 |
יממה לפני ההצבעה על חוק משאל העם בכנסת בקריאה הראשונה והמתח בשיאו. למרות התחזיות וחישובים לפיהם אין למצדדי החוק רוב, נראה ביממה האחרונה שההצבעה יכולה לספק הפתעה. כמו פעמים רבות בעבר, ש"ס עשויה להיות לשון המאזניים. יו"ר ש"ס, ח"כ אלי ישי, ניסה אתמול לשכנע את מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, להורות על תמיכת ש"ס במשאל וזה יודיע על החלטתו הסופית היום. על מה יצביעו? לחצו כאן לעיין בהצעת החוק
המאבק על משאל העם שסיפק כבר דרמות רבות לפוליטיקה הישראלית, הגיע השבוע לשיא ואף העמיד את הליכוד על סף פיצול. במהלך דיון בסיעת הליכוד בשבוע שעבר,
סביב הצבעת חבריה בוועדת הכספים בנושא התקציב, התרחשה דרמה גדולה, כאשר יו"ר הקואליציה, ח"כ גדעון סער, התפטר במחאה על סירובו של ראש הממשלה לקבל הצעות פשרהסביב ההצבעה בוועדות הכספים והחוקה.
אולם שרון עבר גם את המשוכה הזו. בניגוד לדעתו היה עליו לקבל את הפשרה שהציעו חברי הסיעה, לפיה תהיה משמעת סיעתית בדיון על תקציב המדינה בוועדת הכספים ובדיון בוועדת החוקה על משאל העם. הפשרה סללה את הדרך לאישור המשאל בהצבעה בוועדת החוקה, ואת המעבר להצבעה במליאת הכנסת.
יומיים אחרי הפשרה, בשעת לילה, הגיע שר האוצר, בנימין נתניהו, לביתו של הרב עובדיה יוסף, במאמץ כמעט אחרון לשכנעו לתמוך במשאל. אנשי ש"ס אמרו בסיום הפגישה כי הרב לא התרשם ממאמצי השכנוע, וכי יורה לסיעתו לתמוך במשאל, רק אם המהלך יוביל לבחירות חדשות.
ביקורו של נתניהו אצל הרב עובדיה נתפס אצל גורמים רבים בליכוד, בדגש על מקורבי ראש הממשלה, כחתרנות נגד שרון. גורמים במפלגה טענו שהמטרה של נתניהו היא לגרוף הון פוליטי. לדבריהם, נתניהו מקווה לאלץ את ראש הממשלה ללכת לבחירות, ואז להתמודד מול שרון, כשהוא פונה לחברי המרכז עם הבטחה לקיים משאל עם על ההתנתקות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"אקבל את דין התנועה"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
המאבק על משאל העם החל למעשה לפני כשנה, עם לחצים גוברים על ראש הממשלה להביא את תוכניתו המדינית לנסיגה חד-צדדית מרצועת עזה למשאל עם. שרון חשב, שקל ולבסוף החליט להימנע ממשאל עם. זה לא רעיון רע, הוא הסביר אז, אך החקיקה הכרוכה בו עלולה לעכב את יישום התוכנית. תחת זאת הוא הציע "מיני משאל" על התוכנית, שבו ישתתפו רק מתפקדי הליכוד.
שרון הבטיח חגיגית כי יקבל את "דין התנועה" ויפעל לפי תוצאות המשאל. ואולם אחרי שב-2 במאי ספג ראש הממשלה מפלה במשאלהמתפקדים, החליט שרון להמשיך ולקדם את תוכניתו, תוך שינויים מזעריים, ולהביאה להצבעה בממשלה. בליכוד זעמו על ההתעלמות של שרון מתוצאות המשאל ואמרו: "שרון מצפצף עלינו".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
פוטש-בננה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
גם בצמרת הליכוד היה מי שהמשיך לנסות לכפות על שרון את משאל העם. ב-27 באוקטובר 2004, בהצבעה הגורלית בכנסת על תוכנית ההתנתקות, ניתן היה להריח את המרד באוויר. השרים בנימין נתניהו, לימור לבנת, צחי הנגבי, דני נוה וישראל כץ - איימו לא לתמוך בתוכנית אם ראש הממשלה לא יתחייב למשאל עם על ההתנתקות. בסיבוב הראשון של קריאת השמות הם נעדרו מההצבעה, אך בסיבוב השני הם כבר נאלצו להתקפל ולהצביע בזה אחר זה בעד ההתנתקות.
נתניהו ולבנת לא הסתפקו בכך וניסו "לכופף" את שרון באולטימטום. "אם לא יוחלט על משאל עם בתוך שבועיים - נתפטר", הודיעו השניים מיד לאחר ההצבעה. "אנחנו באים ואומרים אנחנו לא מעוניינים להפיל אף אחד", אמר נתניהו במסיבת עיתונאים מאולתרת לאחר ההצבעה, "אבל אנחנו כן מעוניינים להביא למשאל עם - אחרת יהיה פה קרע גדול".
