 |
הפלשתינים אינם מעוניינים לתאם את ההתנתקות עם ישראל - זו ההערכה הרווחת כעת בירושלים, והגורמת לדאגה רבה בקרב גורמים מדיניים בכירים.
בישראל מעריכים שהפלשתינים והחליטו להותיר את המהלך הישראלי חד צדדי, ולא מהלך דו-צדדי מתואם על פי המידע. הפלשתינים דורשים, תמורת תיאום ההתנתקות, ערבויות ישראליות או אמריקניות באשר ל"יום שאחרי", ובהן פירוט השטחים הנוספים אותם ישראל תפנה או התחייבות לחדש את המו"מ להסדר הקבע. באין התחייבות כזו, הפלשתינים מעוניינים לנתק כל קשר מול ההתנתקות, למעט תיאום בטחוני לצורך העברה פיסית של השטח ומניעת אלימות וירי.
החלטה פלשתינית זו גורמת לדאגה רבה בירושלים, וישראל מתכוונת להפעיל לחץ בינלאומי על הפלשתינים
בהקשר זה. אחד המודאגים הראשיים הוא המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, המופקד על נושאים רבים הקשורים בתיאום ההתנתקות. במקביל, מתגבשת כבר מאחורי הקלעים תוכנית ישראלית לסדרה נוספת של צעדים חד-צדדיים אחרי ההתנתקות שלא יכללו פינוי ישובים.
גורמים מדיניים ציינו אתמול כי אחד המתנגדים העיקריים לתיאום ההתנתקות עם ישראל הוא דווקא ראש הממלשה הפלשתינית, אבו-עלא, שנחשב למקורבו של פרס ושותפו למשאים ומתנים רבים בעבר. כעת מסרב אבו-עלא לקיים מגעים עם פרס או לפגוש אותו, למורת רוחו הבולטת של המשנה לראש הממשלה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"תצאו מהשטח ונדע כבר מה לעשות"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אי תיאום ההתנתקות יוריד לטמיון את המאמץ הישראלי הניכר ואת המאמץ הבינלאומי הנרחב, כולל השתתפות גופים כמו הבנק העולמי, המדינות התורמות, האיחוד האירופי ורבים נוספים, להעברת הרכוש, הבתים, החממות והתשתיות הישראליות בגוש-קטיף ורצועת עזה לגופי תיווך שירכשו אותם ויעבירו אותם לפלשתינים.
בשלב זה מתרצים הפלשתינים את הקפאון בעובדה ש"לא הקימו עדיין את צוותי המו"מ לתיאום ההתנתקות". היחיד שעוסק בכך, בעצם, הוא מוחמד דחלאן, וגם הוא מלא טענות נגד הישראלים. בפגישות המעטות שהתקיימו, אומר דחלאן: "תשאירו לנו את שיקום עזה, אנחנו נדע מה לעשות".
עמדתו של אבו-עלא קיצונית יותר. הוא מתנגד לקיום פגישות כלשהן עם ישראלים, למעט פגישות הכרחיות לצורך תיאום ביטחוני והעברת הערים. אבו-עלא טוען שההתנתקות היא תכנית חד צדדית שמטרתה להנציח את ההתיישבות הישראלית בגדה, ולכן הפלשתינים לא צריכים לשתף איתה פעולה. |  |  |  |  | |
|