 |
/images/archive/gallery/309/176.jpg פלשתיני ליד הריסות ביתו בחברון.
צילום: רויטרס  |
|
|
| ציון "נכשל" לישראל ולרשות |
|
| דוח "אמנסטי" ל-2004 חושף תמונת מצב עגומה על
מצב זכויות האדם ברחבי העולם. ישראל והרשות
זוכות לביקורת נוקבת, וכך גם ארצות הברית והאו"ם |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
איתמר ענברי
25/5/2005 5:00 |
|
|
|
|
|
|
|
במהלך 2004 הרג צה"ל יותר מ-700 פלשתינים, בהם יותר מ-150 ילדים. ארגוני המחבלים הפלשתיניים הרגו בשנה שעברה 109 ישראלים, 67 מהם מוגדרים אזרחים, ו-8 מהם ילדים. נתונים קשים אלו הם חלק מתמונת המצב העגומה העולה מדוח שמפרסם ארגון זכויות האדם "אמנסטי". בדוח, שסוקר את הפרת זכויות האדם בעולם בשנה שעברה, נמתחת ביקורת חריפה על הפרות זכויות אדם מצד ישראל בשטחים. אולם, מחברי הדוח לא חוסכים ביקורת קשה גם על מצב זכויות האדם ברשות הפלשתינית, בארצות הברית, ואף מותחים ביקורת על תפקודו של האו"ם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"עונש קולקטיבי"
|
|
|
 |
|
|
|
ישראל - הדוח משרטט תמונת מצב עגומה בכל הקשור למעשיה של ישראל בשטחים, המוגדרים על ידי "אמנטסטי" כ"כבושים". לפי הדוח, הרג צה"ל יותר מ-700 פלשתינים, בהם יותר מ-150 ילדים. הדוח מגדיר את הריגתם של מרבית הפלשתינים "בלתי חוקי". "רבים נהרגו בירי, הפגזה והפצצה חסרי אחריות באזורי מגורים צפופים וכתוצאה משימוש מופרז בכוח", קובע הדוח. לצד הריגתה של הילדה מרפיח אימאן אל-המס, אפשר גם למצוא בדוח את חיסולם של מנהיגי החמאס, השייח' אחמד יאסין ושל יורשו עבד אל-עזיז רנטיסי, שמוגדרים על ידי "אמנסטי" "הוצאות להורג ללא משפט".
למרות איסור בג"ץ על השימוש בפלשתינים כ"מגינים אנושיים", מסתבר שצה"ל ממשיך לעשות שימוש בנוהל זה. כך למשל, השתמשו חיילים ישראלים במוחמד בדוואן בן ה-13 כ"מגן אנושי" במהלך הפגנה בגדה המערבית בכפר בידו. החיילים הניחו את הנער על מכסה המנוע, וקשרו אותו לחלון הקדמי של הג'יפ כדי לגרום למפגינים להפסיק ליידות אבנים.
ישראל גרמה לא רק נזקים בנפש לפלשתינים, אלא גם נזקים רבים לרכוש. לפי הדוח, הרס צה"ל מאות בתים עד היסוד, מרביתם ברצועת עזה, והפך אלפי פלשתינים לחסרי בית. בנוסף, הרס צה"ל שטחים חקלאיים רבים וגרם נזק לכבישים ולתשתיות חיוניות. מעשים אלו, קובע הדוח, נעשו כחלק מ"עונש קולקטיבי" על מעשיהם של מחבלים. במרבית המקרים, לא הזהיר צה"ל את התושבים הפלשתיניים מפני ההרס הצפוי. אם לא די בכך, ממשיכה ישראל לבנות את גדר ההפרדה, הפוגעת באיכות חייהם של הפלשתינים. זאת, למרות חוות הדעת שנתן בית הדין הבינלאומי שבהאג ביולי 2004 שלפיה הגדר אינה חוקית.
"אמנסטי" מצביע גם על עלייה תלולה במקרי האלימות מצד המתנחלים נגד פלשתינים ונגד פעילי זכויות אדם בינלאומיים. צה"ל והמשטרה, נאמר בדוח, אינם מצליחים לעצור את התופעה ואף מגבירים את ההגבלות על האוכלוסייה הפלשתינית בתגובה על התקפות המתנחלים. הדוח גם קובע כי חיילים ואנשי כוחות הביטחון, ממשיכים "ליהנות מחסינות מפני עונש". למרות אלפי המקרים של הרג בלתי חוקי והפרות זכויות אדם חמורות, שבוצעו על ידי חיילים ישראלים ב-4 שנות האינתיפאדה, לא ידוע על אף חקירה שבוצעה נגד אנשי כוחות הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חושפי השחיתויות נורו
|
|
|
|
|
|
|
הרשות הפלשתינית - לא רק ישראל סופגת ביקורת נוקבת מ"אמנסטי". לפי הדוח, במהלך 2004 הידרדר הביטחון הפנימי בשטחי הרשות באופן משמעותי. הידרדרות זו באה לידי ביטוי בהריגתם של עשרות פלשתינים במסגרת חיסול חשבונות בין ארגונים יריבים או בגלל חשד לשיתוף פעולה עם ישראל. בנוסף, מותחים מחברי הדוח ביקורת על שימוש בילדים בפיגועים. ראוי לציין כי הדוח מתייחס ל-2004 שבמרביתה היה עדיין יו"ר הרשות, יאסר ערפאת, בין החיים.
