 | | | | הצעה: השופטים יסיירו ברצועה | |
| | | נשיא בית המשפט העליון שוקל
לקיים סיור בגוש-קטיף לפני מתן
החלטה בעתירות נגד ההתנתקות | |
| | | | | | לאחר שעות ארוכות של דיונים בשמונה העתירות נגד תוכנית ההתנתקות, הודיע נשיא בית המשפט, אהרן ברק, כי ישקול אפשרות שהרכב השופטים, בראשותו, יקיים סיור בגוש-קטיף בטרם יפסוק בעתירות. כמו כן, הודיע ברק כי יתקיים דיון נוסף בעתירות.
ערוץ ההתנתקות - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
שתי העתירות המרכזיות הוגשו על ידי המועצה האזורית חוף-עזה, שתוקפת את חוקיותו של החוק, ועל ידי תושבי גוש-קטיף, שפירטו בעתירתם 40 עוולות כלכליות שלטענתם יוצר החוק. עתירות נוספות הגישו תושבי גנים שבשומרון, ח"כ בני אלון (האיחוד הלאומי) ובעלי עסקים מאזור התעשייה ארז.
חלק מהעתירות תוקפות את חוקיותו של החוק ואת סמכות הממשלה והכנסת לפעול ליישומו. ואולם רובן נוגעות לסעיפים וההסדרים הכלכליים שבחוק ליישום ההתנתקות, ובעיקר לגובה הפיצויים.
הרכב השופטים המקורי שקבע ברק, כלל גם את השופט סלים ג'ובראן, שביקש מברק להשתחרר מההרכב כדי שיוכל לטוס להלווייתו של האפיפיור ברומא. ברק נענה ומינה במקום ג'ובראן את השופט יהונתן עדיאל, שמינויו בעליון הוא זמני. השופט אלייקים רובינשטיין לא השתתף גם הוא בדיון, בשל חשש לניגוד עניינים. אשתו של רובינשטיין עסקה בגיבוש מדיניות הממשלה באשר להיבטים האזרחיים של תהליך ההתנתקות.
| |  | |  | | |  | | מפגינים מחוץ לאולם הדיונים, הבוקר. צילום: אי-פי | | |  | |  | "כל שני וחמישי משתנות ההחלטות"
| |  | | | בדיונים, שהחלו בשעות הבוקר, פרס כל אחד מעורכי הדין שמייצג את מגישי העתירות את טיעוניו במשך כחצי שעה בלבד. העותרים זעמו על הזמן הקצר וטענו כי בג"ץ דן בעבר בסוגיות פחות חשובות ואיפשר לעותרים יותר זמן להציג את טיעוניהם. "בהחלטה החשובה הזו הוא מקדיש לכל אחד חצי שעה? איפה נשמע דבר כזה?".
העותרים הציגו את טענותיהם בזה אחר זה. עו"ד יורם שפטל, שמייצג את המועצה האזורית חוף-עזה, טען כי ההתבטאויות של ממשלות ישראל, כולל זו של אריאל שרון, עוררו ציפייה שגוש-קטיף יישאר בידי ישראל.
עו"ד יצחק מירון, שמייצג 44 מתושבי גוש-קטיף, אמר בתום הדיונים: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ להמשיך בדיונים, ומקווים שבקרוב יחליט גם על הבקשה לצו ביניים להקפיא את התהליך".
מוקדם יותר תקף עו"ד מירון את התנהלות הממשלה ומינהלת ההתנתקות וסיפר על בלבול רב ששורר בקרב המתיישבים. "המשמעות לגבי התושבים היא שהפכו אותם למהמרים בקזינו על עתידם", הוא קבל. "התושבים לא יודעים כלום. כל שני וחמישי משתנות ההחלטות, הכל נעשה בחיפזון וכל יום יש ידיעה חדשה בתקשורת. האנשים שבורים, הם לא יודעים מה יעלה בגורלם". לטענתו, בעקבות ההתנתקות ייהפכו 15% עד 30% מהמתיישבים לנכים נפשית.
העותרים הסתייעו גם באלוף (מיל') יעקב עמידרור, שהגיש תצהיר בו הזהיר מפני המשמעויות המדיניות של חוק פינוי-פיצוי. "אנחנו יוצרים תקדים של נטישת נכסים, ומעבירים לפלשתינים מסר לפיו הטרור מנצח", הסביר עמידרור ל-NRG מעריב, "כולם מסכימים שהיציאה החפוזה מעזה רק תזיק".
| | | | |
| | | | | "המתיישבים היו אמורים לדעת"
| | | | | מתגובת המדינה לעתירות עלה מסר תקיף, שלפיו המתיישבים היו צריכים לצפות מראש את הפינוי. "כאשר התיישבו, הם עשו כן תוך ידיעה כי הם מתיישבים בשטח המוחזק על ידי מדינת ישראל בתפיסה לוחמתית", נאמר בתשובת המדינה לעתירת תושבי גוש-קטיף, "מן הראוי כי המתיישבים לא ישמיעו כיום טענה כי לא ידעו שפינוי הישובים האמורים והפסקת תפיסת השטח האמור, מצויים בסמכותה של ממשלת ישראל או הכנסת".
המדינה טענה גם כי אל לבג"ץ להתערב בהחלטת הממשלה והכנסת, ובשיקולי מדיניות החוץ והביטחון. "בחברה מקוטבת כמו החברה הישראלית, החלטות מסוג זה לעולם ימצאו להן מתנגדים ובמקרים רבים יהיו שלא יסכימו להן ואף יחושו נפגעים מהן", נאמר בתשובת המדינה, "על הכנסת, הממשלה והשרים לקיים את תפקידיהם ושליחותם הציבורית, ולנווט את ספינת האומה והמדינה לחוף מבטחים, בהתאם לשיקול דעתם".
לדיון היום בבג"ץ הגיע ראש מינהלת ההתנתקות, יונתן בשיא. קודם לכן הפגינו עשרות מתנחלים נגד פינוי היישובים הישראליים ברצועת עזה ובצפון השומרון, כשהם קוראים: "לא לטרנספר יהודים".
| | | | |
|
| | | | | | |
 | |
| | |
|
