 |
/images/archive/gallery/132/752.jpg עזר ויצמן. צילום:
ארכיון מעריב  |
|
|
|
|
| הוא ייסד את חיל האוויר ופיקד עליו, הוביל מהפך
פוליטי, גיבש את הסכם שלום עם מצרים – והיה
אחד הנשיאים האהובים ביותר בתולדות ישראל. קורות החיים של עזר ויצמן
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עומר כביר
24/4/2005 21:37 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
הטייס מספר 1
|
|
|
 |
|
|
|
בתום המלחמה חזר ויצמן לישראל וב-1946 הצטרף לאצ"ל (ארגון צבאי לאומי). ב-1947 היה בין מייסדי "שירות האוויר" של ההגנה, שנהפך בהמשך לחיל האוויר הישראלי. ערב מלחמת העצמאות נשלח ויצמן לצ'כוסלובקיה, כדי ללמוד להטיס את מטוסי ה"מסרשמידט" החדישים ולהטיס אחד מהם לישראל.
עם פלישת צבאות ערב ב-1948 היה ויצמן אחד מהטייסים הראשונים שהטיסו את ה"מסרשמידט" ותקפו את הכוחות המצריים. אחרי המלחמה פיקד ויצמן על טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר. ב-1950 הוא נשא לאישה את ראומה שוורץ, שהולידה לו שני ילדים - שאול ז"ל ומיכל.
ב-1958 מונה ויצמן למפקד חיל האוויר וכיהן בתפקיד במשך שמונה שנים. תפקודו המזהיר של החיל במלחמת ששת הימים ב-1967 נזקף רבות לזכות עבודות האימונים וההכנה, שעליהן פיקד ויצמן בתקופת כהונתו כמפקד החיל. מ-1966 ועד 1969 כיהן ויצמן בתפקיד ראש אגף המטה וסגן הרמטכ"ל. מאחר שלא מונה לרמטכ"ל פרש ויצמן מהצבא והצטרף למפלגת גח"ל, בראשות מנחם בגין.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
מנץ ליונה
|
|
|
|
|
|
|
ויצמן מונה לשר התחבורה בממשלת הליכוד הלאומי בראשותו של לוי אשכול. ב-1970, במהלך מלחמת ההתשה, נפצע בנו שאול באורח קשה בעת ששירת בתעלת סואץ. שמונה חודשים אחרי שהצטרף לממשלה פרשו ממנה ויצמן וחברי מפלגתו - על רקע "יוזמת רוג'רס" לקידום השלום, שכללה בין השאר החזרת שטחים.
ב-1977 עמד ויצמן בראש מטה הבחירות של הליכוד, והיה בין האחראים למהפך הפוליטי הראשון שבו כבש הליכוד בראשות בגין את השלטון בישראל. הוא מונה לשר הביטחון בממשלת הליכוד הראשונה, וב-1978 היה השר הישראלי הראשון שיצא לביקור במצרים.
ויצמן היה חבר בצוות המו"מ עם מצרים ואחד ממגבשי הסכמי קמפ-דייוויד והסכם השלום עם מצרים. באותה תקופה חלה תפנית בדעותיו הפוליטיות והוא הפך יותר ויותר ביקורתי כלפי מדיניותה הנוקשה של מפלגתו בנושא תהליך השלום.
ב-1980 התפטר ויצמן מהממשלה ועזב את הליכוד, על רקע עימות עם השר אריאל שרון בנושא מדיניות ההתנחלויות. הוא פנה לעסקים פרטיים, אך ב-1984 חזר לפוליטיקה במפלגה עצמאית בשם "יחד". המפלגה זכתה בשלושה מנדטים, ולאחר הבחירות חברה למערך.
ויצמן מונה לשר בלי תיק וחבר קבינט בממשלת האחדות הלאומית. ב-1989 איים ראש הממשלה, יצחק שמיר, לסלקו מהממשלה, בגלל מגעים שקיים עם אש"ף. שנתיים לאחר מכן חווה ויצמן טרגדיה אישית קשה, כשבנו שאול נהרג בתאונת דרכים.
ב-1992 פרש ויצמן מהכנסת ומהחיים הפוליטיים. ב-1993, לאחר שיצחק רבין ז"ל נבחר לראשות הממשלה, נבחר ויצמן לנשיאה השביעי של מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הנשיא של העם
|
|
|
|
|
|
|
עם היבחרו לנשיאות הבטיח ויצמן לציבור הישראלי: "הממחטה לא תהיה הדבר היחיד שאליו אדחוף את אפי". הבטיח וקיים. במהלך כהונתו לא חשש ויצמן להתבטא בססגוניות בנושאים שעל סדר היום. כמה מהתבטאויותיו, כמו "מיידל'ע, ראית פעם גבר סורג גרביים?" ו"אף פעם לא נתתי פליק לראומה" נהפכו מזמן לחלק מהלקסיקון הישראלי.
ויצמן נהג להביע את עמדתו בנושאים פוליטיים, ומתח ביקורת על פעילותם ראשי הממשלה מהימין ומהשמאל. על אף שדבריו עוררו לא פעם את כעסם של פוליטיקאים הוא זכה לאהבתו ותמיכתו של הציבור, ונחשב לאחד מהנשיאים הפופולריים ביותר בתולדות ישראל. ויצמן לא הסתפק רק בדיבורים, ובמהלך כהונתו הוא נהג לבקר את פצועי צה"ל ופצועי הטרור בבתי החולים וכן את משפחות ההרוגים.
ב-1998 נבחר ויצמן לכהונה שנייה כנשיא. בסוף 1999 נחשף כי במשך כעשור קיבל ויצמן סכומי כסף גדולים מאיש העסקים אדוארד סרוסי - מבלי שדיווח על כך לרשויות. על אף שהפרקליטות החליטה שאין בסיס להעמדתו של ויצמן לדין, בעיקר בגלל התיישנות, הוא נאלץ להתפטר.
ב-11 ביולי 2000 העביר ויצמן את מכתב ההתפטרות ליו"ר הכנסת, ובכך הגיע לסיומה קריירה ציבורית עשירה, מגוונת וססגונית.
את שנותיו האחרונות העביר ויצמן בביתו שבקיסריה, ביחד עם אשתו ראומה. בשנה האחרונה חלה הידרדרות במצבו הרפואי של ויצמן, שאושפז כמה פעמים בבית החולים רמב"ם בחיפה. באחת הפעמים נאלצו הרופאים להרדימו בגלל דלקת ריאות קשה.
לאחר הידרדרות נוספת במצבו של הנשיא לשעבר הוחלט להרדים אותו ולחברו למכונת הנשמה - והרופאים העריכו שישנה סכנה מוחשית לחייו. לפני תשעה ימים הוא שוחרר מבית החולים רמב"ם. הערב, קצת לפני השעה 20:00 הכריעה אותו המחלה – והוא הלך לעולמו מוקף בבני משפחתו.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
