בשלוחה, שהושארו בספרייה כדי לשמש דוגמה לעבודות מצטיינות.
פרץ, כך נטען בכתב האישום, הגיש את העבודות לאחר שהחליף את עמוד השער לעמוד הנושא את פרטיו האישיים, כדי להציג זאת כאילו כתב אותן בעצמו. כך, לפי כתב האישום, קיבל פרץ זכאות לתואר ראשון בפסיכולוגיה מברלינגטון.
בכתב האישום מצוין כי פרץ העביר את התעודה למשרד החינוך וקיבל במרמה הכרה רשמית בתואר. בבקשה להכרה לתואר כתב פרץ כי למד בין השנים 1996 ו-1997, על אף שידע כי נרשם רק בשנת 1998. בכך, לפי כתב האישום, הונה את משרד החינוך. פרץ, לפי כתב האישום, לא הסתפק בכך וציין באתר האינטרנט הרשמי של הכנסת שהוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטת ברלינגטון.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
חודשים של דיונים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כתב האישום נגד פרץ הוגש לאחר שהוא הסכים להסרת חסינותו. במשך חודשים ארוכים התנהלו דיונים בוועדת הכנסת סביב הסרת חסינותו, אף חברי הוועדה לא התרשמו מהטענות הקשות נגדו.
גם כאשר הציג היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בפני ועדת הכנסת הקלטות ותמלילי שיחות של ח"כ פרץ, שבהן הוא נשמע מדבר על העניין, לא התרגשו הח"כים. "עושים את זה הרבה באוניברסיטאות", אמרה אז ח"כ ענבל גבריאלי (ליכוד).
פרץ עצמו טען חודשים רבים שהוא מופלה לרעה וכי היועץ המשפטי מתנכל לו. לבסוף השתכנע להסכים להסרת החסינות ובדצמבר הסירה ועדת הכנסת את חסינותו.
עדיין לא נקבע מועד פתיחת המשפט של ח"כ פרץ. |  |  |  |  | |
|