 |
מצבם הכלכלי של עשרות אלפי בני נוער בישראל עדיין מונע מהם את האפשרות לרכוש השכלה גבוהה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעלו לדיון היום בכינוס שעורך המרכז להעצמת האזרח באוניברסיטת תל-אביב, מציגים את אותה תמונה עגומה: העשירים ממשיכים להתקדם, העניים נותרים מאחור.
במרכז אדוה בדקו את היחס בין מקום המגורים של צעירי ישראל לבין הישגיהם בלימודים גבוהים. בראש טבלת בני ה-20 עד 29 המשולבים בלימודים אקדמיים, ניצבים צעירי היישוב הדרומי להבים: 37% מהם לומדים באוניברסיטה או במכללה. אחריהם ניצבים בסדר יורד: צעירי עומר, כוכב-יאיר, מיתר, כפר-ורדים, טבעון, רמת-השרון, רעננה וגבעת-שמואל.
גבעתיים, הרצליה וחיפה תופסות מקום טוב באמצע עם ממוצע סטודנטים של כ-17%, תל-אביב עם 15% ואשקלון עם 14%. את תחתית הרשימה מאיישים הצעירים של ירושלים, חצור-הגלילית, קריית-מלאכי, טירת-הכרמל, רהט וקלנסוואה - ביישובים אלו רק כ-7% ומטה לוקחים חלק בפעילות האקדמית.
על אף שפריחת המכללות מסייעת כיום לשילוב יותר צעירים בעולם ההשכלה הגבוהה, מומחים טוענים כי המערכת עדיין חסומה בפני מגזרים רבים. "הנתונים הם קשים ולא מחמיאים למדינה, אף שיש זחילה כלפי מעלה בשיעור מקבלי הבגרות - בסך הכל התמונה לא משתנה", אמר פרופ' שלמה סבירסקי, מנהל אקדמי של מכון אדוה, "הקיצוצים בחינוך ובהשכלה הגבוהה בארבע השנים האחרונות גם הם אינם מביאים בשורות. היום כבר מדברים על שכר לימוד ריאלי, שיחייב את הסטודנטים למשכן את התואר שלהם".
|
 |
 |
 |
 |
|
|