 |
 |
|
|
|
|
| לקראת יום הבוחר בממלכה המאוחדת יצאו עיתוני
בריטניה בקריאה לקוראיהם להצביע "נכון" בקלפי.
רוב העיתונים אמנם מסתייגים מהלייבור בהנהגת
בלייר, אבל עם תמיכה של הצהובונים הפופולריים
"סאן" ו"מירור" (ואולי גם בלעדיהם), כל הסימנים
מראים שהוא יישאר בדאונינג 10 |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עידו שטרנברג
5/5/2005 20:12 |
|
|
|
|
|
|
|
ערב הבחירות הכלליות בבריטניה ב-1992 יצא "סאן", העיתון הנפוץ בבריטניה, בקריאה נרגשת לקוראיו להצביע עבור מפלגת השמרנים. המועמד השמרני האפור ג'ון מייג'ור ניצח בסופו של דבר את הבחירות ברוב דחוק. למחרת מיהר הצהובון להכריז בכותרתו הראשית: "זה היה ה'סאן' שניצח'".
מאז זרמו מים רבים בנהר התמזה: רופרט מורדוך, איל העיתונות האוסטרלי והמו"ל של ה"סאן", העביר את תמיכתו ללייבור בראשות טוני בלייר. השמרנים, עם או בלי קשר, לא חזרו עוד לכס השלטון.
גם היום, כמדי מערכת בחירות,
נקטו רוב עיתוני בריטניה עמדה ברורה ואמיצה לקראת ההליכה לקלפיות. רוב העיתונים מסתייגים מבלייר, אך נראה כי הדבר לא יפריע לו לעשות היסטוריה ולהיות ראש הממשלה הראשון מהלייבור שזוכה בכהונה שלישית בתפקיד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"קדימה, אדומים"
|
|
|
 |
|
|
|
סאן (The Sun)
מספר קוראים: 8.4 מיליון
התפלגות קוראים לפי מפלגות (לפי מכון המחקר "מורי"): 39% לייבור, 34% שמרנים, 20% ליברל-דמוקרטים
הצהובון סאן נוטה באופן מסורתי לעמדות שמרניות, אך גם הפעם מעניק את תמיכתו לראש הממשלה המכהן מהלייבור, טוני בלייר. הלשונות הרעות בבריטניה טוענות שמורדוך תומך בבלייר משום שזה הבטיח לו כי האינטרסים של איל העיתונות בממלכה לא ייפגעו בגלל מדיניותו הכלכלית. אך בין אם הטענה נכונה ובין אם לאו: העובדה היא שהעיתון הפופולרי באיים הבריטיים מתייצב מאחורי בלייר מעניק לו רוח גבית חשובה לנוכח הירידה בפופולריות שלו ובאמון הציבור בו.
כדי להביע את תמיכתו בבלייר משתמש הצהובון בגיבורי השבוע בבריטניה - שחקני קבוצת ליברפול, שהעפילו לגמר ליגת האלופות לאחר ניצחון מדהים על צ'לסי. בשער העיתון מופיע בלייר לצד שר האוצר והיורש המיועד, גורדון בראון, כשלגופם החולצות האדומות של ליברפול.
ברקע נראית הדלת המפורסמת של מעון ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 והכיתוב "קדימה, אדומים" (הצבע של ליברפול והצבע של הלייבור). עבור מי שלא הבין את הרמז הדק מוסיפים עורכי העיתון מסר ברור יותר בראש העמוד, ליד הלוגו של העיתון: "הצביעו לייבור".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בלייר (משמאל) ובראון בשער הצהובון "סאן". לחצו כדי להגדיל
|
|
|
|
|
|
|
"שאפו של בלייר ידמם"
|
|
|
|
|
|
|
דיילי מייל (Daily Mail)
מספר קוראים: 5.7 מיליון
התפלגות קוראים לפי מפלגות: 57% שמרנים, 24% לייבור, 14% ליברל-דמוקרטים
הצהובון השמרן דיילי מייל קורא כצפוי להדיח את בלייר ולא חוסך מילים קשות כדי להסביר מדוע. "אנחנו נקראים להצביע עבור ראש ממשלה עם שיזוף מזויף (בלייר) בעוד שכמעט בטוח שכמעט בטוח שלא הוא, אלא סגנו (בראון), ינהיג את המפלגה", נאמר במאמר המערכת של הצהובון.
