 |
/images/archive/gallery/225/772.jpg העיר קרקוב בפולין.
צילום: דר אלחנן לוגר ודר קרול פידהורץ  |
|
|
| לראשונה: פיצוי ליהודי פולין |
|
| ממשלת פולין אישרה הצעת חוק
שתאפשר לעשרות אלפי יהודים
לקבל פיצוי על רכושם שהופקע |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אלי ברדנשטיין
28/3/2005 7:00 |
|
|
|
|
|
|
|
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא: ממשלת פולין אישרה לפני כמה שבועות הצעת חוק, שלפיה יהודים, שרכושם או זה של קרובי משפחתם הופקע לאחר מלחמת העולם השנייה, יפוצו ב-15% משווי הנכסים כיום. ההצעה הועברה על ידי משרד המשפטים לפרלמנט, שאמור לדון בה ולאשרה.
מדובר בהצעה מהפכנית מסוגה, למרות שהצעות חוק דומות כבר עלו בעבר, משום שהיא קובעת לראשונה, לפחות לפי המשתמע, שיש לפצות גם את צאצאי התושבים היהודים שחיו בפולין לפני המלחמה. נוסף על כך, בשונה מהצעות בעבר, מקבלי הפיצוי לא יהיו חייבים להיות בעלי אזרחות פולנית, וגם הקרבה המשפחתית שלהם לבעלי הנכסים המקורית אינה חייבת להיות מדרגה ראשונה.
למעשה, אם יאושר החוק, תהיה המשמעות שעשרות אלפי יהודים ממוצא פולני המתגוררים בישראל, באירופה ובארצות-הברית יהיו זכאים לקבל פיצוי,
שיכול להגיע למאות מיליוני דולרים.
"הצעת החוק היא תקדים אחרי מאבק של 13 שנה", מסביר נפתלי לביא, סגן יושב ראש הנהלת איל"ר - ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש. "ממשלות פולין ומזרח אירופה, כמו גם התקשורת המקומית והציבור הרחב, לא רצו במשך כל השנים להתייחס לעניין השבת הרכוש היהודי הפרטי. הם אהבו לטעון שזו לא אשמתם, אלא אשמת הגרמנים ואמרו: 'לא אנחנו רצחנו, ולכן אנחנו לא חייבים לשלם'. אבל אנחנו טענו שאמנם לא רצחתם, אבל אתם ירשתם רכוש לא שלכם, ולכן חייבים לפצות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"בירוקרטיה נוראית"
|
|
|
 |
|
|
|
אחרי מלחמת העולם השנייה הפקיעה ממשלת פולין רכוש פרטי עצום לצורכי ציבור, ובהם גם מבנים, אדמות ונכסים רבים ויקרים של יהודים שנרצחו בשואה. הלאמה רחבת ממדים נוספת התרחשה באמצעות צו מיוחד שהוציאו בתי המשפט על נכסים שבעליהם לא פקדו אותם במשך מספר שנים רצופות. גם במקרה הזה, חלק גדול מהמקרים היה רלוונטי ליהודים שנרצחו בשואה, וקרוביהם נפוצו למדינות אחרות. באשר לכל הרכוש שהולאם, עד כה לא היה ניתן לדרוש פיצויים או בעלות בשום צורה שהיא, אלא אם כן אפשר היה להוכיח במקרים נדירים שהלאמת הרכוש היתה לא תקינה.
אולם למרות ההלאמות הגדולות, עדיין נותר גם רכוש שהיה שייך בעבר ליהודים, ונשאר בידיים פרטיות. את הרכוש הזה ניסו חלק מיוצאי פולין וצאצאיהם לקבל חזרה, תוך הוכחה של בעלותם בטאבו הפולני. מעטים הצליחו: עד היום רק מאות יהודים הצליחו להוכיח בפני הרשויות הפולניות שהם היורשים החוקיים של הבעלים הרשום של הנכס, להעביר אותו על שמם ולמכור אותו.
"הביורוקרטיה של ההליך הזה נוראית. קשה להוכיח שאתה היורש הישיר, קשה להוכיח שהבעלים הרשום מת כי הוא הרי נרצח בשואה. בקיצור, קשה מאוד לענות על הדרישות של הפולנים, ולכן ההצלחות היו מועטות", מסביר לביא.
בשנת 2001 הגישה ממשלת פולין לפרלמנט בפעם הראשונה הצעת חוק לפיצוי על רכוש פרטי שהלאימה הממשלה. אולם אז הוגבלה הזכות להגשת תביעה למי שהיו בעלי אזרחות פולנית עד שנת 1999. ההצעה אושרה אז על ידי הפרלמנט, אולם נשיא פולין דאז אלכסנדר קבשנייבסקי הטיל וטו על החוק. כעת חוזרת הצעה דומה אל הפרלמנט, אולם הפעם ללא ההגבלות.
באיל"ר, שהוקם לפני 13 שנה לאחר נפילת מסך הברזל במזרח אירופה, ושבראשו עומדים יושב ראש הקונגרס היהודי העולמי ישראל זינגר ויושב ראש הסוכנות היהודית סלי מרידור, ניסו במשך זמן רב ללחוץ על הממשלה הפולנית לשנות את החוק. "בזכות הקונגרס וזינגר שהפעילו את הממשל האמריקני, הצלחנו לאלץ את פולין להסכים. עכשיו כל מדינות מזרח אירופה מבינות שנפתחה תיבת פנדורה, ואין מנוס מלפצות את תושביהן היהודים לשעבר. זה פשוט ייקח זמן", אומר לביא ומציין כי גם ברומניה החלו לאחרונה לפעול להעברת חוק דומה.
למרות זאת הוא עדיין אינו מרוצה לחלוטין מההצעה הפולנית, ומספר שבביקור נציגי איל"ר בפולין לפני כחודש, הם הבהירו לפולנים שגובה הפיצוי אינו מקובל עליהם: "הסברנו להם שנקים צעקה גדולה בעולם נגד החוק. כי הוא מנשל את היהודים מזכויותיהם. פיצוי של 15% זה לעג לרש".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"פיצוי כזה הוא עלבון"
|
|
|
|
|
|
|
בובי בראון, מנהל הפעילות הבינלאומית של הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר יועץ לענייני תפוצות של ראש הממשלה, הוסיף אתמול: "מדובר בהישג ותקדים משמח. פולין היא המדינה הראשונה במזרח אירופה שהציעה פיצוי לצאצאיהם של תושביה על רכושם הפרטי, ואני מקווה שמדינות נוספות במזרח אירופה ילכו בעקבותיה. אבל מבחינתנו, פיצוי של15%זה עדיין עלבון, במיוחד כשמדובר בניצולי שואה".
אגב , בשנת 97' כבר הצליח איל"ר להביא את פולין לחוקק חוק, שלפיו היורשים של הרכוש הקהילתי היהודי בפולין יהיו הקהילות היהודיות שעוד נותרו שם. על הנייר רשומות היום שמונה קהילות כאלה (מתוך 1,500 שהיו לפני המלחמה) והן מונות 3,000 חברים , בהשוואה ל-3.5 מיליון יהודים שהתגוררו בפולין לפני המלחמה. אבל למרות החוק, רק10% מהרכוש הקהילתי הועבר עד היום לידיהן ובארגון מקווים שהפעם תהיה ההצלחה גדולה יותר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
