 |
/images/archive/gallery/251/336.jpg
צילום הדמיה: פטר ריידנג אלינגסאטר  |
|
|
| "להגביל השימוש בהאזנות סתר"
|
|
| דוח של צוות בין-משרדי שהקים
היועמ"ש לשעבר ממליץ לחדד
את הנהלים לשימוש בהאזנות
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
20/4/2005 19:04 |
|
|
|
|
|
|
|
צוות בין-משרדי להפקת לקחים בעקבות פרשת ניצב משה מזרחי מציע לערוך תיקוני חקיקה ולהבהיר את נוהלי המשטרה בכל האמור לשימוש בהאזנות סתר.
הצוות - שגיבש היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין בעקבות דוח מבקר המדינה בנושא האזנות הסתר - סיים לאחרונה את הכנת הדוח והגיש אותו ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. היום העביר מזוז את הדוח לוועדת השרים לענייני ביקורת המדינה ולמבקר המדינה, אליעזר גולדברג.
הצוות, שכלל בכירים ממשרד המשפטים, מהמשטרה ומהמשרד לביטחון פנים, קובע בדוח כי יש צורך לקבוע הסדרים המאזנים בין הצורך בשימוש בהאזנות סתר לשם גילוי פשיעה ומניעתה לבין הפגיעה בפרטיות הכרוכה בו.
בדוח ממליץ הצוות לקבוע בנהלים מפורטים את מכלול השיקולים שיש לשקול לפני הגשת בקשה להתיר האזנות סתר, באופן שיביאו בחשבון כמה גורמים:
- חומרת העבירה שמבקשים לחשוף או למנוע.
- הסכנה הכרוכה בעבירה לציבור.
- הסיכוי לאסוף מידע באמצעות האזנה.
- עוצמת החשד והתשתית הראייתית המצדיקה את ההאזנה.
- מידת הקשר בין האדם נשוא ההאזנה לבין העבירה.
- מידת הפגיעה בשימוש בהאזנת סתר במי שאינו חשוד בפרשה המדוברת
- משך ההאזנה הדרוש.
הגורמים הללו, לפי הדוח, צריכים להיבחן כדי למזער ככל האפשר את הפגיעה בפרטיות.
כמו כן קובע הדוח כי יש לערוך בקרה מיוחדת להאזנות ארוכות טווח, כך שבקשת היתר להאזנה מעבר לשישה חודשים תידרש אישור של ראש אגף חקירות במשטרה ולאחר התייעצות עם עוזרו המשפטי. בקשת היתר להאזנה מעבר לשנה תדרוש אישורם בדרגים בכירים עוד יותר.
כמו כן הדוח קובע גם כי יש להקפיד על ניסוח הבקשות להאזנות ולמקד אותן בעבירות שלגביהן מוגשת הבקשה ולקווי הטלפון שבשימוש החשוד. הצגת המסמכים והבקשות לפני בית המשפט והדיונים בהם יתועדו באופן דומה לזה שמשמש בהליכי מעצר ובדיונים בחומר חסוי.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