השרה לבנת אמרה: "אני מאמינה ומקווה שראש הממשלה יחליט ללכת למשאל עם. אם לא יהיה משאל עם תוך 14 יום, אני מתכוונת להתפטר מהממשלה. אני מקווה שלא יהיה ביום הזה צורך".
אנשי ראש הממשלה, שבעי רצון מכך ששרון לא מצמץ והצליח להכניע את חמשת השרים, לא התרגשו - וכינו את המהלך שלהם "פוטש-בננה". בסופו של דבר סיפק מצב בריאותו של יאסר ערפאת את הסולם - שבו נאחזו לבנת ונתניהו כדי לרדת מהעץ ולתרץ את אי-מימוש האולטימטום.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
המורדים מציבים אולטימטום
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אחרי כישלונם של לבנת ונתניהו לכפות משאל עם על שרון, נכנסו לתמונה המתנחלים. בינואר השנה הקימו אלפי תושבי יש"ע מאהל מחאה מול הכנסת, בדרישה לקיים משאל עם על תוכנית ההתנתקות. "לא נתפנה עד להתקדמות בנושא משאל העם על תוכנית ההתנתקות", אמרו המפגינים.
גם בליכוד לא ויתרו על אופציית משאל העם. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן, יזם עצומה, הקוראת לקיום משאל עם לפני יישום תוכנית ההתנתקות, שבה נאמר: "אנו, שרים וחברי כנסת מסיעת הליכוד, תומכי ומתנגדי ההתנתקות, קוראים לקיים משאל עם בנושא התוכנית לפני ביצועה. אנו מודיעים כי נתמוך בהצעת חוק בכנסת". על העצומה חתמו 26 חברי כנסת ושרים, ביניהם נתניהו, לבנת, הנגבי ונוה.
במקביל ניסו מורדי הליכוד להפעיל מכבש לחצים על שרון, כשהם משתמשים בתקציב המדינה כבן ערובה. ח"כ עוזי לנדאו שיגר מכתב לשרון, שעליו חתמו 13 ח"כים ובו הבהירו: "אם לא תתמוך במשאל העם, נצביע נגד התקציב".
מתנגדי ההתנתקות ותומכי משאל העם זכו לחיזוק לא צפוי מצדו של שר החוץ, סילבן שלום. "אני מתכוון להוביל מהלך של משאל עם", הודיע שר החוץ בראיון לתוכנית "משעל חם" בערוץ 2. בראיון לעיתון הצרפתי "לה-מונד" הסביר שלום: "אני מאמין שאם רוצים להחזיר שטחים ובו בזמנית להימנע ממשבר שיפלג את החברה, חיוני לתת לעם להחליט".
בסופו של דבר חזרה ההכרעה למרכז המפלגה. כמה פעילי ליכוד - ובהם עו"ד כרמל שאמה, יו"ר סניף רמת-גן של הליכוד, שנחשב למקורב לשרון ולתומך בהתנתקות - אספו מאות חתימות כדי לדון בתביעתם לערוך משאל עם. מאות החתימות הדרושות לכינוס המרכז הוגשו ליו"ר המרכז, השר צחי הנגבי, שהודיע כי יכנס את המרכז בתחילת מרס.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הנגבי מגבש פשרה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בינתיים אותת נתניהו כי הוא לא מוותר על עמדתו לקיים משאל עם. יממה לפני ההצבעה בממשלה על ההתנתקות, הודיע נתניהו כי ירים את ידו נגד יישום התוכנית בגלל היעדר משאל עם התוכנית. עמדתי בעניין משאל העם, הסביר נתניהו,היא עקבית עוד מימי הסכם וואי בתקופת כהונתי ראש הממשלה.
לקראת ההצבעה במרכז הליכוד גיבש השר צחי הנגבי הצעת החלטה, שזכתה לכינוי "פשרת הנגבי" ובה נאמר: "מרכז הליכוד קורא לכל חברי סיעת הליכוד בכנסת לפעול לחקיקה מידית של חוק משאל עם". ראש הממשלה החליט להימנע מתבוסה נוספת במרכז - והחליט לא להגיש הצעת החלטה כנגד הצעתו של הנגבי.
מרכז הליכוד אישרבתחילת מרס את הצעת החלטה הקוראת לסיעה בכנסת לקדם משאל עם על תוכנית ההתנתקות. עם זאת, שרון הבהיר בנאומו כי תוכנית ההתנתקות תיושם ללא קשר להחלטות המרכז. "הממשלה והכנסת קיבלו החלטות - וההחלטות האלה יבוצעו", הוא אמר. |  |  |  |  | |
|