 |
/images/archive/gallery/108/890.jpg נועם פדרמן בהארכת מעצר
צילום ארכיון: פלאש 90  |
|
|
| מדריך פדרמן לשהייה בבית כלא
|
|
| פעיל הימין הקיצוני מפרסם מדריך
חדש, הכולל הסברים על שיטות
המעצר השונות וטיפים להתנהגות |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אורי גליקמן
12/4/2005 17:56 |
|
|
|
|
|
|
|
פעיל הימין הקיצוני, נועם פדרמן, ממשיך לעורר פרובוקציות: אחרי שפרסם חוברת ובה מידע וטיפים לפעילי ימין שנחקרים על ידי השב"כ, מוציא היום פדרמן "תנ"ך" חדש - חוברת הדרכה לעצורים ולשהייה בבתי הכלא, שתחולק בימים הקרובים.
ערוץ ההתנתקות - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
לצפייה בקטעים
מהחוברת - לחצו כאן
על פדרמן הוטל היום מעצר מינהלי מלא בביתו, עד לסיום ביצוע ההתנתקות, זאת לאחר שכבר היה במעצר מינהלי בבית כלא למשך תשעה חודשים עד ששוחרר לביתו.
בפתח החוברת מפרט פדרמן את סוגי המעצר הקיימים, בהם מעצר ימים, מעצר גישור ומעצר עד תום ההליכים.
פדרמן מתאר את תחילת תהליך המעצר: "עם כניסתו של עצור לבית המעצר הוא יצולם. ולאחר מכן יעבור חיפוש בכליו ועל גופו. יתכן שיידרש ממנו להתפשט לגמרי וכאן על העצור לעמוד על שלו. לעתים ההתעקשות עוזרת ולעיתים לא. בכל מקרה כדאי לדרוש".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הבידוד מקסימלי"
|
|
|
 |
|
|
|
על תאי המעצר כותב פדרמן: "תאי המעצר סגורים כל שעות היממה בחצר ייפגש העצור עם עוד תופעה מוזרה - כל העצורים הולכים מקיר לקיר בהליכה מהירה. מומלץ לא לצחוק על כך וכדאי לנסות. יש שאוהבים זאת".
פדרמן מזהיר את העצירים "העתידיים" גם מפני הסוהרים והשוטרים: "יש להיזהר מאוד לא לפגוע בכבודם של הסוהרים. היכולת שלהם להתעלל בעצורים קלה מאוד. בבית המעצר אין תקשורת, אין עדים והעציר נתון לשיגעונותיו של השוטר. יחד עם זאת אין להפוך לסמרטוט מפחד השוטרים".
ועל השותפים לתא מוסיף פדרמן: "עצור אידיאולוגי בעקרון נחשב בעיניי העבריינים לבחור טוב, וזה צריך להישאר. אסור לשאול את השותפים לתא על מה הם יושבים. יש להשתדל מאוד לא להתלונן על עצור בפני שלטונות החוק. מתלונן נחשב למלשין (מניאק)".
מקום מרכזי בחוברת נותן פדרמן להסבר על המעצר בתאים של השב"כ. "מעצר בתנאי שב"כ זה סרט אחר", כותב פדרמן. "תא מעצר הוא בערך 2 מטר על 2 מטר. התא מכיל מזרון מעופש ושמיכות מסריחות, אסלה ערבית , ברז מים ושולחן. קירות התא שחורים ומנורה דולקת 24 שעות ביממה. הבידוד הוא מקסימלי. אין יציאה לחצר. אין בית כנסת ואין כלום. כאשר נוצר מצב בו אתה פוגש במקרה חבר, עליך לחשוב מיד כי מדובר בתרגיל חקירה".
בהמשך החוברת מפרט פדרמן את זכויות וחובות העצור בבית סוהר, ואף מוקדש פרק מיוחד לעתירות אסירים, שנועדו לשפר את תנאיו של העציר "ולשגע את המערכת".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כך תתמודד עם מעצר מינהלי
|
|
|
|
|
|
|
לאחר מכן מגיע פדרמן לפרק שביתת הרעב, בו הוא מפרט את היתרונות והדרכים להצלחת המחאה. "שביתת מחאה אינה מביאה בדרך כלל לתוצאות, אלא לאחר תקופה ויש לקחת זאת בחשבון. שובת רעב ללא גב ציבורי ומשפחתי, יחשוב היטב היטב לפני שהוא פותח בשביתה כי השב"ס יתעלם משביתתו. יהיה לו קשה לרדת מן הסולם עליו הוא טיפס, והוא פשוט יירקב ללא תוצאות".
לאור ניסיונו, מפרט פדרמן את הפרטים על מעצרים מינהליים: "המלצתי היא: אם נותנים תנאים טובים כמו שצריך להיות, אין להגיש עתירות. אולם מתן תנאי כליאה שאינם הולמים את מעמדו של העציר, צריכה לגרור אחריה צרור עתירות. ולכן פיתחתי שיטה - פעם בשבוע הגשתי עתירת אסיר, וכך פעם בשבוע הביאו אותי אל משרד המנהל או סגניתו לפגישה".
בסיום החוברת מביא פדרמן מידע על "מחנה מעצר" ועל "כלא צבאי", שם הוא ממליץ לנקוט פעולות מחאה, כגון בלגאן ("אי ישיבה בשקט"), סירוב לעמוד במהלך ספירות ואפילו מרד עצורים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
