 |
/images/archive/gallery/298/466.jpg חבר הקונגרס, טום לנטוס.
צילום ארכיון: אי-פי  |
|
|
| "אני סבתא פולנייה, ומאושר מזה" |
|
| כך אומר חבר הקונגרס, ניצול השואה טום לנטוס,
בראיון בלעדי ל-NRG מעריב. לאחר שחווה את
זוועות המלחמה על בשרו ופעל במחתרת למען
אחיו היהודים, הוא נלחם במרץ למיגור תופעת
האנטישמיות בעולם. ראיון אופטימי ביום עצוב
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
טל שניידר, וושינגטון
5/5/2005 13:01 |
|
|
|
|
|
|
|
לטום לנטוס יש 17 נכדים. "קניתי יותר נעלי תינוקות וצחצחתי שיניים ליותר ילדים מכל אחד אחר בכדור הארץ", הוא אומר. כמי שאיבד את אמו באושוויץ עוד לפני שמלאו לו 17 שנה, להיות אבי משפחה גדולה כל כך היא חוויה מדהימה. בגיל 77, ללנטוס, ניצול השואה היחידי שנבחר אי פעם לכהן כחבר הקונגרס האמריקני, אין רגע דל.
נדהמתי לגלות שיש לך כל כך הרבה נכדים. ברגע הראשון חשבתי שוודאי היית נשוי כמה פעמים.
"לפעמים זה אכן נראה כך, אבל אני נשוי 55 שנה לאותה הגברת, ואת צריכה לפגוש אותה. (הוא קורא בקול) תביאו את אנט לכאן". אשתו של לנטוס מצטרפת לשיחה והוא מציג אותה: "זו אשתי הצעירה מזה עשרות שנים. היא עובדת פה לידי עבור פרויקטים שונים בהתנדבות".
בנוסף לאנט, הצטרפו לראיון בלשכתו של לנטוס
גם שתיים מנכדיו – צ'אריטי (צדקה) וליברטי (חירות), ושני כלבלבים, שהם אורחים קבועים בבית הקונגרס. לנטוס, נציגה של סן-פרנסיסקו בבית הנבחרים, מקדיש פרקים נרחבים מחייו למלחמה באנטישמיות ושמירה על מעמדה של מדינת ישראל. הוא עושה זאת בחן, בכבוד ומתוך הבנה מעמיקה של מצוקות העם היהודי.
17 נכדים זה דבר מדהים. האם זה חלק מתסביך הדור השני של השואה? אתה חושב שבנותיך עשו זאת על מנת להנציח את משפחתך האבודה?
"זו שאלה מצוינת ואענה עליה באופן ישיר. שתי בנותיי, עוד כשהיו קטנות, באו אלינו ואמרו: 'כיוון שהיטלר הרג את משפחותיכם, אנו נעניק לכם משפחות גדולות'. זו היתה החלטתן מגיל צעיר, שהן יביאו הרבה ילדים. אני מאושר עם זה.
"אני נולדתי ב-1928 ואשתי ב-1931, בחלק של העולם שבו משפחות רבות היו ללא ילדים או רק עם ילד אחד, בגלל תנאים פוליטיים וכלכליים. אשתי וגם אני גדלנו כילדים יחידים במשפחה, ללא אחים ואחיות. זה מדהים עבורי, להיות עכשיו חלק ממשפחה כל כך גדולה. אני ''סבתא פולנייה''. כל יום אני חייב לדבר עם הילדים ולשמוע כמה שיותר על הנכדים. אני מעורב בחייהם בצורה מוחלטת".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
לנטוס וארבעה מנכדיו על הגשר בו עבד בכפייה. מתוך אתר האינטרנט של לנטוס
|
|
|
 |
|
 |
|
''חשתי לכוד''
|
|
|
 |
|
|
|
לנטוס מדבר לאט אך מקרין מרץ רב. למרות שחווה חוויות נוראיות בחייו, הוא משדר רק אופטימיות. בשנת 1938, כשהיה ילד בן עשר בבודפשט, קרא בעיתון על פלישת גרמניה לאוסטריה. "מיד חשתי שדבר זה הוא בעל השפעה עצומה על חייהם של יהודי הונגריה ועל חיי שלי", סיפר בסרטו של סטיבן שפילברג, "הימים האחרונים", המתעד את קורותיהם של שבעה ניצולים בימים האחרונים של המלחמה.
