 |
/images/archive/gallery/239/792.jpg תינוק המריבה
צילום הדמיה  |
|
|
| משרד הרווחה גנז המלצה להחזיר
'תינוק המריבה' להוריו הביולוגיים |
|
| "מעריב" חושף: מיד לאחר הולדת התינוק המליצו
שתי עובדות סוציאליות לבטל את אימוצו. בשירות
למען הילד התעלמו - והמשיכו בהליכי האימוץ
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
גיל חורב
5/4/2005 9:00 |
|
|
|
|
|
|
|
פרשת "תינוק המריבה" יכולה היתה להסתיים בהחזרת התינוק להוריו הביולוגיים זמן קצר לאחר שמסרו אותו לאימוץ וללא התערבות בית המשפט, כפי שהמליצו עובדות סוציאליות מהשירות למען הילד- כך עולה מפרטים חדשים בפרשה שהגיעו לידי מעריב.
מהמידע החדש עולה כי שתי עובדות סוציאליות מהשירות למען הילד, שטיפלו בתיק האימוץ, המליצו להפסיק את הליך האימוץ ולהעביר את התינוק, היום בן קרוב לשנתיים, לחזקת אביו הביולוגי. הדבר אירע זמן קצר אחרי שהאם סיפרה לאב שנולד להם בן, והיא חזרה בה מכוונתה למסור אותו לאימוץ. האב הגיש אז בקשה
רשמית לבית המשפט לענייני משפחה לבטל את ההכרזה על התינוק כ"בר אימוץ", משום שאף אחד לא טרח ליידע אותו על ההיריון והלידה, ולבקש את הסכמתו לאימוץ.
שתי העובדות אף ערכו מבדקים להורים הביולוגים, והודיעו להם שבכוונתן להמליץ על העברת התינוק לחזקת אביו, וביטול הליך האימוץ. כמו כן נודע למעריב שהשתיים אף אמרו להורים שלדעתן, מלכתחילה לא היה צריך למסור את התינוק לאימוץ.
ואולם בשירות למען הילד סירבו לקבל את ההמלצה, והחליטו לקבל חוות דעת מעובדת סוציאלית שלישית. זו המליצה, בניגוד להמלצת השתיים, שיש להמשיך בהליך האימוץ.
הטיפול בשירות למען הילד ארך ארבעה חודשים, ובסופם נאלצו ההורים הביולוגים לתבוע מבית הדין לענייני משפחה להפסיק את הליך האימוץ, ולהעביר את התינוק לחזקת אביו. המשמעות: אילו התקבלה דעתן של שתי העובדות הסוציאליות, היה התינוק ככל הנראה מועבר להוריו הביולוגים בתוך פרק זמן סביר הקבוע בחוק, והפרשה העגומה היתה ככל הנראה מסתיימת כבר בתחילתה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ביקורת על השירות למען הילד
|
|
|
 |
|
|
|
בית המשפט לענייני משפחה פסק בסופו של דבר לטובתם של ההורים הביולוגיים, ואף מתח ביקורת נוקבת על התנהלותו של השירות למען הילד בתיק.
ההורים המאמצים ערערועל ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ודרשו להמשיך בהליך האימוץ. הערעור של ההורים המאמצים נדחהעל ידי השופטים ישעיהו שנלר ויהודית שטופמן. השופטת סביונה רוטלוי, בדעת מיעוט, קיבלה את הערעור. ואולם מסיבה כלשהי העובדה שהשירות למען הילד החליף את העובדות הסוציאליות במהלך הטיפול, לא הוזכרה כלל בפסק הדין המנומק לפרטי פרטים.
עם זאת, השופטת רוטלוי מתחה ביקורת על התנהלות של השירות למען הילד בפרשה, בעיקר בשל העובדה שמצבו הרפואי של האב המאמץ לא נבדק, לפני שהחל הליך האימוץ ודבר מחלתו נחשף לראשונה בבית המשפט המחוזי.
"גם אם אני סבורה כי נתגלו ליקויים חמורים באופן פעולת השירות למען הילד המחייבים בדיקה מעמיקה, הרי שמבחינת מדיניות ציבורית לא ראוי 'להעניש' את ההורים המיועדים לאמץ, ובוודאי ובוודאי אין זה ראוי 'להעניש' את הקטין עצמו בהעברתו מהם, אם אין הדבר מתיישב עם טובתו", כתבה השופטת רוטלוי.
בשולי פסק הדין קבעו שלושת השופטים שיש להקים ועדה חיצונית, לבדיקת התנהלות של השירות למען הילד בכל הפרשה. "מן הראוי שתיערך בדיקה חיצונית ומעמיקה באשר להליך בחירת ההורים המיועדים לאמץ בתיק זה, שזכו, כך נראה לכאורה, בהעדפה על פני מועמדים אחרים מסיבות שאינן ידועות לנו, חרף מצבו הבריאותי של האב", נאמר.
בעקבות ההחלטה פנו ההורים המאמצים לבית המשפט העליון באמצע חודש ינואר, בבקשה שיאפשר להם לערער. הרכב של שבעה שופטים החליט לאפשרלהם את הזכות לערער. מאז ממתינים שני הצדדים להחלטת השופטים ובינתיים התינוק נשאר אצל הוריו המאמצים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
במשרד הרווחה החליפו גרסאות
|
|
|
|
|
|
|
דובר משרד הרווחה אמר בתחילה בתגובה לפרסום, כי מבדיקה הדברים עם השירות למען הילד, עולה ש"שתי העובדות ביקשו לרדת מהתיק מרצונן, מאחר שהן היו אלה שקיבלו את הסכמת ההורה לאימוץ ולא הרגישו נוח לטפל בחזרה מההסכמה."
לאחר בדיקה נוספת נמסר מהמשרד תגובה מתוקנת: "העובדות אכן אמרו להורים הביולוגים שלדעתן הילד צריך לעבור לחזקתם, וכי הן סברו מלכתחילה שאין להפריד את התינוק מאמו ולמסור אותו לאימוץ. אולם הן ציינו בפני ההורים שהנהלים של השירות למען הילד קובעים שעובדת סוציאלית אחרת היא שצריכה לטפל בתיק, מרגע שהוגשה בקשה לחזרה מהסכמה לאימוץ."
במשרד הרווחה ובשירות למען הילד סירבו להסביר מדוע מחליפים את העובדות הסוציאליות שמטפלות בתיק מלכתחילה, ומה ההיגיון שעומד מאחורי "נוהל" זה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
