 |
/images/archive/gallery/291/772.jpg מעבדה ביולוגית.
צילום הדמיה: ניק קאווי.  |
|
|
| חשש: מעבדות יהפכו ל"בתי חרושת" לטרור
|
|
| המועצה לביטחון לאומי מזהירה שמאות מעבדות
ביולוגיות בישראל פועלות ללא פיקוח ביטחוני ועלולות
לשמש ארגוני טרור לייצור חומרי לחימה ביולוגיים
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמיר רפפורט
19/4/2005 7:30 |
|
|
|
|
|
|
|
במערכת הביטחון מזהירים: ארגוני טרור עלולים לנצל את העובדה שמאות מעבדות ביולוגיות אזרחיות פועלות בישראל ללא כל פיקוח בטחוני ולהפוך את המעבדות ל"בתי חרושת" לייצור חומרי לחימה ביולוגיים.
למעריב נודע כי המועצה לביטחון לאומי יזמה באחרונה תוכנית ראשונה מסוגה בניסיון לסתום את הפרצה המסוכנת ולהטיל פיקוח על המעבדות, שפועלות ברחבי הארץ לרבות המגזר הערבי.
סכנת המעבדות, שעמה מנסים עתה לראשונה להתמודד, מטרידה למעשה את מערכת הביטחון כבר שנים רבות.
כך, למשל, ניתן לבודד נגיפי אנתרקס הגורמים למחלה של בהמות שקיימת גם ברפתות, להרבות אותם וליצור בכך נשק ביולוגי מאולתר בייצור עצמי. החשש מתעצם בשל המידע שמצוי בידי מערכת הביטחון, שלפיו ארגונים הקשורים לרשתות טרור בינלאומיות מתכננים להוציא לפועל פיגועים תוך כדי שימוש בנשק ביולוגי.
דוקטור רוברט מרקס, מומחה לענייני טרור ביולוגי מאוניברסיטת בן-גוריון, אומר בהקשר זה: "הנשק הביולוגי הוא זמין וזול ובלתי צפוי לחלוטין והשפעתו עלולה
להיות קטלנית ביותר. הבעיה העיקרית היא שקל מאוד לייצר חיידקים שעלולים לשמש כנשק ביולוגי במעבדות בלתי מתוחכמות. מצד שני", הוא מוסיף, "אם ארגון טרור יפזר את החומר המסוכן, יעבור זמן עד שבכלל יתברר כי מדובר בפיגוע, משום שלא רואים את הנגיפים בעין ולא שומעים קול פיצוץ. פיגוע ביולוגי חמור עלול לגרום לנפגעים רבים, להביא לנזק של מיליארדים לשתק מדינה שלמה".
במדינות רבות בעולם, ובראשן ארצות-הברית, הונהגו מאז שנת 2001 מגבלות חמורות על האופן שבו מועברים נגיפים ממקום למקום. כן הוטל פיקוח על הנעשה במעבדות שונות, כולל בדיקה מדוקדקת של הצוותים שעובדים בהן. אבל דווקא בישראל, שחיה תמיד בצל טרור, לא נעשה דבר למנוע ניצול של מעבדות אזרחיות על ידי ארגוני טרור כדי להכין את התרכיבים הביולוגיים המסוכנים כל כך.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"עניין מסובך"
|
|
|
 |
|
|
|
רק באחרונה, עם התגברות החשש, הוחלט לעשות מעשה, ובתיאום בין משרד ראש הממשלה למשרד הביטחון סוכם כי מי שיטול אחריות על הפיקוח במעבדות תהיה המועצה לביטחון לאומי. מטעם המועצה מרכז את המשימה תת-אלוף (מיל') איתמר יער, המשנה לראש המועצה לנושא מדיניות ביטחון.
שלושת הגופים שעמם מתאמת המועצה לביטחון לאומי את הפיקוח החדש על המעבדות הם משרד הבריאות, גופי האקדמיה וגופים תעשייתיים שמפעילים מעבדות ביולוגיות במסגרת תהליכי ייצור שונים בתעשיית הביוטכנולוגיה.
בנוסף הורה משרד התעשייה והמסחר לאכוף תקנות שיגבילו הפצה של חומרים ביולוגיים מסוכנים. גם השב"כ ומשרד המדע, כך נודע, מעורבים בתוכנית.
בתשובה לפניית מעריב, מסר איתמר יער כי הגופים שאליהם פנתה המועצה לביטחון לאומי כדי לתאם את הפיקוח על המעבדות מבינים את חשיבות שיתוף הפעולה ביניהם.
אך האם תוכנית הפיקוח החדשה על המעבדות הפועלות בארץ אכן תצמצם באופן משמעותי את הסכנה לייצור חומרי לחימה ביולוגיים? אפילו במועצה לביטחון לאומי מטילים בכך ספק. "אנחנו צריכים להילחם גם במעבדות פיראטיות שאנשים יכולים להקים אפילו בבתים הפרטיים שלהם, וזה עניין מאוד מסובך", מודים שם.
ללא קשר לתוכנית החדשה של המועצה לביטחון לאומי שנחשפה כאן, יזם באחרונה ד"ר רוברט מרקס, מהמכון הלאומי לביו טכנולוגיה בנגב ששייך לאוניברסיטת בן גוריון, פיתוח טכנולוגיות חדשות של חיישנים המבוססים על סיבים אופטיים. אותן טכנולוגיות מיועדות לקצר באופן משמעותי את זמן הגילוי של הפצת חומרי לחימה אם חלילה יתרחש פיגוע טרור ביולוגי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
