 |
/images/archive/gallery/251/108.jpg האפיפיור עם יונה. צילום:
רויטרס.  |
|
|
|
|
| האפיפיור הסלאבי הראשון בהיסטוריה היה שמרן בכל
הקשור לנושאי דת, אך פעל למען הפלת הקומוניזם
ולפיוס היסטורי עם היהדות. יוחנן פאולוס ה-II - דיוקן
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
חיים איסרוביץ
2/4/2005 22:56 |
|
|
|
|
|
|
|
הוא שלט על המדינה הקטנה בעולם, אך היו לו מיליארד נתינים. הוא הכניס את הנצרות הקתולית למאה ה-21, אך אמונותיו נותרו שמרניות. האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2, שהלך היום
לעולמו בגיל 85, ייזכר כאחד המנהיגים הבולטים בתולדות הכנסייה.
- עד שייצא עשן לבן - כך ייבחרו את האפיפיור הבא
- גלריית תמונות של 26 שנות כהונה
- הרב דוד רוזן על תרומת האפיפיור לפיוס
- מי יחליף את האפיפיור?
ילדותו של יוחנן פאולוס השני לא לימדה על העתיד לבוא. הוא נולד בעיירה ואדוביצה בפולין ב-18 במאי 1920 תחת השם קרול יוזף וויטילה. אביו קרול היה איש צבא בדימוס וחייט ואמו אמיליה היתה מורה ממוצא ליטאי. שניהם היו נוצרים אדוקים.
וויטילה, שכילד זכה לכינוי לולק, היה תלמיד מצטיין וספורטאי. הוא עסק בגלישה בשלג, טיפוס הרים, שייט בקיאקים ושחייה. כמו כן הוא התעניין בשירה, דת ותיאטרון.
אבל האידיליה לא נמשכה זמן רב. חודש לפני יום הולדתו התשיעי, מתה אמו מבעיות לב וכליות. שלוש שנים לאחר מכן מת אחיו הבכור, אדמונד בן ה-26, מקדחת. גם וויטילה הצעיר ניצל פעמיים ממוות לאחר שנפגע ממכונית נוסעת וממשאית. התאונות הותירו בו פגיעות במותניו שניכרו עד יומו האחרון.
לאחר מות האם גר וויטילה עם אביו בדירת חדר מאחורי הכנסייה. האב השתדל לדאוג לכל צרכי בנו – מביגוד ועד לימודים. יחד עם זאת השניים גם מצאו זמן להשתעשע ולא פעם שיחקו כדורגל בדירה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
האב ביקש שיקדיש חייו לאל
|
|
|
 |
|
|
|
אחרי שסיים וויטילה את התיכון הוא עבר עם אביו לקרקוב והחל ללמוד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה. במקביל, הוא הצטרף לקבוצת תיאטרון והשתתף בקבוצות שירה וספרות, כשחבריו מתארים אותו כשחקן מוכשר וזמר טוב.
לאחר שהגרמנים פלשו לפולין הוא נמלט מאימת הכליאה והגירוש, וב-1940 החל לעבוד כסתת. כמה חודשים מאוחר יותר, בפברואר 1941, פקדה את וויטילה טרגדיה נוספת, עם מותו של אביו בן ה-61. לימים סיפר האפיפיור כי אביו הוא זה שביקש לראות אותו מקדיש את עצמו לעבודת האל והופך לכומר.
וויטלה המשיך בלימודיו ועבד במפעל לחומרים כימיים עד אוגוסט 1944. כשהמשטר הנאצי בפולין החל לאסוף את הגברים, מצא וויטילה מקלט במעונו של הארכיבישוף של קרקוב, ונותר שם עד סוף מלחמת העולם השנייה.
הוא הוסמך לכמורה ב-1946 ולאחר מכן קיבל שני תארי מאסטר ודוקטורט. הוא החל לעבוד ככומר ב-1949 בקראקוב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קיבל המינוי בדמעות
|
|
|
|
|
|
|
בשנות ה-50 וה-60 עמדה פעילותו של וויטילה בצל המשטר הקומוניסטי בפולין. כאשר נסגרה המחלקה ללימודי דת באוניברסיטה שבה למד ולימד, הוא עבר ללמד באוניברסיטה הקתולית בעיר לובלין, האוניברסיטה הקתולית היחידה בעולם הקומוניסטי באותה תקופה.
למרות המשטר הקומוניסטי, המשיכה הקריירה של וויטילה לשגשג: הוא הקים מוסד שיסייע לפתור בעיות בזוגיות, וב-1958 מונה לעוזרו של הבישוף של קרקוב. ארבע שנים לאחר מכן הוא קיבל את תפקיד הארכיבישוף של העיר. ב-1967 מינה אותו האפיפיור פאולוס השישי לקרדינל.
