 |
/images/archive/gallery/266/498.jpg גדר ההפרדה באזור ירושלים.
צילום: NRG מעריב  |
|
|
|
|
| בין קדמת ציון לשער המזרח מתלבטת הממשלה מה לעשות עם גבולותיה המזרחיים של ירושלים. כבישים, מנהרות וגשרים אמורים לאפשר למדינה הפלשתינית רצף טריטוריאלי, אבל גם להבטיח שירושלים תתחבר עם מעלה אדומים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אילאיל שחר
19/3/2005 7:02 |
|
|
|
|
|
|
|
ביום ראשון אחר הצהריים השבוע התפנה ראש הממשלה מענייני ההתנתקות, הקואליציה והתקציב, וכינס בלשכתו חבורה נכבדה של שרים, פקידים ואנשי צבא, לדון בעניין בעל משמעות ארוכת טווח, מעבר לטרדות הימים האלה. בעיר ובסביבותיה היו עסוקים באותה שעה שוטרים בהיערכות למבצע הענק של אבטחת האח"מים שהגיעו לחנוכת מוזיאון יד ושם, וגם למנוע חזרה על חסימת הכבישים בידי נערי גבעות ואנשי ימין אחרים.
מי שהגיעו לישיבה אצל שרון ידעו שהם הולכים לדון ב"עוטף ירושלים". אבל אחרי כמה דקות התברר למשתתפים כי הכינוי הצה"לי-משטרתי למערך האבטחה סביב ירושלים לא היה אלא כיסוי שנועד להסוות את המטרה האמיתית. לא עמדו לדון שם בסדרי הכוחות, או באמצעים שיש להקצות כדי להגביר את הביטחון בעיר, או בסידורי המעבר בין רמאללה לירושלים. הדיון נסב על עתידה של בירת ישראל, ובשאלה איך ייראו גבולותיה המזרחיים
של העיר בעשרות השנים הבאות.
מסביב לשולחן ישבו בין היתר גם הרמטכ"ל המיועד אלוף דן חלוץ, ראש המועצה לביטחון לאומי גיורא איילנד וראש לשכתו ערן עציון, ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, מנכ"ל חברת מוריה, שאחראית על פרויקטים תחבורתיים בירושלים, יחיאל לביא, וגם עוזרו האישי של שרון, ליאור שווינקלשטיין, שירושלים קרובה ללבו ולכן ביקש לקחת את הנושא תחת חסותו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
להזיז את המשטרה
|
|
|
 |
|
|
|
את הדיון פתח איילנד שהתייצב עם מצגת מפורטת: הוא המליץ לקדם את התוכנית המכונה "אי-1". מתחת לשם הקוד הביורוקרטי הזה מסתתרת הצעה לתוכנית, שבמסגרתה תוקם שכונה חדשה שתיצור רצף התיישבותי בין ירושלים לעיר מעלה אדומים.
"אי-1" נולדה כדי להבטיח שבהסדר הקבע בין ישראל לפלשתינים, תיכלל גם מעלה אדומים כעובדה מוגמרת בתוככי השטח שיישאר בשליטה ישראלית. איילנד הזכיר את השם "שער מזרח", השכונה המתוכננת במורדות הגבעה הצרפתית לכיוון מעלה אדומים. שרון תמך ב"שער המזרח", ועכשיו ביקש מהשרים לקדם את התוכנית.
כשמדברים על בנייה בירושלים, יותר מראש ממשלה אחד כבר איבד את סבלנותו. בכל תקופה מבקשים בלשכת ראש הממשלה ללחוץ על הגז. ב-1968, כשביקש לוי אשכול לקבוע עובדות בירושלים שאחרי ששת הימים והורה לבנות שכונה חדשה לא הרחק מגבעת התחמושת בואכה גבעת המבתר, עצבנו אותו העיכובים. כשמנכ"ל משרד השיכון דוד טנא הסביר לו שהבנייה מתעכבת בגלל הצורך לפנות שדות מוקשים באזור, קטע אותו אשכול בכעס, באוזני קהל רב של פקידים ועיתונאים: "סיפורי סבתא". לימים , אגב, תיקרא השכונה הזו רמת-אשכול.