הוא היה בן 16, כשהנאצים פלשו להונגריה במרץ 1944, וכשאדולף אייכמן הורה להשמיד את כל האוכלוסייה היהודית במדינה. הוא נשלח למחנה עבודה בכפייה, בכפר קטן צפונית לבודפשט ועבד בתחזוקת פסי הרכבת על הגשר שחיבר בין וינה לבירת הונגריה. בכל פעם שהאמריקנים הפציצו את הגשר שמח על ההרס, למרות שהבין שיצטרך לעבוד קשה על מנת לבנותו מחדש.
הוא ניסה לברוח מעבודות הכפייה פעמיים והצליח רק בפעם השנייה. "הצטרפתי למחתרת ההונגרית, שהורכבה מכמה קבוצות בלתי מאורגנות. פעלנו תחת חסותו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג, וסיפקנו לאנשים מזון ותרופות. חשבתי שאין לי הרבה סיכוי לשרוד את המלחמה. חשתי לכוד, מוקף על ידי נאצים. היה זה ולנברג אשר חצץ בגופו השברירי בין מכונת המלחמה הנאצית לבין רבבות נשים, גברים וילדים יהודים. אילולא ולנברג, לא הייתי שורד עד ינואר 1945. ראול ולנברג הוא הדמות המרכזית בחיי."
בזכות המראה הארי שלו, הצליח לנטוס לנוע ברחבי בודפשט לבוש במדי צוער והעביר סחורות ותרופות ליהודים ברחבי העיר. הוא חש בסכנה מתמדת של חשיפת יהדותו. "הנכס הגדול שלי היה המראה הארי, גובהי, עיני הכחולות ושערי הבלונדיני. הסכנה היתה שחייל גרמני או הונגרי יחשוד בי וידרוש ממני להוריד את המכנסיים. היו לי חברים שהורידו להם את המכנסיים וירו בהם במקום".
בינואר 1945 הצבא הרוסי שחרר את בודפשט ולנטוס החל לחפש את אמו ואת חברת ילדותו, אנט (אז טילמן). לאחר שלא מצא את אמו, הבין שהיא נרצחה בידי הנאצים. את אנט איתר בשוויץ והיא החליטה לחזור להונגריה כדי לפגוש אותו.
בשנת 1947, בעודו סטודנט באוניברסיטת בודפשט, זכה לנטוס במלגה ללימודים בארה"ב. הוא הגיע לניו-יורק, ולאחר מכן למדינת וושינגטון. לאחר שהשלים תואר ראשון ושני בכלכלה, נישא בשנת 1950 לאנט בקליפורניה. את הדוקטורט בכלכלה קיבל מאוניברסיטת ברקלי. ב-1980 נבחר לקונגרס מטעם מחוז סן פרנסיסקו, והוא מייצג אותו מאז. כיום מתגורר לנטוס בוושינגטון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
טום לנטוס ואנט טילמן בנעוריהם בבודפשט. מתוך אתר האינטרנט של לנטוס
|
|
|
|
|
|
|
''אנטישמיות היא דבר מורכב''
|
|
|
|
|
|
|
למרות הצהרות של מנהיגי עולם על סלידה מאנטישמיות, ולמרות התייצבות מנהיגים רבים לטקסי זיכרון ברחבי העולם, ישנה עלייה ניכרת באירועים אנטישמיים בשנים האחרונות, במיוחד באירופה. כיצד אתה מסביר את הצביעות?
"אנטישמיות היא דבר מורכב. ראשית, יש את האנטישמיות האירופית המסורתית. שנית, קיימת האנטישמיות המודרנית של האוכלוסייה האיסלאמית במדינות אירופה. שלישית, אנטישמיות של השמאל, אשר רואים את הפלשתינים כמפסידנים במשך שנים, ולא רוצים להבין שישראל היא זו שסובלת מהתקפות טרור.
"יש גם אנטישמיות רבה של גלוחי ראש ברוסיה ובמערב אירופה. אנחנו רואים פריחה של אנטישמיות באינטרנט, בתקשורת ובשידורי טלוויזיות במדינות ערב. הדברים קשורים זה בה. זו הסיבה לחקיקה שהעברתי לאחרונה, שמחייבת את מחלקת המדינה האמריקנית לחבר דוח שנתי על מצב האנטישמיות בעולם. הדוח הראשון יצא רק לאחרונה. זהו צעד היסטורי, אך יש לחזק את המגמה. רצוי שהדוחות הבאים יהיו יותר מעמיקים, יותר מפורטים. אני גם חושב שפרסום הדוח השנתי צריך להיות אירוע רשמי מדי שנה.
