 |
/images/archive/gallery/271/722.jpg השופטת טובה שטרסברג כהן מגישה את דוח תלונות הציבור נגד שופטים
ענת זכאי  |
|
|
|
|
| דוח: מאות תלונות של אזרחים על סחבת וניגוד עניינים מצד שופטים במהלך 2004 - התגלו כמוצדקות |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
9/3/2005 16:00 |
|
|
|
|
|
|
|
מי מהשופטים ממלא תפקידו כהלכה? השנה, הציבור שפט בסוגיה זו. דוח ראשון מסוגו בנושא תלונות הציבור על שופטים הוגש היום לשרת המשפטים, ציפי לבני ולנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק.
מהתלונות עולה: השופטים בבתי הדין לענייני משפחה ודיינים בבתי הדין הרבניים אינם מתפקדים.
נציבת תלונות הציבור על השופטים, השופטת בדימוס, טובה שטרסברג-כהן הגישה היום את הדוח השנתי המסכם שנת פעילות ראשונה לגוף שבראשו היא עומדת. הדוח, שאורכו כ-200 עמודים, פורש את סך כל התלונות שהוגשו בשנה האחרונה נגד שופטים, את סוג התלונות ואת אופן הטיפול בהן.
הנתונים מגלים כי הציבור אינו מרוצה: במהלך 2004 טיפלה הנציבות ב-1,239 תלונות נגד שופטים, 78% מהן הוגשו על ידי אזרחים. החלטה סופית ניתנה ב-894 תלונות, מתוכן 401 נדחו על הסף בטענה שהן קנטרניות, טורדניות או שאינן נוגעות לשופטים. מתוך 493 התלונות שנעשה בהן בירור, התבררו 133 כמוצדקות.
מהן
התלונות המוצדקות? המגוון נע בין התנהגות והתבטאויות בלתי ראויות באולם הדיונים ומחוצה לו ליצירת אווירה של לחץ או כפייה לסיים הליך משפטי. גם תלונות חמורות על אופן ניהול המשפט התבררו כמוצדקות. מסתבר שהיו הליכים משפטיים בהם התגלו משוא פנים, ניגוד עניינים, סחבת ועיכוב במתן פסק הדין.
תלונה אחת בולטת היתה נגד שופט מסוים, שבאופן חוזר ונשנה נהג בקוצר רוח כלפי נאשמים ועורכי דין, העיר הערות פוגעות ומעליבות והפעיל לחץ לסיום הליכים משפטיים. מסתבר שלתלונות הציבור יש משקל רב ? אותו שופט זומן אל הנציבה ולאחר שיחת הבירור החליט לפרוש מתפקידו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שטרסברג-כהן עם נשיא בית המשפט העליון ושרת המשפטים. צילום: ענת זכאי
|
|
|
 |
|
 |
|
המלצה: יותר משאבים לבתי המשפט
|
|
|
 |
|
|
|
פרק נפרד בדוח עוסק בתלונות על בתי הדין לענייני משפחה, בתי הדין לעבודה, בתי הדין הרבניים ובתי הדין השרעיים (של העדה המוסלמית). גם שם, עיקר התלונות עוסקות בעיכוב פסקי דין והתמשכות ההליכים.
לדוגמה, מספר רב של תלונות הוגשו נגד שופטת מסוימת בבית משפט לענייני משפחה. המתלוננים טענו כי השופטת מתנהגת בחוסר סבלנות, מפגינה לחץ, נמנעת מהכרעה שיפוטית ומפגינה כעס רב. גם במקרה זה זומנה השופטת לשיחת בירור, בה הובהר לה חד-משמעית שעליה לשנות את התנהגותה. הנציבה אף המליצה להעביר השופטת למקום אחר.
לצד התלונות הרבות, מסתבר שלא רק הגורם האנושי אשם. שטרסברג-כהן מתריעה מפני קריסת מערכת בתי המשפט. לטענתה, המספר הגדול של התיקים שנפתחו בשנה החולפת והעומס העצום על השופטים, הם הגורמים העיקריים לבעיית ה'סחבת'.
שטרסברג-כהן ממליצה לשרת המשפטים להקצות יותר משאבים כספיים לבתי המשפט, להגדיל את מספר השופטים, להקצות יותר כוח עזר, לדאוג לחלוקה רציונאלית של תיקים בין השופטים ולקבוע פרק זמן משוער לטיפול בכל תיק.
אבל לא הכל שחור. בעוד שלושה חודשים, תעבור המערכת המשפטית כולה לעבוד בצורה ממוחשבת, עובדה שתאפשר את יישום המלצות השופטת שטרסברג-כהן ביתר קלות. במערכת הממוחשבת החדשה יתנהל מעקב מלא אחר חלוקת התיקים לכל שופט, השלבים השונים בהם נמצאים התיקים ומעקב צמוד אחר השופטים "העבריינים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המטרה - לתקן לא להעניש
|
|
|
|
|
|
|
הדוח עצמו אינו מפרט מיהם השופטים הבעייתיים ומהם המקרים שבעקבותיהם הוגשו התלונות לנציבות. השופטת שטרסברג-כהן הסבירה שעל פי חוק, חלה על הנציבות חובת סודיות. לדעתה, הטיפול והתיקון בשופטים צריך להיעשות על ידי המערכת, בנחישות וללא וויתורים.
שטרסברג-כהן מציינת שבנציבות מתחקים אחרי הסיבות לעיכובים בפסקי דין ובסחבת ובודקים האם מדובר במקרה פרטני או במגמה ברורה של שופט בכל התיקים. "המטרה היא לא להעניש את השופט, אלא לתקן", הסבירה.
לרשות הנציבות עומדת אופציה של נקיטת סנקציה כלפי שופטים שמתבטאת בהעמדה לדין משמעתי או בהמלצה לשחרור שופט מתפקידו. שטרסברג-כהן התייחסה גם למשוב השופטים שקיימה לשכת עורכי הדין בשנה שעברה. המשוב יצר נתק בין הלשכה לשופטים ולדברי שטרסברג-כהן המשוב אינו משיג שום מטרה ומטרתו לזרוע בקרב השופטים פיק ברכיים וחששות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
