 |
לא בבית ספרנו: בניגוד למדיניות משרד החינוך ובסתירה למסקנות דברת ייפתח בשנה הקרובה באור-יהודה תיכון חדש, שמיועד אך ורק לתלמידים המתקשים, כאלו שהמערכת "התייאשה" מהאפשרות שיגיעו לתעודת הבגרות הנכספת.
אם לשפוט על-פי הצהרות ראשי משרד החינוך בשנים האחרונות, כל תלמיד - מצטיין או חלש-זכאי לחינוך איכותי, שיוביל אותו בבטחה לתעודת בגרות. הצהרות אחרות מדברות על שילוב תלמידים בעלי יכולות שונות במסגרת לימודית אחת, שאיננה ממיינת ילדים לפי ציונים, מוצא או רקע סוציו-אקונומי. נהוג אפילו לחשוב שהזכות השווה לחינוך נתפשת כבר כזכות יסוד, שאיש לא מערער עליה בישראל של 2005. מתברר שלא.
התיכון החדש מיועד אך ורק לתלמידים החלשים ביותר, כאלה שמערכת החינוך לא מאמינה כי ישיגו תעודת בגרות. אם כיום לומדים תלמידים אלה, יחד עם חבריהם, בתיכון היחיד בעיר, הרי שבעוד כמה חודשים הם יופרדו ויועברו למבנה אחר, הנמצא
הרחק מהתיכון על שם "פרקאוף". המסגרת החדשה אמורה להתחיל בכיתה י' (כיוון שבעיר פועלות חטיבות הביניים), ואולם בעירייה שוקלים כעת את האפשרות שסינון התלמידים יתחיל כבר בכיתה ט'.
משמעות הדבר היא שציוני התלמידים בכיתות ח' יקבעו במידה רבה את גורלם: מי לתיכון עם סיכויי בגרות טובים, ומי לתיכון שיקטלג את תלמידיו כנכשלים. העובדה שהדבר מנוגד למדיניות הרשמית של משרד החינוך, ואף סותר את המלצות ועדת דוברת, לא מפריעה לאנשי משרד החינוך להיות שותפים בוועדה שמגבשת בשבועות האחרונים את פרטי התיכון החדש. על-פי התוכנית, בית הספר יהיה קטן יחסית (שתיים-שלוש כיתות בכל שכבה), וישרת אך ורק את תושבי אור-יהודה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"לטובת התלמידים החלשים"
|
|
|
 |
|
|
|
יום שני בערב, אולם "מורשת יהדות בבל" באור-יהודה. מנהלת תיכון "פרקאוף", ענת ליבוביץ, מעבירה הרצאה להורים של בוגרי חטיבת הביניים בעיר על בית-הספר שלה. במהלך המצגת המהללת את התיכון שלה היא גם אומרת להורים: "העירייה החליטה להקים בשנת הלימודים הבאה תיכון חדש נוסף שייתן מענה אמיתי לתלמידים החלשים. אלה ייבחרו לפי ההישגים שלהם, ויהיו גם מבחנים. אנחנו נפתח בשבילם מגמות מיוחדות שמתאימות להם. חשוב להפריד אותם (מהתיכון המקיף, א"ק), כי בקומפלקס גדול הם הולכים לאיבוד. זה לא עובד. הם הופכים למתוסכלים, ואז גם אנחנו מתוסכלים. הפתרון הוא הפרדה שתאפשר השקעה גדולה יותר בחלשים".
אבל ליבוביץ, כפי שהיא עצמה אומרת בהמשך הערב, רק ממלאת את הנחיות העירייה. את היוזמה לתיכון החדש מוביל ראש העיר יצחק בוקובזה, בשיתוף משרד החינוך. וכמו בתוכניות הפרדה אחרות בתחום החינוך, הנימוק העיקרי כאן הוא שהמהלך הוא בעצם לטובת התלמידים החלשים.
"צריך לצמצם בתיכון פרקאוף את פלח התלמידים ברמות הנמוכות ביותר", אומר בוקבוזה, "כיוון שאחרת התלמידים הטובים יותר מצביעים ברגליים ובורחים מכאן. אני חייב לעצור את הבריחה של 50-40 ילדים חזקים מדי שנה מאור-יהודה, כאשר התלמידים החלשים לא באמת לומדים, אלא מטיילים בין הכיתות. במקום שהתלמידים האלה יהיו בשוליים של בית-ספר גדול, אנחנו נשים אותם במרכז של בית-ספר קטן, ניתן להם את מלוא תשומת הלב ונשקיע בהם יותר כספים".
