 |
סוגית הקברים מגיעה לבג"ץ: 17 משפחות שיקיריהם קבורים בגוש-קטיף עתרו הערב לבג''ץ, על מנת שזה יורה שלא לפתוח את קברי הבנים מבלי שהן ייתנו את אישורן לכך. במקביל הוציא היום נשיא בית המשפט העליון לראשונה צו ביניים נגד אחד הסעיפים החוק פינוי-פיצוי.
בעתירה, מבקשות המשפחות השכולות מבג''ץ לבטל את הסעיף בחוק פינוי-פיצוי, המאפשר למדינה לפתוח קברים הממוקמים על שטחי הפינוי ולהעבירם לקבורה מחודשת, מבלי לקבל את אישור משפחות הקבורים.
העתירה הוגשה נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, שר הביטחון, שאול מופז, ומינהלת סל''ע. המשפחות דורשות לעצור כל פעולה הקשורה בפינוי הקברים, בטרם יחליטו היכן יהיה מושב הקבע החדש שלהן. כמו
כן, הן דורשות שראש הממשלה יקבל על עצמו אחריות לנזקים הנפשיים והגופניים הקשים שייגרמו כתוצאה מעקירת הקברים.
בין המשפחות העותרות ישנן משפחות ששכלו את יקיריהם בפעולות איבה, במהלך שירותם הצבאי ובנסיבות טרגיות שונות, כדוגמת יהודה היימנרט, שבתו תפארת נהרגה באסון ורסאיי, שמואל הילברג, שבנו יוחנן נהרג באסון השייטת, והוריה של אהובה אמרגי, שנהרגה בציר כיסופים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
''זו עתירה של דיני נפשות''
|
 |
|
 |
 |
 |
|
עו''ד מרדכי מינצר, שמייצג את המשפחות העותרות, אמר היום: ''עתירה זו עוסקת בדיני נפשות. כל אחד מהעותרים סובל בעצמו מצער העקירה מביתו הפרטי, ואם אין די בכך, עומד להיווסף לו צער גדול לא פחות, והוא הפרעת מנוחת יקיריו, שנטמנו בכאב למנוחת עולמים על ידי פתיחת קברם והעתקם למקום אחר".
עו"ד מינצר טוען כי התייחסות נציגי המדינה לנושא נעשית בחוסר רגישות, וכי הם מתייחסים לקברים כאל חפץ השייך להם. בנוסף הוא טוען כי סעיף פינוי הקברים בחוק פינוי-פיצוי אינו חוקתי, אינו מוסרי ונוגד חוקים מפורשים מחוקי מדינת ישראל, ביניהם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
"איש לא פנה למשפחות, לא נשלחו אליהם פסיכולוגים, עובדי רווחה או רבנים, כדי להכינם לזעזוע הנפשי הכרוך בפתיחת הפצעים מחדש", טוען מינצר. "המדינה אינה לוקחת כל אחריות בקשר לפגיעה הקשה, והמשפחות נעזרות בפסיכולוגים ופסיכיאטרים מתנדבים, במקום שהמדינה תדאג לסיוע הנפשי"
עו"ד מינצר מציין כי העותרים הם ברובם אנשים מבוגרים, שחלקם סובלים ממחלות בריאותיות שונות, וכבר כיום משפיע החשש מפני פתיחת קברי ילדיהם על מצבם הגופני והנפשי עד כדי חשש למוות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
מאוכזבים מהיחס הקר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
''אנחנו דורשים שבג''ץ יורה לא לעשות שום דבר עם הקברים, עד שלא סוגרים איתנו", אמר היום שלמה יוליס, אביו של הנער איתי רפאל יוליס ז"ל, שנקבר בגוש-קטיף בשנת 1993, כשהוא בן 14 וחצי, לאחר שלוש שנות מאבק במחלת הלוקימיה. "בחוק מדובר על תיאום איתנו, אנחנו דורשים שבית המשפט יורה למדינה שתיאום לא מספיק. צריך את רשותינו''.
יוליס הוסיף: "אנחנו דורשים שכל זמן שלא התמקמנו במקום החדש, במידה וההתנתקות תתבצע, שלא יזיזו את הקברים. גם אם זה יחייב להשאיר את הצבא לשמור על בית הקברות. אי אפשר לדרוש מאיתנו לפנות את הקברים פעמיים".
יוליס מאוכזב מיחסה של הממשלה למשפחות: "הדבר הכי נורא הוא שביום הזיכרון, שר הביטחון אמר בתקשורת שהוא יפעל ברגישות, והוא יהיה בקשר איתנו. אבל שלחנו לפני כמה שבועות מכתב, ואת המינימום של לענות למכתב לא קיבלנו. אפילו לא תשובה שאומרת שהמכתב התקבל...''.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
לא יאבדו את זכות התביעה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בתוך כך, נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, נענה היום לבקשת תושבי ניסנית, שא-נור וחומש והוציא צו ביניים לפיו תושבים שהגישו לוועדת הזכאות בקשה למענק הוצאות הובלה והתארגנות ובקשה לדמי שכירות, לא יאבדו את זכותם לחזור בהם מהתביעה.
התושבים, שעתירתם נגד הסעיפים השונים בחוק פינוי-פיצוי נידונה בימים אלה בבג''ץ, ביחד עם עתירות נוספות, פנו שוב לבג''ץ לפני כשבועיים, בטענה שכל זמן שלא ניתנה הכרעה בעתירתם, הם חוששים להגיש את הבקשות. זאת כיוון שהחוק מאפשר להם להתחרט בתוך 30 יום, ולא, יאבדו את זכותם לתביעות בעתיד.
צו הביניים שהוציא השופט ברק, קובע כי 30 הימים המאפשרים לתושבים להתחרט ייספרו רק לאחר שבג''ץ יכריע בעתירותיהם נגד חוק פינוי-פיצוי. |  |  |  |  | |
|