 |
/images/archive/gallery/297/679.jpg יונתן בשיא ורוני מהצרי (משמאל). צילום:
אדי ישראל  |
|
|
| יוזמה: מאות משפחות מגוש-קטיף יעברו לדירות שכורות באשקלון
|
|
| בפגישה עם בשיא הציע ראש העיר אשקלון לשכן 400 עד 600 משפחות מגוש-קטיף בדירות שכורות בעירו - עד שיעברו לדיור קבע. במינהלת סל"ע שוקלים בחיוב: "זה עדיף על קרוואנים" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אורי בינדר ואפרת פורשר
2/5/2005 0:30 |
|
|
|
|
|
|
|
בחודשים האחרונים מוטרדים רבים מתושבי ההתנחלויות ברצועת עזה וצפון השומרון מהשאלה היכן יגורו לאחר שיפונו מבתיהם במסגרת יישום תוכנית ההתנתקות. במינהלת ההתנתקות שוקלים הצעה חדשה של ראש העיר אשקלון, רוני מהצרי, להשכיר להם מאות דירות בעירו.
ערוץ ההתנתקות - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
אמש נפגש מהצרי עם ראש מינהלת ההתנתקות (מינהלת סל"ע – סיוע למתיישבי עזה וצפון השומרון), יונתן בשיא. במהלך הפגישה הציע מהצרי לבשיא לשכור לתקופת ביניים 400 עד 600 דירות פנויות באשקלון. הדירות הללו יוכלו להחליף את הקרוואנים ואת החדרים בבתי המלון שבהם התכוונה המינהלת לשכן רבות מהמשפחות המיועדות לפינוי מגוש-קטיף.
על פי התוכנית שהציע מהצרי, מפוני גוש-קטיף יתגוררו בדירות השכורות עד לסיום הליכי ועדת הזכאות והמעבר לדיור שלהם, תקופה שעשוי להימשך חודשים ארוכים.
במינהלת ההתנתקות אישרו כי ההצעה נשקלת. "מדובר בפתרון ראוי יותר (מהקרוואנים),
שאף יחסוך למדינה כסף רב", אמרו במינהלת.
בגוש-קטיף, לעומת זאת, לא אהבו את התוכנית. דובר המועצה האזורית חוף עזה, ערן שטרנברג, אמר: "בשיא כנראה במצוקה גדולה. כישלונו מניע אותו לפרוץ לאוויר עם יוזמות בקצב של אחת ליום, בניגוד לקצב של אחת בשבוע שאליו התרגלנו עד כה". שטרנברג אף הציע למינהלת סל"ע לשנות את שמה ל"מרכז לטיפוח יזמות".
עוד אמר שטרנברג: "ראוי לברר כיצד יש כל כך הרבה דירות ריקות באשקלון. עושה רושם שלאור התקנת מערכת ההתרעה נגד הקסאמים וההבנה המחלחלת של הקטסטרופה שתגיע יהיו, בעתיד אלפי דירות ריקות באשקלון - ולא רק מאות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
במינהלת בוחנים שיכון במלונות
|
|
|
 |
|
|
|
במינהלת רואים במגורי המפונים בתקופה שתבוא מיד לאחר הפינוי סוגיה מרכזית וקריטית להצלחת התהליך. בחודשים האחרונים עלו רעיונות רבים חלקם התקבלו בשביעות רצון אצל המתנחלים וחלקם עוררו סערה.
לפני כמה חודשים נחשף ב-NRG מעריב כי במינהלת ההתנתקות שוקלים להעביר את המפונים שיסרבו להתפנות מרצון לבתי מלון בדרום הארץ. אנשי גוש-קטיף זעמו על ההצעה. "ששרון ובניו, יתפנו למלון – אנחנו נשארים", אמרו אז.
מאז כבר עלו רעיונות נוספים העיקרי שבהם הוא העברת רוב יישובי גוש קטיף לאזור ניצנים שבין אשדוד לאשקלון או כהרחבה ליישוב ניצן שבפאתי אשקלון. הנהגת המתנחלים נוטה לאמץ את התוכנית הזו למרות התעקשותם להמשיך את המאבק גם בזמן הפינוי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"קראווילות" או דיור ציבורי
|
|
|
|
|
|
|
לתקופת הביניים מכינים במינהלת ההתנתקות פתרונות דיור זמניים. בין השאר נבחנת האפשרות שביישובים החלופיים שיקלטו את המשפחות יוצבו "מבנים יבילים" (קרוואנים), כדי שישמשו דיור זמני עד שתושלם בניית מבני הקבע.
הקרוואנים ישודרגו באמצעים שונים, כמו אבני חיפוי ותשתיות נוספות, וכך תקבל כל משפחה "קראווילה". לאחר שהמתיישבים יעברו למבני הקבע, יהפכו הקראווילות למבני ציבור כמו מועדוני נוער, גני ילדים, מועדוני קשישים, מרפאות קופת חולים, בתי כנסת וכו'. הקרוואנים יוצבו בשולי החלקות השונות שבהן יבנו מבני הקבע, או במרכז הישוב.
במקביל נבדקת האפשרות שהמדינה תרכוש מקבלנים מלאי גדול של דירות שעומדות ריקות בגלל המשבר הנדל"ן בדרום הארץ. הדירות הללו ישמשו את המפונים כדיור זמני למשך שנתיים, עד שתושלם בניית הקבע. דמי השכירות שהמתיישבים אמורים לשלם בשנתיים הללו יופחתו מסכום הפיצויים. לאחר מכן תוכל המדינה למכור את הדירות המשומשות, או להוסיף אותן למלאי הקיים של משרד השיכון כ"דיור ציבורי". כמו כן נשקלת האפשרות לשכן מתנחלים מפונים בכ-300 דירות של חברות הדיור הציבורי בדימונה, מצפה-רמון ויישובים אחרים.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