אתה לא חושש מהסטיגמה של בית-ספר לנכשלים?
"לא צריך לחשוש מפתרונות, כי אולי בעתיד יהיה יותר רע. אני מאמין שצריך לנסות כל מיני דברים, ואני לא זוכר שנכשלתי בהרבה ניסיונות בתחום החינוך. יותר גרוע לא יהיה לתלמידים האלה, רק יותר טוב. בית-הספר החדש גם לא יוצג כמוסד לתלמידים חלשים בלבד. אלה באמת יהיו בו, אבל אנחנו מחפשים עכשיו כותרת אחרת: אנחנו רוצים להתחבר למוסד יוקרתי, שילווה את הפרויקט כולו".
ומה לגבי המחויבות לאינטגרציה, לכך שכל הילדים ילמדו יחד?
"אין בעיה שהאינטגרציה תהיה עד כיתה ח', ואחר כך מתפצלים למסלולים. אלה החיים. מדובר בתלמידים שלא יכולים להשתלב במסגרת הרגילה, אבל אם מישהו מהם יתקדם וישפר את יכולותיו-הוא יוכל לעבור לתיכון. זו לא 'ארץ גזרה', אלא מסלול שמתאים לחלשים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"נחזור 20 שנה אחורה"
|
|
|
|
|
|
|
בינתיים החזון החינוכי הזה, שמעדיף לסלק את התלמידים החלשים על-פני התמודדות אמיתית עם כל סוגי התלמידים (כפי שעושים בהצלחה בתיספר רבים, גם כאלה שמקבלים אוכלוסיית תלמידים מרקע קשה), עובר כמעט ללא התנגדות.
ציפי פוזייל, חברת ועד ההורים של אחת מחטיבות הביניים בעיר, דווקא חוששת מהיוזמה. "זה יחזיר אותנו 20 שנה אחורה", היא אומרת. "לבת שלי יש ציונים טובים, ואין לי גם בעיה לממן מורים פרטיים, אבל מה קורה עם הורים שלא יכולים להרשות לעצמם מורים פרטיים? הילדים שלהם יקוטלגו מגיל צעיר כנכשלים, ואז איזו מוטיבציה בכלל תהיה להם להשיג תעודת בגרות? אם כל העולם מתייחס לילדים האלה כאילו אין להם שום יכולת, ברור שהם לא יתאמצו. הם רק יהיו מנוכרים לחברה היותר 'מוצלחת' כביכול. ההרחקה של התלמידים החלשים גם לא תפתור את הבעיה של התלמידים החזקים, שבורחים מהעיר. אלה בין כה וכה לא ילכו לתיכון פרקאוף ולכן הטיעונים של ראש העיר אינם רלוונטיים".
פוזייל עלתה לישראל מברית-המועצות לשעבר כשהיתה בת 12. "גם אלינו לא התייחסו כאל עלייה שצריכה עזרה מיוחדת. הפתרון הכי פשוט היה לקטלג אותנו כנכשלים. אותו דבר קורה עכשיו. איך אפשר לקבוע לילד בן 14 מה יהיה העתיד שלו? ככה היה בדיוק כשאני עליתי, כשהחליטו מי הולך לתיכון עיוני ומי הולך למגמת פקידות - והעתיד שלו נגמר. כשדיברתי על כך עם הורים אחרים, הם לא הבינו למה אני מתרגזת. אמרו לי שזה טוב לבודד את התלמידים האלה, כי הם 'מרעישים' והמורים לא משתלטים עליהם. אבל זה לא אומר בהכרח שמדובר בתלמידים לא טובים, אלא שאולי יש להם מורים חסרי עמוד שדרה או כאלה שרק באים 'להחתים כרטיס'".
הורים אחרים, שביקשו לא להזדהות, אומרים כי פתיחת בית-הספר החדש קשורה גם לתושבי השכונה נוה-סביון, הנחשבת למקום מגורים חזק ואמיד יחסית. "המהלך של העירייה נועד לרצות את אנשי נוה-סביון. לא כולם כאלה, אבל יש שם הורים שלא מוכנים להרשות לילדים שלהם להסתובב עם הילדים שלנו", אומרת תושבת אור-יהודה ותיקה. "כששאלתי מה הבעיה עם הבת שלי, ההורים שם תמיד אומרים שאנחנו באמת משפחה נחמדה מאוד, אבל הבעיה היא עם השכונה שבה אנחנו גרים. אני לא אוהבת להעלות דברים כאלה על פני השטח, אבל גם אי-אפשר להתעלם מהדברים האלה". תושבים מנוה-סביון העדיפו שלא להתייחס לטענות הללו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אפרטהייד חינוכי"
|
|
|
|
|
|
|
ראש העיר בוקובזה מצדו לא מסכים שהכוונת התלמידים החלשים לבית-ספר מיוחד נועדה לרצות את תושבי נוה-סביון, אבל גם הוא אומר ש"ברור שיש התאמה בין שכונה חזקה לתלמידים חזקים". בוקובזה אף מתגאה שהתוכנית החדשה היא בהתאם להמלצות דוברת. "אני משפר את החינוך של כולם, של הטובים ושל החלשים, ופועל לקדם את הדוח", הוא אומר. ואולם בוקובזה, ומשרד החינוך ששותף לתוכניותיו, מתעלמים מהמלצות מרכזיות של הדוח, ובראשן המלחמה בבתי-ספר שממיינים תלמידים לפי ציונים.