השבוע לא שלף שרון את סיפורי הסבתא, אבל ניכר היה בו שהעיכובים אינם לרוחו. הוא זכר שכבר מזמן הוחלט שמפקדת מחוז שומרון ויהודה (ש"י) של המשטרה אמורה היתה לעבור מממקומה הנוכחי בראס-אל-עמוד אל אחת הגבעות שבין הגבעה הצרפתית למעלה אדומים. "מדוע מתעכבת בניית תחנת המשטרה?", שאל-נזף שרון בשר לביטחון פנים גדעון עזרא, "תדווחו לי מה קורה שם".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ראש המועצה לביטחון לאומי, גיורא איילנד
|
|
|
|
|
|
|
להרגיז את בוש
|
|
|
|
|
|
|
אבל החיבור בין ירושלים למעלה-אדומים אינו כה פשוט. על הפרק עומדת דרישה פלשתינית להבטיח רציפות טריטוריאלית בין אזור רמאללה לבית-לחם ולחברון. "אי 1" מאיימת לחסום מעבר פלשתיני כזה בין חלקי הגדה. לדרישה הזו יש עכשיו גם גיבוי אמריקני, אחרי שהנשיא בוש דיבר על "רצף טריטוריאלי" למדינה הפלשתינית שתקום, אולי ברמז ברור לשרון, שפעם רצה לתת לפלשתינים רק נתחים נתחים, בלי קשר ביניהם.
השרים חיים רמון ויצחק הרצוג תמכו בדיון בקידום תוכנית "שער המזרח". אבל היה להם תנאי: סלילתו של כביש שיחבר בין בית לחם לרמאללה. "אי אפשר לנתק את בית-לחם וחברון מצפון הגדה", אמר רמון.
מישהו מהנוכחים ניסה לטעון שהפלשתינים יוכלו לנסוע דרך כביש 80 העתידי, כביש שעל פי התכנון יעבור במדבר יהודה ממזרח למעלה-אדומים, ודרכו להתחבר לערים הדרומיות בגדה. "זה לא הקונטיניואיטי (הרצף הטריטוריאלי) שעליו מדברים האמריקנים", התעקש הרצוג, למורת רוחו הגלויה של שרון. ורמון המשיך: "אם אנחנו מכניסים את מעלה אדומים לגדר, אנחנו צריכים לבנות לפלשתינים מעבר חלופי".
המעבר ההכרחי בין בית-לחם לרמאללה, שעליו דיברו שרי העבודה הוא כביש הטבעת המזרחי שתוכנן עוד בתחילת שנות התשעים, עוד בימי כהונתו של אהוד אולמרט כראש עיריית ירושלים. כביש זה נועד במקור להקיף את מזרח ירושלים ולאפשר מעבר מהיר בין צפון מזרח ירושלים, פסגת-זאב ונווה-יעקב, לשכונות הדרומיות גילה והר-חומה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בנייה חדשה במעלה-אדומים
|
|
|
|
|
|
|
מנהרות מתחת לשכונות
|
|
|
|
|
|
|
במועצה לביטחון לאומי מדברים היום על כביש דו-לאומי: שני מסלולים ישמשו את האוכלוסייה הישראלית והשניים האחרים ישמשו את האוכלוסייה הפלשתינית, כציר החיבור בין דרום לצפון דרך אבו-דיס. בין המסלולים תיבנה חומת בטון מפרידה, על מנת למנוע השלכת אבנים או ירי מהצד הפלשתיני לזה הישראלי ולהפך.
אם אכן יצא רעיון הכביש הדו-לאומי אל הפועל, יחבר הכביש את צפון הגדה עם דרומה ובכך תיפתר בעיית הרצף הטריטוריאלי. לכביש יש כמובן מחיר: עלותו מוערכת ביותר ממיליארד שקל. הוא ימתח לאורך כ-20 קילומטר ויכלול מערכות גשרים ושלוש מנהרות שיעברו מתחת לשכונות היהודיות. כבר בשבוע הבא צפוי להתפרסם המכרז לבניית חלקו הראשון של הכביש בסמוך לכפר ענתא. בחברת "מוריה" האחראית לבניית הכביש ממתינים עדיין שהכסף לבנייתו יגיע. בינתיים הכביש, הגשרים והמנהרות נשארו על הנייר.
על פי התוכנית של איילנד יש שכונות בירושלים שצריך לעבות, כמו נווה-יעקב והר-חומה, אולם על אחרות כדאי לוותר. כמו שכונת קדמת-ציון. שכונה, או יותר נכון מובלעת, התקועה עמוק בגרונה של הבירה האפשרית של הפלשתינים, אבו-דיס. אדמות קדמת-ציון, הנמצאות על הגבול המוניציפלי של ירושלים נקנו ברובן על ידי המיליונר היהודי-אמריקני ארווין מושקוביץ, המתמחה במימון מאחזים ישראליים בלב אזורים פלשתיניים בבירה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אבא במחסום
|
|
|
|
|
|
|
התוכניות לבניית קדמת ציון, 250 יחידות דיור בלב אוכלוסייה פלשתינית, ממתינות עדיין לאישור ועדות התכנון. "השכונה סובבת פלשתינים מכל הכיוונים, אינני רואה טעם בהקמתה", אמר איילנד.