ארגוני המחבלים, המוגדרים בדוח כ"ארגונים פלשתיניים חמושים", המשיכו גם ב-2004 לבצע פיגועים נגד ישראלים, אזרחים וחיילים כאחד. פיגועים אלו גבו את חייהם של 109 ישראלים, בהם 67 אזרחים. מחצית מהקורבנות בצד הישראלי נהרגו בפיגועי התאבדות שבוצעו על ידי ארגוני המחבלים. במקביל, נמשך ירי הטילים והרקטות מרצועת עזה לעבר יישובים בקו הירוק ולעבר התנחלויות ברצועה.
הרשות הפלשתינית, קובע הדוח, גינתה אמנם את ההתקפות, אך לא עשתה די כדי למנוע אותן. "כוחות הביטחון והרשויות השיפוטיות היו חסרות יכולת או רצון למנוע ולחקור התקפות אלו ולהעמיד את האחראים להן לדין", נכתב בדוח.
ישראל אמנם נושאת באחריות לאנרכיה ברשות, אך גם לפלשתינים עצמם יש מידה לא מבוטלת של אשמה בהידרדרות במצב הביטחוני. ההידרדרות כללה קרבות פנימיים בין הארגונים השונים, שהסתיימו לא פעם בעימותים אלימים. גם אזרחים מהשורה היו קורבן לאנרכיה ברשות. לפי הדוח, עשרות פלשתינים נהרגו במסגרת "חיסול חשבונות" בין הארגונים השונים. לפחות 18 נוספים נהרגו בגלל חשד לשיתוף פעולה עם ישראל. הרשות, קובע "אמנסטי", "נכשלה בעקביות בחקירת מעשי רצח אלו ואיש מהמבצעים לא הובא לדין".
גם אזרחים זרים, עיתונאים, ונציגי ציבור ברשות היו קורבן לאלימות מצד הפלשתינים. ב-20 ביולי אשתקד נורה חבר המועצה המחוקקת ושר התקשורת לשעבר, נביל עמר, ברגלו לאחר שביקר את השחיתות ברשות. האחראים למעשה עדיין לא נעצרו. עיתונאים ואנשי תקשורת, שביקשו לחשוף שחיתויות או שהתעקשו למתוח ביקורת על הרשות, קיבלו איומים, הוכו או נחטפו על ידי חמושים.
ב"אמנסטי" מותחים ביקורת גם על השימוש שעושים ארגוני המחבלים בילדים ובנערים כ"פצצות אנושיות". כך למשל מגולל הדוח את סיפורו של הנער בן ה-16, חוסאם עבדו בילאל, שנעצר במרץ 2004 במחסום חווארה שליד שכם, כשעל גופו חגורת נפץ.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עצירים "נעלמים"
|
|
|
|
|
|
|
ארצות הברית - למרות הצהרותיו של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, שארצו היא המגינה המובילה של זכויות האדם, ממשיכה "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" להתעלם בצורה בוטה מזכויות אדם בינלאומיות ומחוקים הומניטאריים בגלל "המלחמה בטרור". הדוח קובע כי ארה"ב ממשיכה לענות אסירים, שנשבו באפגניסטן, ושהועברו לבסיסי חיל הים האמריקני במפרץ גוואנטנאמו שבקובה.
סירובו של הנשיא בוש להחיל את אמנות ז'נבה על העצירים, זכה אומנם לביקורת מצד בית המשפט העליון האמריקני, אך בפועל נמשך היחס הקשה לעצירים, וארה"ב אף מונעת מהם את האפשרות להישפט. ב"אמנסטי" גם מסתמכים על דיווחים שלפיהם עצירים, שנחשבו כבעלי ערך מודיעיני גבוה, נשארו במעצר סודי במקומות חסויים, ובמקרים מסוימים אף הוגדרו כ"נעלמים".
ארה"ב זוכה לביקורת קשה לא רק בגלל יחסה לעצירים אזרחים זרים, אלא גם ביחס לאזרחיה. ב"אמנסטי" תוקפים את מדיניות "היד הקלה" של הממשל האמריקני בכל הנוגע להוצאות להורג של עבריינים צעירים, לוקים בשכלם, כאלו שלא זכו לייצוג משפטי הולם ואזרחים זרים. "ב-2004 בוצעו על ידי מערכת המשפט האמריקנית 59 הוצאות להורג שאופיינו בשרירות לב, אפליה וטעות", נכתב בדוח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרושה רפורמה
|
|
|
|
|
|
|
האו"ם - לכאורה אמור האו"ם ליהנות מחסינות מפני הביקורת של "אמנסטי". בפועל, מותח הארגון ביקורת נוקבת על האו"ם בגלל אוזלת ידו בכל הקשור לטיפול בהפרות של זכויות אדם ברחבי העולם. "2004 חשפה את חוסר היעילות בתגובת האו"ם כלפי נושאי זכויות האדם, ואת הצורך במנגנון הרבה יותר יעיל וחסר פניות בשמירת זכויות האדם". ב"אמנסטי" קוראים לאו"ם לבצע רפורמה, שתחזק את תפקודו של הארגון בטיפול בהפרות של זכויות אדם ברחבי העולם.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