"מדובר בתוכנית לא טובה", מבהיר ד"ר דן גבתון מאוניברסיטת תל-אביב, שהיה חבר בוועדת דוברת. "מוסדות חינוך נפרדים הם אף פעם לא שווים, ולא משנה כמה משתדלים. בתי-ספר כאלה נהפכים מהר מאוד לגטאות של תלמידים חלשים. מורה טוב לא יהיה מוכן לנסוע לבית-ספר חלש וגם לא ירצה להיות מזוהה עם מקום כזה. לכן אינטגרציה של כל סוגי התלמידים היא הדרך הטובה ביותר".
לדברי ד"ר יוסי דהאן ממרכז אדווה לשוויון ולצדק חברתי, "מסגרות מיוחדות כביכול לתלמידים חלשים הן סוג של אפרטהייד חינוכי, שנועד להפריד ילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ולהפוך אותם למצורעים מבחינה חינוכית. התוכנית מנוגדת באופן ברור לזכות של כל ילד לחינוך ולעקרון שוויון ההזדמנויות, שמשרד החינוך חורט על דגלו. אפשר רק לקוות שההורים, יחד עם כל הקהילה החינוכית באור-יהודה, יתנגדו למהלך המביש הזה".
"המגמה כיום היא לשלב תלמידים מרקע שונה ולא להפריד ביניהם", מוסיפה פרופ' אורית איכילוב מאוניברסיטת תל-אביב. "חברת תלמידים הטרוגנית היא נכס, כי באמצעותה הילדים נפגשים עם כאלה ששונים מהם. הצוות החינוכי צריך לדעת להשתמש בהטרוגניות הזו, כדי שתשפר את מצבם של כל הילדים. כל ניסיון ליצור מסגרות הומוגניות הוא רע, מזיק, לא חינוכי ואנטי-דמוקרטי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משרד החינוך והמדיניות בשטח
|
|
|
|
|
|
|
שאלת מפתח היא כיצד תומכים אנשי משרד החינוך בתוכניות העירייה. באמצע השבוע ביקשנו את תגובת מנכ"לית המשרד, רונית תירוש, שאמרה בעבר בהזדמנויות שונות כי היא מתנגדת למסגרות לימודים נפרדות. לדברי תירוש, "משרד החינוך דוגל ככלל במדיניות של שילוב תלמידים עם חבריהם מכל שכבות הגיל כדי לתת מענה לשונות באוכלוסייה. באור-יהודה אמורה לקום קריית-חינוך מקיפה למגוון האוכלוסיות השונות. עם זאת, במקרים נדרשים מאפשר המשרד באופן חריג לפתוח בתי-ספר לאוכלוסיות עם צרכים ייחודיים, ובתנאי שאלה ישמשו כבתי-ספר על-אזוריים, וייתנו מענה לאוכלוסיות תלמידים אלה מיישובים שונים אשר סמוכים לאותו בית-ספר".
העובדות בשטח מרמזות על כיוון אחר. לדברי גורמים בעירייה, גם אם תוקם בעתיד קריית-חינוך משותפת, בית-הספר הנפרד אמור להתחיל לפעול כבר בשנה הבאה. יתרה מזאת, ראש העירייה בוקובזה מבהיר באופן חד-משמעי ש"בית-הספר שיוקם לא יהיה בשום פנים ואופן על-אזורי ולא ישרת ילדים מחוץ לאור-יהודה. אני משקיע כאן הרבה מאוד כסף, ואין שום כוונה לפתוח אותו למי שלא גר בעיר".
חזרנו שוב למנכ"לית, עם התשובה המעודכנת של ראש העיר, אך היא העדיפה שלא לשנות את תגובתה הראשונית. מי אמר שלמשרד החינוך אין מדיניות ברורה, עקבית וחד-משמעית?
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