שרון, מצדו, העדיף לא לפתוח דיון בנושא. "נעזוב את זה עכשיו", הפטיר וביקש מאיילנד להתקדם הלאה. הרצוג לא ויתר והצטרף לאיילנד. "אין טעם בקידום הפרויקט כעת, האמריקנים לא יאהבו את זה. מצבנו בעולם לא טוב ממילא, למה אנחנו צריכים את זה עכשיו?", אמר שר הבינוי והשיכון.
שרון זעם. "תפסיק עם האמריקנים, כשמדברים על ירושלים צריך לחשוב על מה שטוב לנו ולא לערב לחצים זרים". הערה נוספת של איילנד שלא זכתה לתגובה אוהדת מצד ראש הממשלה היתה בנושא הבעיה הדמוגרפית באזור ירושלים. איילנד הציג תחזיות דמוגרפיות של פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, שלפיהן בשנת 2040 יהיה היחס בין יהודים לערבים בבירה 50:50. "יש משמעות גדולה לשאלה מתי נלך להסדר הקבע, רצוי שלא נגיע למצב שבו נלך להסדר קבע כאשר מחצית מהתושבים בבירה הם פלשתינים", טען איילנד.
אחר כך עבר איילנד לשאלה איך מצמצמים את הפגיעה במרקם החיים של הפלשתינים במזרח ירושלים בעקבות בניית הגדר. איילנד ציין כי מכיוון שגדר ההפרדה אינה כוללת את מחנה הפליטים שועפת וכפר עקב שנמצאים בתוך גבולותיה המוניציפליים של ירושלים, יש להקים בתוך שלושה חודשים 11 מעברים בגדר, שדרכם יוכלו לעבור מאות אנשים מדי יום.
"המעברים הגדולים יחולקו לשישה שרוולים ובכל דקה ייבדקו עשרות אנשים בו זמנית בכל המעברים", הסביר איילנד את תוכניתו. הוא המליץ להעביר את המעברים מצה"ל לאחריות משטרת ישראל.
ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, דיבר על הצורך בהקמת מערך שירותים חלופי למי שנותרו מחוץ לגדר. "ערכנו בדיקה", אמר לופוליאנסקי, "וגילינו שאם לא נקים מערך שירותים לתושבים שנותרו מחוץ לגדר, מדי יום ייאלצו 50,000 תושבים לעבור את המחסומים למקומות עבודה, בתי ספר, קופות חולים, טיפות חלב ומשרדי ממשלה. זה ייצור לחץ כבד על המחסומים, יגביר את המרמור, הכעס והשנאה, וייצור חיכוך מיותר בין האוכלוסייה האזרחית לכוחות הביטחון".
ראש העיר הציג תוכנית מפורטת שלפיה יש להקים "חדר מיון קדמי", ודיבר על האישה הכורעת ללדת והילד עם היד השבורה לאחר משחק כדורגל. "אסור לנו לגרום לכך שנשים יילדו במחסומים, חייבים לתת לזה פתרון. ניתוחי לב או השתלות הם יכולים לעשות בהדסה עין-כרם, אבל צריך לתת מענה לצרכים דחופים", אמר לופוליאנסקי.
צריך להקים לתושבים גני ילדים ובתי ספר, הדגיש לופוליאנסקי. "אסור שילד יצטרך לצפות באבא שלו עובר בידוק פולשני כל בוקר במחסום כאשר הוא לוקח אותו לגן או לבית הספר, צריך לעשות הכל על מנת להקל על חייהם", אמר לופוליאנסקי. לדבריו, ערכה העירייה חישוב שעל פיו הקמת מערכת שירותים סבירה לתושבים שנותרו מחוץ לגדר צפויה לעלות 80 מיליון שקל.
שר האוצר בנימין נתניהו נזעק כאשר שמע את הסכום. "קחו את הכסף מהחברים שלכם באיחוד האירופי", אמר ביבי, "מה יש? לז'נבה הם יכולים לתת כסף ולזה לא?".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתותים מסעודיה
|
|
|
|
|
|
|
גם שר החוץ של ספרד, מיגל מורטינוס, הגיע השבוע לירושלים עם עשרות מנהיגים אירופים לטקס חנוכת המוזיאון ביד ושם. ביום שלישי ב-11:00 בבוקר נפגש מורטינוס עם שר החוץ סילבן שלום. שלום וצוותו שרק נחתו שעות ספורות טרם הפגישה ממסע מפרך בן שבוע וחצי בניו-יורק, וושינגטון, מקסיקו וגם פגישה נוספת בז'נבה, שפרטיה לא נמסרו לפרסום, לא היו במיטבם.
