 |
ארבעת מקרי ההידבקות של ילדים מחולון בחיידק האלים מסוג מנינגקוק הביאו להעלאת מפלס הדאגה בקרב ההורים. פרופ' שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים א' ויועץ למחלות זיהומיות במרכז "שניידר" לרפואת ילדים, ד"ר גליה גריסרו סואן, מנהלת השירות למחלות זיהומיות בבית החולים"דנה" לילדים, ענו על שאלות בנושא. מהו חיידק המנינגוקוק?
מנינגוקוק הוא קבוצת חיידקים, השוכנים באופן נורמלי בחלל הפה, בקרב 20 עד 30 אחוז מהילדים - מבלי לגרום כל מחלה. עם זאת, לעתים יכול החיידק לגרום מחלות קלות דמויות שפעת, כמו זיהום קל בדרכי הנשימה, ולעתים הוא יכול לגרום
שתי מחלות חמורות: הראשונה היא דלקת קרום המוח והשנייה היא הרעלת דם המכונה מנינגוקוקסמיה, כשהחיידק מתפשט בדם במהירות ויכול לגרום הרעלה בתוך שעות. בישראל היו עשרות מקרים של הידבקות במנינגוקוק, רובם בקרב ילדים.
למה רק ילדים נדבקים? האם החיידק יכול לעבור גם למבוגרים?
החיידק יכול לפגוע באנשים בכל גיל, לאו דווקא ילדים. בדרך כלל הואמדבק אנשים שנמצאים בתנאי צפיפות. זה יכול לקרות באותה מידה גם לחיילים ששוהים יחד במצב צפוף. החיידק יכול לתקוף יותר מפעם אחת, כי יש יותר מסוג אחד של החיידק הזה, כלומר סוג אחר של החיידק יוכל לתקוף אותו שוב.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
לא צריך מגע גופני
|
 |
|
 |
 |
 |
|
איך נדבקים?
חיידק המנינגוקוק מידבק דרך האוויר וחודר לדרכי הנשימה, כמו נגיף השפעת. אין צורך במגע גופני מסוג כלשהו כדי להידבק. החיידק מופיע בשכיחות גבוהה בעקבות וירוס בעונות החורף, אולם אפשר להידבק בו גם בעונות אחרות בשנה.
כיצד אדע אם הילד נדבק?
ילד שנדבק במנינגוקוק ומפתח דלקת קרום המוח, סובל לרוב מהפרעות בהכרה. הוא לא מגיב, לא נושם טוב ולעתים מופיעות אצלו גם התכווצויות. ילד שהחיידק גרם אצלו הרעלת דם, יסבול מהופעתם של כתמים אדומים באזורים שונים על פני הגוף, המתפשטים בתוך שעות ולעתים גם מחום. מומלץ לפנות מיד לרופא כאשר מופיע אחד מהסממנים הבאים: הופעת תפרחת אדומה על פני העור, שיבושים בהכרה - כשהילד ישנוני ולא מתעורר או כשמופיעה אצלו תגובתיות ירודה. אם אין רופא זמין, מומלץ להביא את הילד לבית החולים.
מהם סוגי המנינגוקוק השונים?
יש חמש תת-קבוצות של חיידק המנינגוקוק, והשכיח ביותר הוא סוג ,B שגורם 50 אחוז מהתחלואה בחיידק אצל ילדים. נגדו לא קיים חיסון, אלא רק טיפול מונע. סוגים נוספים של החיידק הם Y ,C ,A ו,W- שנגדם קיים חיסון, שאפשר לקבל רק אחרי גיל שנתיים. החיסון אינו ניתן באופן שגרתי בילדות, אולם ניתן למתגייסים לצה"ל ולמטיילים אל מדינות שבהן יש סיכון לחיידק.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
אין סכנה לכל ילדי גוש דן
|
 |
|
 |
 |
 |
|
למה לא ניתן טיפול מונע לכל הילדים בחולון?
סיכון להידבק במחלה קיים רק אצל מי שהיה שבמגע קרוב עם הילד. חושב לדעת שאין לתת אנטיביוטיקה לילד שלא נבדק על ידי רופא.
מה הסיכון להתפשטות המחלה?
המחלה מתפשטת בדרך כלל במקומות קטנים. אין סכנה שכל ילדי גוש דן יחלו במחלה. הסכנה היא לילדים שנמצאים בסביבה הקרובה של החולים. הילדים שבסיכון הם רק אלו שנמצאים באזור ולכן משרד הבריאות מטפל בילדים במעגל הקרוב.
הילד שהדביק הוא נשא, הוא לא חולה. מה המניעה שעושים במקרה כזה?
הילד הנשא יקבל את הטיפול האנטיביוטי שקיבלו שאר הילדים, אחרי 24 שעות של אנטיביוטיקה הוא כבר לא מהווה סיכון. עד 20% מהאוכלוסיה נושאים את החיידק הזה ובכלל לא יודעים מזה. יכול להיות שזה מה שגרם להתפרצות - הילד נשא אותו (לא נדבק מאף אחד אחר) והעביר אותו. יש זנים אלימים יותר ואלימים פחות. הסיבה שיש עכשיו התפרצות כזאת עכשיו זה בגלל שמדובר בחיידק יותר אלים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
טיפול מונע לסביבה הקרובה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מה לעשות אם הילד לא מגיב ומופיעים סימנים כחולים על עורו?
כאשר מופיעים הסימנים האלה או חלקם, ויש גם חום, יש לפנות בדחיפות לרופא הילדים, ואם אינו זמין יש להגיע לחדר מיון. בית החולים צריך לדווח על המקרה למשרד הבריאות, שיערוך חקירה אפידמיולוגית וייתן טיפול מונע למי שהיה במגע עם הילד החולה בשבוע שקדם להתפרצות המחלה.
מהו הטיפול המונע?
לאחר שאותר חולה שנדבק במנינגוקוק, ניתן טיפול מונע לסביבתו הקרובה. הטיפול ניתן בתרופה אנטיביוטית בשם ריפמפין, תכשיר הניתן בצורת כדור פעמיים ביום, בבוקר ובערב, במשך יומיים. לטיפול המונע נרשמה יעילות גבוהה מאוד - קרוב ל100- אחוזים במניעת התפשטות המחלה אצל הקרובים לחולה.
מה הטיפול שניתן לאנשים שנדבקו במנינגוקוק?
ברגע שמאותרת הידבקות במנינגוקוק, ניתן טיפול בתרופות אנטיביוטיות היישר לתוך הווריד במינון גבוה במסגרת בית החולים, לרוב באשפוז במחלקה לטיפול נמרץ ילדים. בשתי המחלות הקשות שנגרמות מהחיידק - דלקת קרום המוח וזיהום בדם, קיים שיעור של עשרה אחוזי תמותה.
מה הנזקים שגורם החיידק?
החיידק עלול התפתח בתוך שעות לזיהום בדם (מניגוקוקסמיה) או לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס), אך במקרים קיצוניים. זיהום בדם יוביל למוות בכ-5 עד 15 אחוזים מהמקרים, לעומת כ-5% תמותה מדלקת קרום המוח. |  |  |  |  | |
|