 |
/images/archive/gallery/151/350.jpg מתגייסים שער הבקו''ם (למצולמים אין קשר לידיעה). צילום:
ראובן קסטרו  |
|
|
| 20% מבני הנוער מצהירים: נסרב לפנות יישובים |
|
| סקר חדש שנערך בקרב בני נוער בגיל 18-16 חושף
מוטיבציה גבוהה לשרת בצה"ל, אך סירוב למלא חלק
מהמשימות. 42% מהנוער: לא רוצים לשרת בשטחים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אור קשתי
9/3/2005 7:38 |
|
|
|
|
|
|
|
סקר חדש שנערך בקרב בני נוער צריך להדיר שינה ממפקדי צה"ל. מהסקר עולה כי הנער אמנם רוצה לשרת בצבא, אך לא מוכן למלא כל משימה שתוטל עליו.
הסקר נערך בחודש שעבר על ידי מכון מידע שיווקי בעבור חברת "כאן" המתמודדת במכרז לערוץ השני ואוניברסיטת בר-אילן לקראת כנס "הכיפה והכומתה" שיתקיים בקרוב. החוקרים בדקו את עמדות דור העתיד באשר לשירות הצבאי בקרב 508 בני נוער דתיים וחילונים בגיל 18-16.
אחד הממצאים המעודדים ביותר בסקר הוא העובדה שעדיין קיימת מוטיבציה בסיסית גבוהה להתגייס לצבא: 82% מבני הנוער הצהירו כי יעדיפו להתגייס גם אם לא יחויבו לעשות זאת, ורק 15% אמרו שיוותרו על השירות הצבאי אם יוכלו. המוטיבציה להתגייס גדולה קצת יותר בקרב הבנים הדתיים והמסורתיים
מאשר בקרב החילונים (85% לעומת 76%). אצל בני הנוער החילונים גם נרשמה ירידה בנכונות להתגייס ככל שמתקרב מועד החיול, בעוד שאצל הנוער הדתי נרשמה מגמה הפוכה.
ההבדלים בין דתיים לחילונים נהפכים לברורים יותר כאשר נבדקת הנכונות לשרת בתפקיד קרבי: 62% מהדתיים מעדיפים שירות קרבי, לעומת 43% בלבד בקרב החילונים. יתרה מזאת, כרבע מבני הנוער החילונים הצהירו כי אם הצבא ישבץ אותם לתפקיד קרבי הם יעשו מאמץ לעבור לתפקיד לא קרבי, לעומת 16% מהדתיים. הסקר מצא גם כי כשני שלישים מבני הנוער מעוניינים להשתלב בתפקידי קצונה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
סרבנות חזקה בצד השמאלי
|
|
|
 |
|
|
|
עד כאן הנתונים המעודדים. ממצאים אחרים בסקר בהחלט יטרידו את בכירי צה"ל. כך, למשל, 30% מבני הנוער הדתיים סבורים שהרבנים הם מקור הסמכות העליונה, גם בענייני צבא. בנוסף, לא פחות מ-36% מבני הנוער הדתיים הצהירו כי יסרבו לפקודה לפנות יישובים במסגרת תוכנית ההתנתקות, ועוד 37% טענו כי יפעלו באופן חוקי כדי שלא להשתתף בפינוי, ויבצעו אותו רק מחוסר ברירה. רק 13% מהדתיים ענו כי ימלאו אחר הפקודה ללא היסוס.
בעיית הסירוב אינה ייחודית רק לבני הנוער הדתיים: גם 27% מהמסורתיים ו-13% מהחילונים אמרו כי יסרבו לפנות יישובים. בניתוח של כלל בני נוער מתברר כי כל צעיר חמישי הצהיר כי יסרב לפקודה כזו. עורכי הסקר מדגישים: "בקרב הדתיים קיימת אינדיקציה למיתון עמדות עם העלייה בגיל. לעומת זאת, אצל החילונים המגמה הפוכה".
נתון אחר, ומפתיע אפילו יותר, הוא שהסרבנות מהצד השמאלי של המפה לא פחות חזקה: 42% מבני הנוער החילונים מצהירים כי אינם רוצים לשרת בשטחים (26% "יפעלו באופן חוקי" לשם כך, ואילו 16% יסרבו בפועל). אצל הדתיים מתגלים אמנם נתונים נמוכים יותר, אבל עדיין בלתי צפויים: כ-13% יסרבו לשרת בשטחים ו-17% יפעלו בדרכים חוקיות להימנע מכך. עם זאת, בסקר לא הוזכרה הסיבה לסירוב.
בין הנושאים הנוספים שיידונו בכנס יהיה גם השירות הצבאי המשותף של חילונים ודתיים. מהנתונים עולה כי בני הנוער הדתיים והמסורתיים מגלים פתיחות גדולה יותר מהחילונים לשרת ב"יחידות מעורבות" (70% בקרב הדתיים, לעומת 49% אצל החילונים).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לא יהיה שימוש בנשק"
|
|
|
|
|
|
|
"יש הבדל גדול בין מה שהנוער הדתי אומר לסוקרים לבין מה שהם יעשו בפועל", אומר מוטי זיסר, מבעלי קבוצת "כאן" ומי שהיה המ"פ הראשון שיצא מישיבת הסדר, "גם הנוער הדתי יודע שיש דברים שצריך לשמוע בהם להחלטות הדרג הפוליטי והמפקדים. אני מאמין שכאשר יגיע הפינוי, בני הנוער יישבו ויבכו אבל לא יהיה שימוש בנשק".
בהתייחס לנתונים על ההבדלים בין דתיים לחילונים בנכונות לשרת בקרבי, אומר זיסר: "יש כנראה בעיה במסרים המועברים לילדים בחינוך הכללי מסיבות שונות".
ואילו ד"ר מנחם קליין, מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, הסביר: "ראיית הרבנים כמקור סמכות גבוה נובעת מהפופולריות הגדולה של ישיבות ההסדר והמכינות הצבאיות. מדובר ברבנים מאוד כריזמטיים, וזו תופעה שהחברה הישראלית צריכה לחשוש ממנה מאוד. בוויכוח הפנימי בציבור הדתי, הגורמים הממתנים נגררים אחרי הרדיקלים. קשה לדעת מה יהיה גודלו של העימות, אבל החוכמה כעת היא לנסות לצמצם את ממדיו".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