למרות שוויטילה היה ידוע כאינטלקטואל ואיש מינהל יעיל, מעטים הימרו עליו כמי שיוביל את הכנסייה הקתולית. בספטמבר 1978 מת האפיפיור יוחנן פאולוס הראשון, 34 יום בלבד לאחר שמונה. הקרדינלים לא הצליחו להסכים על מועמד ורק בסיבוב השמיני של הבחירה, ב-16 באוקטובר, נבחר וויטילה, שקיבל את הבחירה בדמעות.
וויטילה בחר את השם יוחנן פאולוס השני. הוא היה אפיפיור הראשון ממוצא סלבי, והראשון מזה 455 שנה שאינו איטלקי. הוא גם היה האפיפיור הצעיר ביותר מזה 132 שנה, בן 58 בסך הכול.
"פחדתי לקבל את המינוי, אך עשיתי זאת בשם רוח הציוות לאדוננו והאמונה המוחלטת באמו, המדונה הקדושה", אמר לקהל ההמונים שהתאסף בכיכר סנט פטרוס.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סייע להפלת הקומוניזם
|
|
|
|
|
|
|
רבים רואים בפעילותו של יוחנן פאולוס השני בגוש המזרחי זרז שהביא לנפילת הגוש הקומוניסטי. עוד בימיו כאיש דת בכיר בפולין הוא פעל להקמת כנסיות בניגוד לעמדת הממשל הקומוניסטי ושלח כמרים לפעול במחתרת בצ'כוסלובקיה. בשל כך, לאחר שנבחר לאפיפיור הזהיר מנהיגה של ברה"מ, יורי אנדרופוב, כי צפויות צרות.
חודשים אחדים לאחר שנבחר יצא יוחנן פאולוס השני לביקור בפולין. מיליונים באו לקבל את פניו והוא הזכיר להם כי גם הם בני אדם ויש להם זכויות. בהמשך תמך האפיפיור בפעולתה של תנועת "סולידריות" בפולין ואף העביר מסרים לראשיה דרך כמרים. שחרורה של פולין מהמשטר הקומוניסטי היה המסמר הראשון בארון הקבורה של הקומוניזם.
ב-1981 ניסה אזרח טורקי בשם מהמט עלי אגא להתנקש בחייו של האפיפיור. בתחילה סיפר אגא לחוקרים כי מי שעמדו מאחורי ניסיון ההתנקשות הם אנשי שירות המודיעין הבולגרי, שנודעו כ"קבלני הביצוע" של הק-ג-ב, שירות המודיעין של ברה"מ. מאוחר יותר חזר בו מגרסה זו. אולם גם ראש הסי-איי-אי (סוכנות הביון של ארה"ב) באותה תקופה האמין שהסובייטים עומדים מאחורי ההתנקשות.
כשנה לאחר מכן, במהלך ביקור בפורטוגל, ניסה כומר לשעבר לתקוף את האפיפיור עם כידון. האפיפיור לא נפגע והתוקף נעצר ונידון לשש שנות מאסר.
זכויות אדם היו נושא שקרוב מאוד ללבו של יוחנן פאולוס השני. הוא מתח ביקורת על דיקטטורים כמו אוגוסטו פינושה בצ'ילה ופרדיננד מרקוס בפיליפינים, שבהמשך תושבי מדינותיהם הפילו אותם. למדינות המערב הוא קרא לשתף את העולם השלישי בעושרן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בעל עמדות שמרניות
|
|
|
|
|
|
|
כשקיבל לידיו את התואר הבכיר, עמדה לפני יוחנן פאולוס השני מלאכה רבה. הרפורמות שביצע הממסד בוותיקן גרמו משבר חריף בשורות הכנסייה הקתולית ושליש מהנזרים ומהכמרים עזבו את הכנסייה.
האפיפיור החדש ניגש במרץ למלאכה של השבת העטרה ליושנה. הוא מתח ביקורת נוקבת על הרפורמות. "זו טעות ליישם תהליכים מהדמוקרטיה האמריקנית בעניינים של אמונה", אמר. "אי אפשר להצביע על האמת".
לכל אורך כהונתו התנגד האפיפיור להפלות ולמניעת הריון ולנישואים חד-מיניים. כאשר מולדתו, פולין, התירה הפלות הוא אמר כי למדינה כזו אין עתיד. מדיניותו נגד הגבלת הילודה, בעיקר באפריקה, זכתה לביקורת. למרות התפשטות האיידס הוא התנגד לשימוש בקונדומים ובאמצעי מניעה.
"הכיסא הקדוש מאמין שמניעה דרך חינוך על קדושת החיים והשימוש הנכון במיניות, דרך צניעות ונאמנות, היא ההכרחית כדי למנוע את המחלה", אמר לאחרונה.
