 |
/images/archive/gallery/275/934.jpg ג'ורג' קנן. צילום:
אי-פי  |
|
|
|
|
| ג'ורג' קנן, מעצב מדיניות הבלימה האמריקנית מול ברית המועצות בשנות המלחמה הקרה, הלך הלילה לעולמו בגיל 101 |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
חיים איסרוביץ
18/3/2005 10:16 |
|
|
|
|
|
|
|
ג'ורג' קנן, הדיפלומט וההיסטוריון המשפיע ביותר על המדיניות האמריקנית בשנות המלחמה הקרה, הלך לעולמו הלילה בגיל 101 בביתו שבפרינסטון במדינת ניו-ג'רזי. קנן, שזכה בפרס פוליצר על כתביו, ניסח את מדיניות הבלימה שלפיה שעל ארה"ב למנוע מברית המועצות להעצים את השפעתה על מדינות החסות שלה.
קנן נולד ב-1904 במילווקי. ב-1925, לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת פרינסטון, הוא הצטרף לשירות החוץ האמריקני ושירת בכמה מהנציגויות באירופה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא נשלח לברלין, אך כשארה"ב הצטרפה למלחמה הוא נאלץ לחזור לארצו.
ב-1944 נשלח קנן למוסקבה, שם שירת שנתיים. בסיומה של השליחות הוא כתב ניתוח מעמיק על המגמות במדיניות ברית המועצות בתום המלחמה. ניתוח זה שימש בסיס למאמרו הידוע, שפורסם ביולי 1947 במגזין ליחסי חוץ. קנן, שהשתמש בשם העט "איקס"
בשל סירובה שלמחלקת המדינה להיות מזוהה עם עמדותיו, כתב כי יש לנהל מדיניות של בלימה מול הסובייטים.
"ברור כי המפתח של כל מדיניות אמריקנית כלפי ברית המועצות צריכה להיות ארוכת טווח, סבלנית אך נחושה וזהירה המתבטאת בבלימה של כוונות ההתפשטות הרוסיות", כתב אז.
במסגרת תפקידו כראש משרד תכנון המדיניות במחלקת המדינה היתה לקנן הזדמנות לקדם את רעיונותיו. במקביל הוא תרם לפיתוח "תוכנית מרשל" שסייעה למדינות אירופה לאחר המלחמה ולהקמת ברית נאט"ו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בין האקדמיה לדיפלומטיה
|
|
|
 |
|
|
|
בעקבות חילוקי דעות עם מזכיר המדינה דין אצ'ינסון ב-1950, החליט קנן לעזוב את שירות החוץ ולעבור לאוניברסיטת פרינסטון. ואולם כעבור שנתיים הוא הוחזר לשירות הדיפלומטי ומונה לשגריר האמריקני במוסקבה. כעבור חמישה חודשים בלבד החליטו השלטונות במוסקבה לאחר שטען כי המשטר הקומוניסטי דומה מאוד למשטר הנאצי.
לאחר מכן עזב קנן את שירות החוץ פעם נוספת, אך חזר ב-1961 כדי לכהן כשגריר ביוגוסלביה. לאחר שנתיים שב קנן סופית לחיי האקדמיה באוניברסיטת פרינסטון.
גם לאחר פרישתו המשיך קנן להחזיק בתואר הוגה הדעות המשמעותי ביותר בתחום מדיניות החוץ האמריקנית. מקבלי ההחלטות בארה"ב נהגו להקשיב לדעותיו, גם אם לא תמיד הם תאמו את עמדותיהם. בימי המלחמה בווייטנאם טען קנן כי האינטרסים האמריקניים באזור לא נמצאים בסכנה וכי המלחמה אינה מוצדקת. ב-1991, עם התמוטטות ברית המועצות, מיהר קנן לחגוג ולכנות את האירוע: "נקודת המפנה המשמעותית בהיסטוריה".
אך גם על מדיניות ארה"ב בעידן שלאחר המלחמה הקרה היתה לו ביקורת. ב-1997 הוא תקף את כוונת ארה"ב להרחיב את נאט"ו עד לשערי רוסיה. "החלטה כזו עתידה לחזק את המגמות הלאומניות, האנטי-מערביות והמלחמתיות בדעת הקהל הרוסית", כתב במאמר שפרסם באותה שנה, "הרחבת נאט"ו תהיה הטעות החמורה ביותר במדיניות האמריקנית בכל העידן שלאחר המלחמה הקרה".
קנן זכה פעמיים בפרס פוליצר על ספריו "רוסיה עוזבת את המלחמה" (1957) ו"זיכרונות 1950-1925" (1967). ב-1989 העניק לו הנשיא ג'ורג' בוש האב את מדליית החירות, העיטור האזרחי הגבוה ביותר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
