 |
השם אדולף היטלר הפך לשם נרדף לשטן, אך עובדיו, אלה שבילו איתו את שנות המלחמה ואת רגעיו האחרונים בבונקר בברלין, זוכרים אותו אחרת. כשלושה חודשים לאחר שהחדרנית של הצורר הנאצי פרסמה ספר זיכרונות אוהד, אומרת היום ארנה פליגל, מי ששירתה כאחות בבונקר של היטלר, שהוא היה "אדם מקסים".
פליגל, כיום בת 93, עבדה כאחות בארגון הצלב האדום בברלין ב-1943. לקראת שלהי 1944, כאשר הצבא הגרמני נסוג מפני בעלות הבריטית, הסתגר היטלר בבונקר בעיר, ומאז ועד מותו היתה פליגל בקשר יומיומי איתו.
בראיון לעיתון הבריטי "הגרדיאן", היא מספרת לראשונה על שעותיו האחרונות של היטלר, על ידידותה עם מגדה גבלס ושנאתה לאווה בראון.
"הייתי
בבניין כשמישהו אמר 'הפיהרר כאן'", היא נזכרת בפעם הראשונה שפגשה את היטלר. "זה לא ממש ריגש אותי".
לאחר מכן, כשהקשר בין השניים העמיק, גברה התרשמותה של פליגל. "הסמכותיות שלו היתה יוצאת דופן. הוא תמיד היה מנומס ומקסים", סיפרה. עם זאת, ככל שהתקדמו הרוסים לברלין השתנתה האווירה בבונקר. "הבונקר התחיל לחיות מחוץ למציאות", אמרה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"היטלר הזדקן מאוד בימים האחרונים"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
לדברי פליגל, בימים האחרונים לפני שהתאבד, היטלר התפורר מול עיניה. "כשחלקים מברלין נכבשו והרוסים התקדמו למרכז העיר, ניתן היה להרגיש, כמעט פיזית, שסופו של הרייך השלישי קרוב", סיפרה.
פליגל הוסיפה: "היטלר הזדקן מאוד בימים האחרונים: שערו האפיר והוא נראה 15 או 20 שנה מבוגר יותר. הוא רעד הרבה והתקשה ללכת".
לדבריה, נישואיו של היטלר לאווה בראון – "אישה חסרת צבע לחלוטין" – סימלה את סוף הרייך השלישי. היא הוסיפה שמותו של כלבו של היטלר השפיע על דיירי הבונקר הרבה יותר מהתאבדותה של בראון, ולא ניסתה להסוות את סלידתה ממנה: "לא היתה לה שום חשיבות. אף אחד לא ציפה ממנה לכלום, היא סתם היתה ילדה צעירה".
ב-29 באפריל 1945, זימן היטלר את הצוות הרפואי. "הוא יצא מחדר צדדי, לחץ את ידינו, אמר כמה מילים, וזהו". ביום למחרת התאבד היטלר בירייה. |  |  |  |  | |
|