בשנים האחרונות עמדה הכנסייה הקתולית במרכזה של סערה לאחר שהתגלו מקרים, בעיקר בארה"ב, של כמרים שהתעללו מינית במאמינים לאורך שנים. נגד כמה מהכמרים הוגשו כתבי אישום והם אולצו להתפטר והקורבנות פוצו במיליוני דולרים. "לכמרים חוטאים אין מקום בחיי הדת והקודש", אמר האפיפיור.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
האפיפיור במהלך ביקור בניגריה ב-1998. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
כוכב ברחבי העולם
|
|
|
|
|
|
|
למרות גישתו השמרנית, היה פתוח האפיפיור גם לחידושים. הוא רתם את הטכנולוגיה לשירות הכנסייה הקתולית והחל להנהיג שידורים לווייניים ואף פרסם קלטות וידיאו.
אישיותו של האפיפיור הפכה אותו לכוכב בכל רחבי העולם והוא זכה גם להפוך לדמות בחוברות קומיקס. ב-1994 בחר בו השבועון טיים ל"איש השנה. לאורך שנות כהונתו ערך האפיפיור עשרות ביקורים, כמעט בכל מדינות העולם, גם כאשר בריאותו התרופפה. כל ביקור משך מיליוני צופים ולא תמיד כולם היו קתולים. אחד הספרים שנכתבו על האפיפיור ניסה להסביר את התופעה: "תנועותיו, הופעתו, חיוכו, חברותו, מחוותיו – כל אלה גרמו לכולם להיות מרוצים ממנו. הוא מצוין עם קהל".
ביקוריו הבולטים של האפיפיור היו באו"ם, בסרייבו, בקובה, במדינות העולם השלישי וביקור "העלייה לרגל" ב-2000 לישראל בעקבות ישו. ה"פופ-מוביל", רכבו המיוחד של האפיפיור, הפך לחלק בלתי נפרד ממנו בכל סיוריו.
במהלך כהונתו בירך האפיפיור יותר מ-1,300 מתים והודיע על כ-500 קדושים חדשים, יותר מכל אפיפיור אחר בעבר. כמו כן פרסם האפיפיור, שדיבר שמונה שפות, חמישה ספרים ועוד עשרות פרסומים דתיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קרבה ליהודים
|
|
|
|
|
|
|
יוחנן פאולוס השני תרם רבות לקירוב בין הנצרות ליהדות לאחר מאות שנים של שנאה. את יחסו ליהודים קיבל עוד כילד בעיירה ואדוביצה, בה חיו 2,000 יהודים מתוך 8,000 התושבים. למרות היותם קתולים אדוקים, הקפידו הוריו שלא לחנך אותו על ברכי האנטישמיות, כמו מרבית הפולנים באותה תקופה.
אחד מחבריו הקרובים היה יהודי בשם ג'רזי קלוגר, שברבות השנים עתיד לשחק תפקיד מפתח בכינון יחסים דיפלומטיים בין הוותיקן לבין ישראל ב-1994. קלוגר גם הקפיד להחמיא לחבר הילדות שלו. "האנשים בוותיקן לא מכירים יהודים, ואפיפיורים קודמים לא הכירו יהודים, אבל האפיפיור הזה הוא חבר של העם היהודי, בגלל שהוא מכיר יהודים", אמר בראיון.
כבר בביקורו הראשון לפולין ב-1979 הגיע יוחנן פאולוס השני למחנה ההשמדה באושוויץ. ב- 1986 הוא היה לאפיפיור הראשון שביקר בבית תפילה יהודי כשהגיע לבית הכנסת ברומא. הוא פנה לבני הקהילה היהודית בעיר ואמר להם: "אתם אחינו הבכורים".
במרס 2000 נחת מטוסו של האפיפיור בנמל התעופה בן-גוריון וראש הכנסייה הקתולית החל בביקור של שישה ימים, שלו ציפה במשך שנים. בניגוד לביקור של האפיפיור פאולוס השישי ב-1964 שסרב להתארח בירושלים, היה ביקורו של יוחנן פאולוס השני החותמת הרשמית להשלמה בין הדתות.
במהלך הביקור נועד האפיפיור עם מנהיגי המדינה ועם ראשי כל הדתות. הוא סייר באתרים שנקשרו בשמו של ישו וערך מיסה המונית ב"הר האושר" מעל הכינרת. אך מבחינת יחסי היהדות והנצרות ביקורו של יוחנן פאולוס השישי ב"יד ושם" היה השיא.
"כבישוף של רומא וכממשיכו של פטרוס", אמר, "אני מבטיח לעם היהודי, שהכנסייה הקתולית הפועלת מתוך חוק הבשורה לאמת ואהבה וללא התחשבות פוליטית, מביעה צער עמוק על השנאה ומעשי הרדיפה, וכן מגנה כל מעשה של אנטישמיות המופנה כלפי יהודים על ידי נוצרים בכל זמן ובכל מקום".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
