 |
/images/archive/gallery/301/248.jpg קצין ההנדסה של אוגדת עזה, סא''ל יריב.
 |
|
|
| "תמונות הגופות בפילדלפי לא עוזבות אותי" |
|
| קצין ההנדסה של אוגדת עזה, סא"ל יריב, נפרד מהציר
שעמד בשנתיים האחרונות במרכז חייו ולקח ממנו את
הטובים בחייליו. "המקום יישאר בלב שלי כל החיים" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אמיר בוחבוט
9/5/2005 11:45 |
|
|
|
|
|
|
|
הוא אחראי לפתוח צירים לכוחות צה"ל ברצועת עזה, לחשף שטחים מהם נורות פצצות מרגמה ורקטות קסאם, לאתר מנהרות בציר פילדלפי ולבצר מוצבים. בראיון ל-NRG מעריב
מספר לראשונה קצין ההנדסה של אוגדת עזה, סא"ל יריב, על רגעי האימה בציר פילדלפי ועל מראות הזוועה שמלווים אותו עד היום.
לפני חמש שנים הייתם יכולים למצוא את סא"ל יריב בנוף שונה לחלוטין. אחרי שהשתחרר מצה"ל עבד כקבלן במגזר הבנייה. במבצע "חומת מגן" צה"ל היה צריך אנשי מקצוע מחיל ההנדסה, ויריב נקרא לדגל.
המבצע נגמר אבל בצה"ל סירבו לוותר על המילואימניק המצטיין, וביקשו ממנו להאריך את השירות. ימים הפכו לשבועות ושבועות לחודשים וההערכה לסא"ל יריב מצד מפקדיו רק הלכה וגדלה. ההצעות לחזור לשירות קבע לא איחרו להגיע ויריב החליט להיענות. הוא שירת כקצין ההנדסה של אוגדת יהודה ושומרון, ולפני שנתיים הוא מונה לתפקיד התובעני של קצין ההנדסה של אוגדת עזה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מפקד יחידת המנהרות סרן אביב חקאני ז"ל. העתק
|
|
|
 |
|
 |
|
"עזה זה סיפור שונה לגמרי"
|
|
|
 |
|
|
|
"עזה זה סיפור שונה לגמרי", הוא אומר מיד בתחילת השיחה. "לא ניתן לתאר את עוצמת השנאה שם. זו מלחמה אמיתית ובלתי פוסקת בה האויב מחפש כל הזמן את נקודות התורפה".
הרגיעה לכאורה ברצועת עזה לא נוגעת ליריב וחייליו. הם לא מפסיקים לשפר תשתיות, לעבות את המוצבים, ולאתר מנהרות להברחת נשק. שיחת טלפון קוטעת את שיחתנו. הדובר בצד השני של הקו מודיע ליריב על אש שנפתחה לעבר חייליו בציר פילדלפי, במהלך בניית קיר השיגומים. "עד לפני ארבעה חודשים היינו נכנסים לציר עם 'האמר' וטסים 120 קמ"ש כדי לא לחטוף טיל אר.פי.ג'י. היום נכנסים רגוע בגלל הקיר שמגן עלינו מפני המחבלים מרפיח".
ציר פילדלפי הפך בעצם לחלק מהווייתו של יריב. רצועת האדמה המדממת הזו היתה לו ולחייליו שדה הקרב העיקרי. רבים מהם שילמו בחייהם או נפצעו בלחימה היומיומית על הציר. "אני מייצג הרבה אנשים אפורים לכאורה", אומר יריב. "משה אלמליחז"ל, שנהרג על הציר, גילי דאודי שנפצע שם קשה, מפקדי יחידת המנהרות, אביבחקאני ומשה טרנטו ז"ל ועד עשרות שנפצעו תחת פיקודי".
מספרים שלקחת את מותו של אביב חקאני באופן קשה מאוד.
"לילה לפני הפיצוץ ראיתי את חקאני בחפ"ק בנחל עוז בפעם האחרונה", הוא נזכר. "למחרת, הייתי ליד מוצב טרמית עם מפקד האוגדה דאז, תת-אלוף שמואל זכאי, ומפקד החטיבה אלוף-משנה פינקי זוארץ חצי שעה מרגע האירוע. חלקי גופות היו פזורים בכל מקום. הלכתי ברגל לאורך הציר והתחלתי לאסוף איברים . דברים שקשה לי לספר עליהם. זה מלווה אותי כל הזמן".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ציר פילדלפי ברפיח - לחצו כדי להגדיל
|
|
|
|
|
|
|
"מצאתי כח אצל החיילים"
|
|
|
|
|
|
|
הטראומה שיצר מותו של חקאני התעצמה אחרי שיריב נאלץ להתמודד מאוחר יותר עם מותו של מחליפו משה טרנטו. "זה היה קשה מאוד בשבילי", הוא נזכר. "אביב ואני בנינו ביחד את יחידת המנהרות. לבחור לו מחליף זו היתה דילמה גדולה. לבסוף בחרתי בטרנטו. רצה הגורל ומשה ז"ל נהרג. אחרי דבר שכזה אתה מחפש כוח להמשיך ומצאתי אותו אצל החיילים".
הזמן ברצועת עזה לא בהכרח עושה את שלו ויריב טוען כי הוא עדיין חווה רגעי אימה בחדרי הפיקוד. "אני לא סופר כמה פעמים עברתי את המקרה שבו אני יושב בחפ"ק, מקבל תמונה ממזל"ט ורואה פיצוץ מול העיניים שלי", הוא אומר. "עד שאני לא יודע מה קורה לחיילים שלי עוברים עלי רגעים ארוכים, בהם אני לא מצליח לנשום מרוב לחץ. זה מתח אמיתי. אי אפשר אף פעם לפתח קהות חושים".
יריב וחייליו הם צה"ל שהציבור לא תמיד מכיר. "אנחנו קבוצה קטנה שעושה המון למען הביטחון ולא מקבלת תמיד את החשיפה שמגיעה לה", הוא אומר מעט בתסכול. "יש לי המון כבוד לחטיבת גבעתי, אבל היא לא תכנס פנימה, לא משנה לאן, בלי עזרה של חיל ההנדסה".
הקושי להעריך את כמות חיי האדם שנחסכו בעקבות העבודה של יריב ופקודיו, מוסיף מעט לתסכול. "לעולם לא נדע מהו התשלום עבור העבודה הקשה", הוא מציין. "לא נדע כמה חיילים ניצלו בזכות הביצורים, כמה חיילים לא עלו על מטען, כמה פחות נגמ"שים נפגעו במבצע. זה מתסכל".
תתגעגע לציר פילדלפי?
"כל עוד וצה"ל יהיה שם זה יהיה חלק ממני. לא יעזור כלום. חיינו שם שנתיים. איבדתי שם חברים וחיילים, אחים וילדים. במחשבה שנייה. פילדלפי ישאר בלב שלי כל החיים".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