העיתון מבקש מקוראיו להצביע לשמרנים, ש"מציעים תקווה של שימור היושרה בחיים הציבוריים, של מו"מ הגיוני יותר עם אירופה, השבת הפיקחות לכלכלה וחידוש האנרגיה של המגזר הציבורי".
הצהובון מסכם: "תהא עמדתך הפוליטית אשר תהא, אנו דוחקים בך להצביע טקטית כדי להדיח את מועמד הלייבור, גם אם פירוש הדבר להצביע נגד הנטייה הטבעית שלך. לבריטניה מגיע יותר ממר בלייר ומהבוז שלו ליושרה הציבורית. הפתרון - לגרום לאפו לדמם – נמצא בידיכם".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"יש יותר מדי מה לסכן"
|
|
|
|
|
|
|
"דיילי מירור" (Daily Mirror)
מספר קוראים: 4.3 מיליון
התפלגות קוראים לפי מפלגות: 66% לייבור, 15% ליברל-דמוקרטים, 13% לייבור
דיילי מירור, הצהובון שהוביל את הקמפיין נגד המלחמה בעיראק שהוביל בלייר, נאלץ לשוב הביתה עם זנב מקופל בין הרגליים לקראת יום הבוחר. אחרי שכיסה את לונדון כולה בכרזות נגד המלחמה בעיראק ("לא בשמנו"), נאלץ העיתון להישמע בקול קוראיו ולצאת בקריאה לתמוך בלייבור.
הצהובון מספק נימוק משכנע מדוע יש להעדיף את הלייבור של בלייר על פני מפלגת השמרנים של המועמד היהודי מייקל הווארד. בעמודו הראשי הוא מציג את הווארד כגוויה צמאת דם שיוצאת מארון המתים. הכותרת הראשית באותיות של קידוש לבנה קוראת: "הצביעו לייבור". כותרת המשנה מסבירה למה: "יש יותר מדי מה לסכן".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הווארד כגוויה שקמה לחיים בשער הצהובון "דיילי מירור". לחצו כדי להגדיל
|
|
|
|
|
|
|
"לא רוצים עוד 5 שנים"
|
|
|
|
|
|
|
דיילי אקספרס (Daily Express)
מספר קוראים: 2.2 מיליון
התפלגות קוראים לפי מפלגות: 44% שמרנים, 29% לייבור, 20% ליברל-דמוקרטים
גם הצהובון
דיילי אקספרס לא הולך נגד נטיות הלב של קוראיו, שרובם מעדיפים את השמרנים. בעמוד השער הוא מציג את בלייר עם אף של פינוקיו – רמז לשקרים שפיזר כביכול כדי להצדיק את הצטרפות בריטניה למערכה בעיראק. לצד התמונה מופיעה הכותרת המבארת: "למה אנחנו לא רוצים להתעורר לחמש שנים נוספות עם מר טוני בלייר".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בלייר כפינוקיו על שער "דיילי אקספרס". לחצו כדי להגדיל
|
|
|
|
|
|
|
"לא להצבעה טקטית"
|
|
|
|
|
|
|
דיילי טלגרף (Daily Telegraph)
מספר קוראים: 2.1 מיליון
התפלגות קוראים לפי מפלגות: 64% שמרנים, 18% ליברל-דמוקרטים, 14% לייבור
עיתון האיכות דיילי טלגרף תומך אף הוא בשמרנים. "עיתונים אחרים האיצו בקוראיהם להצביע טקטית בבחירות הללו, כדי שמפלגת הלייבור תזכה ברוב דחוק", נאמר במאמר המערכת של העיתון, "לנו זה נשמע כמו עצה מטופשת. אנו קוראים לכל קוראינו, בכל מחוז בוחרים, להצביע עבור המפלגה שהם רוצים שתנצח".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הצביעו לוסי"
|
|
|
|
|
|
|
דיילי סטאר (Daily Star)
מספר קוראים: 1.9 מיליון
התפלגות קוראים לפי מפלגות: 53% לייבור, 17% שמרנים, 13% ליברל-דמוקרטים