במרתון הפגישות שובץ מורטינוס אחרי פגישה עם מזכ"ל האו"ם קופי ענאן ופגישה נוספת עם סגן ראש ממשלת בריטניה, ג'ון פרסקוט. שלום, טרוט עיניים, דיקלם בפעם המי-יודע-כמה את המנטרות הרגילות.
1. תכניסו את חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי. 2. תפעלו שאיראן לא תשיג יכולות גרעיניות. 3. תלחצו על הפלשתינים לפרק את תשתיות הטרור ולא להסתפק בהודנה. וסיכם: צריך לנצל את המומנטום החיובי לשיפור ביחסי ישראל עם מדינות ערב.
שלום הביע סיפוק מהחזרת שגרירי ירדן ומצרים, שהיחסים עימה קיבלו השבוע משב התחממות נוסף בפסגה בין שר הביטחון שאול מופז לנשיא חוסני מובארק, שהביע תקווה לפתיחת נציגויות ערביות נוספות אצלנו. מורטינוס הפתיע. השר הספרדי שלפני זמן קצר חזר מריאד, קפץ על המציאה. "אני מרגיש שיש שינוי בסעודיה, ומאמין שבקרוב תקבלו מהם איתותים חיובים, אני חושב שהם רוצים לשנות את הגישה כלפי ישראל", אמר.
דבריו של מורטינוס הפיחו גל של אופטימיות באנשי הצוות העייפים, עם זאת היו גם מי שהזכירו כי מורטינוס ידוע כמי שנוטה להגזמות. הם מכירים אותו מן הימים שהיה שליח האיחוד האירופי למזרח התיכון. בכל מקרה, אמרו בירושלים, אם הסעודים רוצים באמת לסייע, שיעזרו לאבו מאזן מול החמאס.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
שר החוץ סילבן שלום עם מיגל מורטינוס
|
|
|
|
|
|
|
הגולן ולבנון
|
|
|
|
|
|
|
בשבת שעברה ביקר שליח האו"ם טריה לארסן באחוזת סוף השבוע של נשיא סוריה בשאר אסד בעיר חלב. לארסן, מלווה בעוזרו הנאמן, פבריס אידן, דיפלומט צרפתי ממוצא יהודי, התקבל באחוזה על ידי בשאר. רעייתו אסמה יצאה גם היא אל האורחים במכנסי ג'ינס ונעלי עקב, ולצדה הבן חאפז, שדומה דמיון מפתיע לסב שעל שמו הוא נקרא.
צוות טלוויזיה סורי הוכנס לצלם את הפגישה. אסד רצה לשוות לפגישה אווירה נינוחה. לארסן היה תקיף יותר ודרש לשמוע פרטים על תוכנית היציאה מלבנון. אסד הציג לוח זמנים שלפיו תוך חצי שנה הוא יסיג את כוחותיו מלבנון אולם לארסן הבהיר שהאו"ם רוצה שהנסיגה תסתיים תוך שישה עד שמונה שבועות, עוד לפני הבחירות בלבנון. בסיכום הוחלט כי לארסן יגיע לביקור נוסף באזור בעוד שבועיים לכינוס של הוועדה המשותפת ללבנון וסוריה.
גורמים באו"ם ציינו כי על פי דיווחיו של לארסן מהפגישה, אסד מצפה כי נסיגתו מלבנון תתוגמל בשיתופו בתהליך המדיני מול ישראל. על פי אותם דיווחים אסד אף הרחיק לכת ואמר ללארסן: "אני רוצה לראות שאחרי שאני אצא מלבנון תלחצו על ישראל לסגת מרמת הגולן".
דיווחים אלה עולים בקנה אחד עם הערכות הנכללות במסמכים שנכתבו לאחרונה במשרד החוץ ובמועצה לביטחון לאומי. מסמכים אלו מנסים להאיר זווית שונה מהחגיגה התקשורתית והפומבית על יציאת הצבא הסורי. לגרסתם, ייתכן שנסיגה סורית מלבנון איננה אינטרס ישראלי. במסמך שנכתב באגף המזרח התיכון במשרד החוץ, מובע חשש מפני לחץ בינלאומי על ישראל לנסיגה מהגולן לאחר שאסד ייסוג מלבנון.
"אנחנו נישאר המדינה הכובשת היחידה באזור", אמר השבוע בדאגה גורם מדיני. אבל באו"ם מציינים כי להחלטת 1559 יש שני חלקים, נסיגת הכוחות הסורים מלבנון ופירוק המיליציות החמושות מנשקן. "עד שזה יקרה ייקח עוד הרבה זמן", הרגיע דיפלומט מהאו"ם את בן שיחו הישראלי, "כך שבינתיים אין לכם מה לדאוג.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