"מאחר ואנטישמיות בחברה האזרחית אמורה להיות בלתי מקובלת, רבים ממנהיגים אירופאים, אפילו אלה שלא אוהדים את ישראל, עדיין מרגישים מחויבים להשתתף בביקורים טקסיים באושוויץ ובמוזיאון השואה בישראל", הוא אומר.
"זה נעשה על מנת להסתיר את מה שבאמת מתרחש. באשר למנהיגים ספציפיים, כל אחד וסיבותיו עמו להתייצבות נגד האנטישמיות. איני יכול לדבר בשם אחרים. אני רק יכול לומר שלאחר ששהיתי כמה ימים עם סגן הנשיא צ'ייני בטקס באושוויץ השנה, אני משוכנע בכנותו ובמחויבותו האמיתית לנושא. הוא ובתו, שנסעה עמו, היו בהלם כשביקרו באושוויץ. קופי אנאן, מכר אישי וחבר קרוב, גם הוא בעל מחויבות עמוקה וכנה לנושא".
מה דעתך על חברותו של האפיפיור החדש, בנדיקטוס ה–16, בנוער היטלר?
"לאשתי ולי היתה מערכת יחסים מצוינת עם האפיפיור הקודם, יוחנן פאולוס השני. היתה לו מודעות לרקע האישי שלי. את האפיפיור החדש טרם פגשתי, ואני מתכנן לנסוע לוותיקן עד סוף השנה. אינני מייחס כל חשיבות לעובדת השתייכותו לנוער היטלר. לא היתה לו כל אלטרנטיבה. הוא לא הצטרף מתוך בחירה. אני מקווה שבתור אפיפיור בן גרמניה, הוא ישמש תפקיד בונה בדיאלוג בין הדתות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לנטוס עם נכדותיו, צ'אריטי וליברטי. צילום: טל שניידר
|
|
|
|
|
|
|
מבקר קבוע בדמשק
|
|
|
|
|
|
|
יחד עם אנט, לנטוס מתרוצץ ברחבי הגלובוס בשליחות מדינתו, כדמוקרט הבכיר בוועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים. בינואר האחרון ביקרו בני הזוג בצפון קוריאה, מדינה אליה הגיעו עד היום מעט מאוד אמריקנים. הם נפגשו עם שר החוץ ובכירי ממשל אחרים בניסיון להשיבם לשולחן הדיונים מול ארה"ב. "אני מעריך שאני אטוס לצפון קוריאה שוב בקרוב מאוד", הוא אומר. "קיבלנו יחס מאוד יפה שם ואני מאוד מעוניין בהגברת המגעים בינינו".
באוגוסט אשתקד ביקר את נשיא סוריה, בשאר אסד, בביירות. "אמרתי לו מה הם הצעדים שעליו לנקוט על מנת להימנע מן המצב אליו הוא נקלע כעת", הוא מספר. לנטוס ידוע בשל קשריו הטובים עם השלטון בדמשק, ומעריך שאסד עובר בימים אלה השפלה גדולה, בשל סירובו להקשיב לעצות. גם באיראן הוא מעוניין לבקר מזה זמן רב, אך השלטונות מסרבים לתת לו ויזה להיכנס למדינה.
"אשתי, בתי ואני ביקרנו שם לפני המהפכה, ב-1978. התארחנו גם בביתו של השגריר האיראני לאו"ם בניו-יורק. הגשתי בקשה לאשרת נסיעה, וישנם בכירים בממשל האיראני שמעוניינים לקבל אותי שם, אבל גורמים דתיים מטרפדים את הביקור מסיבות חסרות היגיון".
ביום השואה ניתן לגלוש בקלות גם לדיון על זכותה של ישראל להגן על עצמה. לאחרונה הושמעו אפילו בארה"ב אמירות הקוראות לכל המדינות, לרבות ישראל, להצטרף לאמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני וכמובן לזנוח את תוכניות הגרעין. מה דעתך על כך?
"אין שום לחץ אמריקני על ישראל לזנוח את תוכנית הגרעין. בהתחשב בגודלה של ישראל ובעוינות של המדינות השכנות, הממשל מבין את הצרכים של ישראל. אחד הדברים הנערצים לגבי ישראל, היא יכולת ההרתעה שלה וזה ברור שישראל זקוקה לעליונות צבאית".
|
|
|
|
|
|
|  | | לנטוס עם ראש הממשלה, אריאל שרון, בכנסת. צילום ארכיון: אי-פי
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
