 |
/images/archive/gallery/277/715.jpg דוח נציב תלונות הציבור דוח שנתי 31 לשנת 2004
 |
|
|
| "יחס הרשויות לאזרחים עדיין עגום" |
|
| דוח נציב תלונות הציבור לשנת 2004 מלמד שמוסדות
המדינה ממשיכות לפעול לא פעם בניגוד למינהל תקין.
נגד הביטוח הלאומי הוגש מספר התלונות הרב ביותר |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
יהודה גולן
22/3/2005 16:00 |
|
|
|
|
|
|
|
האזרחים מתלוננים יותר על רשויות המדינה, אך המצב בשטח עדיין נותר עגום – כך עולה מדוח נציב תלונות הציבור ל-2004, שפרסם אחר הצהריים מבקר המדינה, השופט אליעזר גולדברג. במהלך השנה הוגשו 6,840 תלונות לעומת 6,129 בשנה הקודמת. 3,770 תלונות נבדקו ושליש מהן – 1,044תלונות – נמצאו מוצדקות.
לדוח המלא של נציב תלונות הציבור לחצו כאן
מהדוח עולה תמונה קשה, לפיה הרשויות, שאמורות לסייע לאזרח הקטן, פועלות לא פעם בניגוד למינהל התקין. ישנם מקרים גם של ניצול מידע בצורה לא תקינה שפוגעת באזרחים ופעולות שמבליטות את חוסר רגישותן של הרשויות לזכויות הפרט.
"מחובתן של הרשויות להשתמש במידע שברשותן בזהירות רבה ובשמירה קפדנית על כללי מינהל תקין ולדאוג שיהיה מהימן מלא ומעודכן. בירורן
של כמה מהתלונות מעלה כי הרשויות לא הקפידו על מילוי חובה זו", כותב הנציב.
המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף שנגדו הוגש המספר הרב ביותר של תלונות – 755. אחריו ניצבים המשטרה עם 416 תלונות, משרד הפנים עם 308 תלונות, משרד המשפטים 254 תלונות ומשרד האוצר עם 251 תלונות. משרד הקליטה עם 45 תלונות ומשרד הרווחה עם 42 תלונות סוגרים את הרשימה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט אליעזר גולדברג. צילום: פלאש 90
|
|
|
 |
|
 |
|
שנתיים בהמתנה לאשרת שהייה
|
|
|
 |
|
|
|
במהלך הדוח מובאות דוגמאות הממחישות עד כמה מקשה הממסד על האזרחים. באחד המקרים הוגשה תלונה נגד משרד הפנים, לפיה במשך שנתיים לא טופלה בקשת שתי נשים ממזרח להאריך את אשרת השהייה שלהן בישראל. תיקיהן התגלגלו בין לשכת מינהל האוכלוסין שבמערב העיר לבין הלשכה במזרח העיר מבלי שאיש מעובדי משרד הפנים טיפל בבקשות.
גם כשלבסוף ניתנה ההחלטה להאריך את אשרות השהייה שלהן, המידע לא נמסר להן או לעורך דינן, אלא לאחר חודשים ארוכים. הנציב מצא שהתלונה מוצדקת והעיר למשרד הפנים על הליקויים הקשים בטיפול בבקשות.
דוגמה נוספת להתנהלות משרד הפנים מובאת בתלונה הנוגעת לנערה צעירה מאוזבקיסטן שהגיעה לישראל עם אשרת תייר כדי לבקר את אחותה ואת גיסה, שניהם תושבי המדינה. באוזבקיסטן נופקה לצעירה אשרת כניסה, אולם בהגיעה לישראל סירבו אנשי משרד הפנים להכניסה והטיסו אותה עוד באותו יום חזרה לארץ מוצאה.
נציב תלונות הציבור, שמצא כי התלונה מוצדקת, חייב את משרד הפנים לפצות את המתלוננת בסך של 3,000 שקל עלות כרטיס הטיסה והעיר למשרד הפנים על התקלה.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "מנהל האוכלוסין שוקד רבות להתייעלות המערכת, שיפור השירות ומתן שירות אדיב, נכון ומהיר. במסגרת זו ומתוך מודעות לנושא, יילמדו פרטי שני המקרים הנזכרים בדוח על כל היבטיהם, במטרה למנוע הישנותם".
תלונה נוספת מספרת על אישה שנדרשה לשלם ב-2002 חוב למס רכוש משנת 1985 עבור מגרש שמכר בעלה המנוח בשנת 1982. בירור התלונה העלה כי הדרישה נבעה מנתונים שגויים שהוזנו במחשב של אגף מיסוי מקרקעין.
על פי תלונה אחרת נדרש נהג לשלם קנס על עבירת תנועה, למרות שחזר וטען כי שילם את הקנס. בירור העלה כי דרישת התשלום הבלתי מוצדקת מקורה בטעות במספר הודעת הקנס שהוזן למחשב המשטרה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המשענת הכלכלית היחידה
|
|
|
|
|
|
|
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה לדו"ח תלונות הציבור: "מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ד"ר יגאל בן שלום, הקים צוות שייבחן את הנושאים בהם מתמקדות תלונות הציבור, כדי למצוא פתרון לבעיות האופייניות עליהן מתלוננים האזרחים".
"המוסד לביטוח לאומי משרת את כל אוכלוסיית המדינה, ומספר הפונים אלינו בשנת 2004 בכל ערוצי התקשורת היה כ-12 מיליון פניות", נמסר. "אוכלוסיית המטופלים היא אוכלוסייה שנמצאת בנקודות משבר קשות בחיים, והביטוח הלאומי הוא המשענת הכלכלית היחידה שלהם".
את האשמה מגלגלים בביטוח הלאומי לפתחו של משרד האוצר: "המצב הכלכלי הקשה בשנת 2004 וההחמרות בחוק ההסדרים כלפי האוכלוסיות החלשות, הוביל לכך שמספר הפניות לביטוח הלאומי גדל מאוד, ומאידך נמשכים הקיצוצים במצבת כוח האדם".
במוסד מייחסים את התלונות הרבות לעלייה במספר התביעות לקצבאות שלא אושרו: "מגישי התביעות שאינם זכאים על-פי החוק מטיחים במוסד את האשמה לחוסר ההיענות", נאמר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
