 |
בפני שרי הממשלה הצפויים להצביע הבוקר על "חוק הג'ובים" תעמוד דילמה לא פשוטה. אם יצביעו בעד החוק - יעמדו בפני ביקורת ציבורית ואולי גם משפטית חריפה. אם יצביעו נגד - יוותרו על ההזדמנות למנות לתפקידים בכירים עוד עשרות ממקורביהם. לכן ייתכן שהם יסתפקו בפתרון הנוח ביותר - הקמת ועדה שתכריע בעניין.
את הצעת החוק שזכתה לכינוי "חוק הג'ובים", ותובא הבוקר לאישור הממשלה, יזמו חברי הכנסת גדעון סער, גילה גמליאל וגלעד ארדן מהליכוד. החוק נועד להפוך תפקידים בכירים רבים בשירות המדינה ל"משרות אמון", או במילים אחרות: לאפשר לשרים להציב בהם את מקורביהם בלא כל הפרעה וללא צורך במכרז.
בעוד שעד עתה יכלו השרים להעסיק ללא מכרז ובמסגרת משרת אמון רק את מנכ"ל המשרד ומספר מצומצם של עוזרי שרים, כמו דוברים. כאשר עזב השר הממונה את המשרד - היו אותם בעלי תפקידים עוזבים עמו, ואילו העובדים המקצועיים האחרים היו נשארים בתפקידיהם.
שרת המשפטים, ציפי לבני, ניסתה להגיע להבנות עם סער, שעל פיהן תוקם ועדה ציבורית שתבחן אילו תפקידים מתאימים להיכלל בהצעת החוק. אולם בסופו של דבר סירב סער לתאם את רשימת התפקידים עם לבני, ולפיכך החליטה שרת המשפטים להתנגד להצעתו.
אתמול
שלח סער לשרי הממשלה מכתב בניסיון לשכנע את השרים לתמוך בהצעת החוק. במכתב מסביר סער כי אישור החוק יביא לצמצום כוחה ה"מוגזם" לדעתו, של הפקידות הבכירה בישראל. "במצב הנוכחי תפסה הפקידות הבכירה את מקומן של הממשלה ושל הכנסת גם יחד", כתב. "המציאות מלמדת על תת-ביצוע של החלטות הממשלה".
סער גם ניסה לשכנע את השרים באמצעות השוואה למצב בארצות-הברית: שם, לדבריו, יש לא פחות מ-6,000 משרות אמון המוחלפות בכל פעם שמתחלף שלטון.
במקביל להתנגדות של לבני, הביע גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, התנגדות תקיפה להצעה, שאותה הוא גם מתכוון להציג הבוקר לשרים. אולם ועדת השרים לענייני חקיקה, שהתכנסה לפני שבועיים, החליטה להתעלם מעמדות השניים ולתמוך בכל זאת בהצעה. הבוקר תחליט הממשלה אם להעביר את ההצעה לכנסת לקריאה טרומית, או לדחות אותה על הסף.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
שרי העבודה: נצביע נגד
|
 |
|
 |
 |
 |
|
עם זאת מסתמן של"חוק הג'ובים" אין רוב בממשלה לאחר ששרי העבודה התכנסו בסוף השבוע והחליטו להתנגד להעברת החוק לכנסת, אך לתמוך בהקמת ועדה ציבורית שתבחן אילו מינויים צריכים להתבצע בפטור ממכרז. אפילו השר חיים רמון, שבתחילה תמך בהצעת החוק, הסכים להקמת הוועדה.
אל שמונת שרי העבודה (פרס, איציק, בן-אליעזר, וילנאי, הרצוג, פינס, שמחון ורמון) צפויים להצטרף גם לבני והשר שטרית, ולפיכך בסך הכל יהיו לפחות עשר ידיים שיורמו נגד ההצעה.
מנגד, שישה שרים תמכו בהצעה כבר בוועדת השרים (אולמרט, כץ, הירשזון, נתניהו, עזרא ושרנסקי), ואליהם יצטרפו כנראה היום גם לבנת ונוה. עדיין לא ברור כיצד יצביעו ראש הממשלה והשרים שלום, הנגבי ומופז שעשויים להכריע את הכף לכאן או לכאן.
גורמים בלשכת ראש הממשלה רמזו שייתכן שהוא יתמוך בסופו של דבר בהצעת הפשרה, שלפיה תוקם ועדה ציבורית. אפשרות אחרת היא שהממשלה כלל לא תדון בעניין מנימוקים טכניים לחלוטין: הנושא נקבע כסעיף 13 על סדר היום, ואילו הישיבה מתוכננת לשעתיים וחצי בלבד.
השר הרצוג, שהגיש עם השר שמחון את הערר לממשלה נגד החלטת ועדת השרים, אמר: "חוות הדעת של מזוז מדגישה את הסכנה שבהצעת החוק לקיומו של שלטון ציבורי יציב. יש לדון בה בהרחבה ואסור לתת לחוק לעבור. חוק כזה נתפס כשוד השירות הציבורי, וגם אם יש בו היגיון, זו לא הדרך. העברת חוק כזה תיצור תחושה של מיאוס בציבור, ואסור לנו לתת לזה לקרות".
מולו טען השר רמון כי בעיניו המצב הנוכחי גרוע בהרבה: "כבר היום אנשים מתמנים למשרה ללא מכרז, אז לפחות החוק יתחום את המינוי הפוליטי בזמן". |  |  |  |  | |
|