הצהובון דיילי סטאר מציע פתרון מקורי לקוראיו. בעמוד השער הוא מציג קריקטורות של הווארד, בלייר וצ'רלס קנדי (מועמד הליברל-דמוקרטים). תחת הקריקטורות מופיעים הכיתובים (בהתאמה): מפלצת, מטורף ומשוגע. לצדם מופיע איור של דוגמנית סקסית. הפתרון מופיעה בכותרת הראשית: "הצביעו לוסי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"הצביעו לוסי" בשער הצהובון "דיילי סטאר". לחצו כדי להגדיל
|
|
|
|
|
|
|
"לכו להצביע"
|
|
|
|
|
|
|
גרדיאן (The Guardian)
מספר קוראים: 1.1 מיליון
התפלגות קוראים לפי מפלגות: 48% לייבור, 34% ליברל-דמוקרטים, 7% שמרנים
גרדיאן, "העיתון לאנשים חושבים" של בריטניה, מאפשר לקוראיו לחשוב לבד. על אף שהקו המערכתי של העיתון קרוב לזה של הליברלים-דמוקרטים, במאמר המערכת שהוא מפרסם היום הוא מסתפק בקריאה כללית: "לכו להצביע". "לא משנה אילו דברים אחרים אתם עושים היום, ודאו שאתם מצביעים", מבקשת מערכת גרדיאן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא "כולם אותם דבר"
|
|
|
|
|
|
|
טיימס (The Times)
מספר קוראים: 1.6 מיליון
התפלגות קוראים לפי מפלגות: 44% שמרנים, 27% לייבור, 24% ליברל-דמוקרטים
טיימס שמזוהה מסורתית עם השמרנים, בוחר שלא לנקוט עמדה ברורה במאמר המערכת שלו - אולי בשל העובדה שגם הוא נמצא בבעלות מורדוך התומך בבלייר. עם זאת בין השורות הוא רומז כי מוטב לא להצביע ללייבור ולהעניק לה רוב גדול מדי.
גם הוותיק שבעיתוני בריטניה מאיץ בקוראיו להגיע לקלפיות. "בהצבעה יש לראות חובה. מסע בחירות חסר השראה אינו אליבי להימנעות. גם לא הטענה הפופוליסטית והנדושה שלפיה 'כולם אותו דבר'", נאמר במאמר המערכת. "זו השעה שבה הנמשלים חייבים לקבוע מי ימשול עליהם".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"תרבות פוליטית חדשה"
|
|
|
|
|
|
|
אינדפנדנט (The Independent)
מספר קוראים: 600 אלף
התפלגות קוראים לפי מפלגות: 43% ליברל-דמוקרטים, 38% לייבור, 11% שמרנים
העיתון אינדפנדט, היחיד שקוראיו מעדיפים את הליברל-דמוקרטים על פני שתי המפלגות הגדולות, מתייצב מאחורי האנדר-דוג. "אנחנו רוצים תוצאה שבה יהיה כוח גדול יותר משמעותית של חברי פרלמנט ליברל-דמוקרטים", נאמר במאמר המערכת.
העיתון טוען כי בעוד כהונתו הראשונה של בלייר היתה מוצלחת, הקדנציה השנייה בתפקיד היתה נוראה. לפיכך הוא מביע תקווה כי בראון יחליף את בלייר בשלב מוקדם של הקדנציה.
עד אז הוא מעניק את תמיכתו לליברל-דמוקרטים. "אחרי מה שקרה ב'יצירת' המלחמה (בעיראק) והכרסום המתמיד בחירויות הפרט, חיוני שכוחות הליברליזם יחוזקו כדי להביא תרבות פוליטית חדשה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הקשר הישראלי
|
|
|
|
|
|
|
גם ערוץ הרכילות של NRG מעריב, שינק את חלב האם מנערת עמוד 3, החליט שהבחירות בבריטניה מחייבות נקיטת עמדה ברורה וחד-משמעית. במדור ה"מומלצים" שבתחתית העמוד קורא הערוץ להצביע לשמרנים בראשות הווארד. "הפעם חייבים להצביע לשמרנים - בגלל סכנת ההגירה, בגלל היורו שמאיים על הפאונד ובגלל שהגיע הזמן שבריטניה שוב תמשול בגלים", מסבירים בערוץ הרכילות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
