 |
/images/archive/gallery/275/104.jpg מוחמד מהדי, המתנחל שהתאסלם.
צילום: שימי נכטיילר  |
|
|
| המתנחל הקיצוני הפך למוסלמי אדוק |
|
| בעבר מיכאל שרובסקי גר בקריית-ארבע, העריץ את ברוך גולדשטיין וחלם לפוצץ מסגד. היום שמו מוחמד מהדי והוא חי באבו-גוש. "האיסלאם זו הדרך לשלום"
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
שלום ירושלמי
17/3/2005 7:00 |
|
|
|
|
|
|
|
זמן קצר לאחר שעלה לישראל עבר מיכאל שרובסקי לקריית-ארבע, והפך לימני קיצוני. היום חבריו לשעבר, שעד לפני כמה שנים שוחחו איתו על שנאתם העזה לערבים ועל כוונתם לבצע פעולות נגד שכניהם בחברון, ניתקו איתו קשר. שרובסקי זנח את היהדות, הקיצוניות והשנאה - והפך את עורו. היום מיכאל בן ה-38 הוא מוחמד מהדי, מוסלמי אדוק מאבו-גוש.
רשת
זמן מעריב חושפת מחר את סיפורו המדהים של מהדי, שעלה לארץ מאזרבייג'אן בשנת 1993. כעבור שנה ביצע ברוך גולדשטיין את הטבח במערת המכפלה - ושבה את לבו. "בשבילי גולדשטיין היה אמיץ", מספר מהדי, "חשבתי שהוא איש גיבור שהקריב את עצמו. בר כוכבא כזה. שאלתי מאיפה הוא, אמרו לי מקריית-ארבע. החלטתי שאני הולך לגור במקום שבו חיים אנשים כאלה".
כעבור זמן קצר הגיע מהדי לקריית-ארבע, שכר לעצמו קרוואן ועבד כמדריך בחדר כושר. דעותיו הקצינו במהרה והוא פיתח שנאה תהומית לערבים, שהגיעה לשיא בעקבות הפיגועים הקשים של תחילת 1996. הוא היה פעיל מזדמן ב"כהנא חי", אבל דעותיהם של אנשי הארגון היו מתונות מדי בשבילו.
"ישבתי איתם אחרי הפיגועים. אמרתי להם: 'מה אתם כותבים מוות לערבים על בית בחברון או על איזו חנות? זה סתם מלכלך. אתם רוצים נקמה? בואו נלך, ננקום. אם אתם גברים, בואו נרד לחברון, ניכנס ונחסל'. רציתי להתפוצץ בתוך מסגד הומה אדם, ידעתי איך להשיג נשק וחומרי נפץ". אחד מחבריו לשעבר אף סיפר כי מהדי ירה בעבר כמה צרורות מנשקו האישי לעבר ערבים מחברון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מהדי עם משפחתו. צילום: שימי נכטיילר
|
|
|
 |
|
 |
|
"רציתי לדעת מה האמת ומה השקר"
|
|
|
 |
|
|
|
באופן מפתיע, למרות דעותיו הקיצוניות, החל מהדי ללמוד קצת על הדת שהוא כל כך שנא. לדבריו, הוא רצה להכיר את הצד האחר. "התחלתי ללמוד ערבית", הוא מספר, "נגעתי בספרי הקודש של האיסלאם. רציתי לדעת מה כאן האמת ומה השקר. הכל עשיתי בבית, עם מילון. עברית וערבית הן שפות דומות, מאותה משפחה".
התפנית האמיתית באה לפני שמונה שנים, במוסך המכוניות הישן של ואחיד זאלום, על הגבול שבין קריית-ארבע וחברון. "באתי עם הרכב למוסך. הייתי קצת עייף או שיכור", משחזר מהדי את החוויה ששינתה את חייו. "דיברתי עם ואחיד בשפה גסה. תפסתי את הנשק ואמרתי לו: 'צריך להרוג את כולכם'. לתדהמתי, לא ראיתי אצלו פחד בעיניים. במקום ללכת מכות, התחלנו לדבר. אמרתי לו: 'אני רוצה לדעת הכל עליכם. אם תשכנע אותי שזאת האמת, אקבל את זה'. מאז, בכל הזדמנות הייתי קופץ למוסך. למדנו ביחד, ישבנו על הספרים, ביקשתי ממנו שילמד אותי להתפלל.
"ממש נכנסתי לעומק האיסלאם. הגברתי את קצב הלימודים. שחיתי באוקיינוס של האמת שמצאתי. הרגשתי שנולדתי עם זה. בסוף התאסלמתי. אמרתי פעמיים' אין אלוהים זולת אללה ומוחמד הוא שליח האל', וזהו. בחרתי את השם מוחמד מהדי, איש ממשפחת הנביא מוחמד שאמור לבוא אלינו ממש לפני תחיית המתים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"התחלתי להרגיש בודד"
|
|
|
|
|
|
|
המהפך של מהדי לא נעלם מעיניהם של חבריו בקריית-ארבע: התנהגותו התמוהה, ההפסקות הקבועות שעשה בחדר הכושר כדי להתפלל, הזקן שגידל בלי שפם - כולם שכנעו את השכנים כי משהו עובר על החבר שלהם. "שאלו אותי לאן אני הולך כל הזמן", נזכר מהדי, "המצאתי סיפורים, אמרתי שהאוטו לא תקין".
מהדי הכחיש בתוקף כי התאסלם, אבל עם הזמן המרת הדת הפכה לעובדה בולטת. הוא התחתן עם סבינה מאזרבייג'אן, שהסתובבה בחוצות קריית-ארבע בכיסוי ראש צבעוני ורעלה על פניה. השניים נראו כמו זוג מוסלמי לכל דבר, והחלו לחוש את הניכור. "כאלו שהיו חברים שלי קיללו לידי את הנביא מוחמד", מספר מהדי, "נטשו אותי, התחלתי להרגיש בודד".
את המפלט הוא מצא במסגדים של חברון, שם הפך לדמות אהודה. "הערבים ידעו שאני מקריית-ארבע ושהייתי יהודי", הוא מספר, "לאט לאט הם קלטו שאני רציני, מתפלל בדבקות, הולך לאל-אקצא. הם נתנו לי כבוד, והציעו לי לגור איתם".
במאי 2002 נשברו בני הזוג וחזרו לאזרבייג'אן, אבל גם שם הם לא הסתדרו ולפני חודשיים שבו לישראל. מהדי הגיע לאבו-גוש ושכר בית קטן, ישן ומוזנח, ועדיין לא מצליח למצוא עבודה. ולמרות זאת, מהדי לא מתייאש: "האמונה שלי היא באיסלאם, זאת הדרך היחידה לשלום. עברתי את כל שלבי המחשבה הבין-דתית, את כל הגלגולים. הארץ הקדושה הזאת שייכת לכל אדם שקשור אליה, אם הוא יהודי ואם הוא ערבי. הארץ צריכה להיות שלמה, בלי פרשנות של הרבנים או של השייח'ים".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
