 |
/images/archive/gallery/253/672.jpg האפיפיור יוחנן פאולוס השני באושוויץ ב-1979
Ap  |
|
|
| האפיפיור - חסיד אומות עולם? |
|
| "יד ושם" בוחן בימים אלה עדות חדשה החושפת כי האפיפיור סירב לבקשת משפחה נוצרית להטביל ילד יהודי, שנמסר על ידי הוריו שנרצחו בשואה, וביקשו לשמור על יהדותו |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
מנחם גנץ, רומא
3/4/2005 5:25 |
|
|
|
|
|
|
|
את הכבוד הזה אמנם לא קיבל האפיפיור יוחנן פאולוס השני בימי חייו, אבל אולי הוא יזכה בו כעת, לאחר מותו: ב"יד ושם" בירושלים ידונו בקרוב באפשרות להכריז על האפיפיור המנוח כחסיד אומות עולם.
- שמרן בנושאי דת, אך פעל לפיוס עם היהדות - דיוקן
- מנהיגים בעולם ובישראל אבלים, מזדהים ומנחמים
- עד שייצא עשן לבן - כך ייבחרו את האפיפיור הבא
- גלריית תמונות של 26 שנות כהונה
- הרב דוד רוזן על תרומת האפיפיור לפיוס
- מי יהיה האפיפיור הבא? רשימת המועמדים
- רבבות קיבלו ההודעה בעצב בכיכר פטרוס הקדוש
הבקשה שהועברה למוסד באופן רשמי, מתבססת על עדות בשבועה שעליה חתם סטנלי ברגר, "היתום היהודי שניצל בזכותו של האפיפיור". הקונסוליה האיטלקית בניו-יורק קיבלה לידיה את העדות, והעבירה אותה ל"אגודת ידידי יד ושם" באיטליה. כעת נודע למעריב שהמסמכים ההיסטוריים יועברו השבוע גם לירושלים, בצירוף בקשה דחופה לדון בעניין בהקדם האפשרי.
בדומה ליתומים יהודים נוספים בתקופת השואה, גם גורלו של ברגר היה צפוי להיות גורל של יהודי מומר, שהוטבל לנצרות ולעולם לא ישוב לדת שאליה נולד. אבל מי ששינה את גורלו והעניק לו את הזכות להכיר את מורשת אבותיו, היה לא אחר מכומר צעיר בעיר קראקוב בשם קארול וייטליה - או לימים האפיפיור יוחנן פאולוס השני, שסירב בתוקף להטביל את הילד, לאחר שנודע לו עברו והנסיבות שבהן איבד סטנלי את הוריו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
פעל בניגוד לרוח הכנסייה
|
|
|
 |
|
|
|
סיפורו המלא של ברגר פורסם באיטליה בהרחבה לפני כחודשיים, על רקע ויכוח ציבורי ארוך שנים הדן בשתיקתו של האפיפיור פיוס ה-12 במהלך השואה, והמחלוקת אם להכריז עליו כקדוש. בעיקר היו הדעות חלוקות סביב אחריותו של פיוס להטבלת ילדים יהודים, ולנעילת שעריהם של הכנסיות והמנזרים שבהם הסתתרו, כדי שהכנסייה הקתולית תצבור מאמינים נוספים. בלהט הפולמוס שזכה לכותרות ראשיות בכל העיתונים ובמדורי הדעות, הצליח העיתון "קוריירה דלה סרה" להוכיח כי ניתן היה לנהוג גם אחרת.
בעדותו המופיעה בעיתון, תיאר ברגר כיצד נמסר כילד בן שנתיים לביתם של חברים קרובים נוצרים של הוריו, לאחר שאמו הצליחה לחמוק מהגטו בקראקוב. האם אף הצליחה להעביר שלושה מכתבים: האחד לאותו זוג שמעולם לא הצליח להביא ילדים לעולם, ובו ביקשה מהם לגדל את סטנלי ולחנך אותו כיהודי. השני לסטנלי עצמו, ובו הסבירה את הנסיבות שבהן נמסר, והשלישי לגיסתה של סבתו בוושינגטון, שבו התחננה כי אם לא יינצל איש מבני המשפחה - שתאמץ אותו לחיקה ותדאג לחינוכו.
בילדותו סבר ברגר כי הוא נוצרי, ואמו המאמצת אף לא כיבדה את בקשת הוריו הביולוגים וביקשה בתום המלחמה להטביל אותו לנצרות. הכומר הצעיר וייטליה שביקש להבין מדוע ילד בן שש מוטבל רק כעת, פנה לגברת ושאל: "במה חפצה אמו בשעה שהפקידה את בנה בידייך?" והתשובה , חרף הרוח השונה שנשבה באותה עת בוותיקן, גרמה לו לסרב בתוקף להטבלתו של הילד. החלטה זו היא שפתחה בפניו של סטנלי את האפשרות לחבור לקרובי משפחתו באמריקה, שבה הוא חי כיום כיהודי שומר מצוות, בעל ואב לתאומים.
בפני הוועדה שתחליט בקרוב, אם להכריז על יוחנן פאולוס השני כחסיד אומות העולם בגין הסיפור הזה, יצורפו גם עדויות היסטוריות נוספות המאשרות את המקרה. מקורות ב"יד ושם" אמרו למעריב כי הוועדה בראשותו של השופט בדימוס יעקב מלץ "תעניק לפנייה קדימות, ותתכנס לבחון אותה בהקדם". עם זאת הוסיפו אותם גורמים כי "יש קריטריונים ברורים ומחמירים במיוחד לכל פנייה, וגם האפיפיור ייבחן על פיהם ככל שאר המועמדים".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
