 |
/images/archive/gallery/310/458.jpg שמטוב מכתבי
 |
|
|
|
|
| לשמטוב מכתובי, עבריין שכלוא
בארה"ב, נתנו הזדמנות להעיד
נגד רוזנשטיין, אבל הוא סירב |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
בעז גאון, ניו יורק
28/5/2005 14:18 |
|
|
|
|
|
|
|
ארצות הברית של אמריקה לא רוצה שתשמעו מה יש לשמטוב מכתבי להגיד. אחרת לא היתה מכריחה אותו להתראיין מטלפון ציבורי מכלא פורט דיקס במיאמי בשברי שיחות של רבע שעה, הנקטעות מדי פעם בצלילי הקול המתכתי האוטומטי הנשי המבשר כי "שיחה זו מבוצעת מכותליו של בית סוהר פדרלי;" אחרת גם לא היתה עונה בשלילה זעופה לבקשותיו של עיתונאי זה להיכנס לבין כותלי הכלא, שאינו מוגדר כבית סוהר בדרגת סיכון גבוהה, כל זאת למרות שחוץ ממכתבי, כל מי שאי פעם הכיר את "זאביק" רוזנשטיין, נתקל בו במקרה ברחוב או שתה איתו לימונדה בתיכון, כבר התראיין לתקשורת או נתן תצהירים לימ"רים הרלוונטיים, שנשלחו בפקס דחוף-דחוף מגובה בטלפון, באי-מייל וביונת דואר למשרדי הFBI- או הDEA- (הרשות למלחמה בסחר סמים) או הBOP- (רשות בתי הסוהר הפדרלית).
שלא לדבר על כך שאם ארצות הברית לא היתה מפחדת, אפילו קצת, ממה שיש למכתבי להגיד לעיתונאי מהמזרח התיכון שמטריד אותה כבר כמה חודשים, ייתכן שמכתבי לא היה מתבשר לפני ימים אחדים (כלומר ימים ספורים אחרי שהתקבלה אצל העיתונאי התשובה השלילית השלישית במספר) כי הוא עומד להיות מועבר שוב לכלא אחר, אלנווד שבפנסילבניה, שמוגדר כמתקן בעל רמת סיכון גבוהה יותר, כלומר כזה שיאפשר סופית את סתימת פיו של מכתבי במטליות בד מחוספסות. עם קבלת ההודעה על העברתו הפתאומית נאסר עליו לקחת איתו כל ציוד, כלי כתיבה, מברשת שיניים או ניירות עם מספרי טלפון. "הם רוצים שאני כל הזמן אסתובב בין בתי הסוהר, אתה לא מבין,"? צעק באחת מעשרות השיחות בנות רבע השעה שניהלנו בחודשים האחרונים. "בשביל שלא אוכל לדבר עם אף אחד ולא אחשוף את השקרים שלהם.
בשביל שיוכלו לעשות לזאביק רוזנשטיין מה שעשו לי. אבל אני אנצח אותם בעזרת השם."!
זו היתה שיחתנו האחרונה. אחרי זה מכתבי שקע לדממת אלחוט כפויה ובלתי שגרתית. לפני כן, במשך חודשיים, הוא היה מתקשר פעמיים ביום. את ההפוגה בין השיחות היה מנצל לרישום סוער של מכתבים כתובים בצפיפות בהולה. עוד ברשימת המכותבים: השר גדעון עזרא, חבר הכנסת מיכאל איתן, ועדת חוק חוקה ומשפט, היועץ המשפטי ושר הביטחון. אבל עכשיו מכתבי נעלם, היעלמות שנועדה להגן כריפוד פוליאסטר על הסיכוי היחיד שיש למשטרת ישראל ולרשויות האמריקניות להרשיע את רוזנשטיין ולכפות עליו הסדרי תקשורת דומים לאלה שמהם נהנה מכתבי כבר שנה ויותר. כלומר, שיחות בהולות באמצע הלילה, כשברקע צועקים סוהרים על אסירים לסתום את הפה או שיסתמו אותו בשבילם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"לא צדיק ולא מלאך"
|
|
|
 |
|
|
|
כדי להמחיש על מה אנחנו מדברים, נציין רק כי את השיחה האחרונה אלי מימן מכתבי, ידיד הילדות של רוזנשטיין ואיש שברחובות הרלוונטיים מתואר כ"בנאדם כבד" (שלפני שנתיים עוד היה מנתר בין ספרד לרומניה, לקולומביה ולפנמה באותה קלות שבה עובר חגב טקסני את הגבול עם מקסיקו,( בכספי נעלי ההתעמלות שלו, שמכר בכלא תמורת שמונה דולרים. ייתכן שהיה יכול לקבל יותר. אבל המשאית לאלנווד כבר חיממה מנועים ולמכתבי לא היה זמן להתמקח.
מה שלא אומר כמובן כי שמטוב מכתבי הוא צח כשלג. הוא עצמו מודה שהוא "לא צדיק ולא מלאך," שהורשע ב'92- בעסקת סמים מטלטלת ממדים שבמסגרתה ניסה להבריח למעלה מטון קוקאין לרוסיה עם אליאס כהן, אביו של מרדכי (מוטי) כהן, האיש שהפיל אותו (ואם הכל ילך כשורה, יגיש לישראלים ולאמריקנים גם את ראשו של רוזנשטיין.(
אלא שקריאה מדוקדקת של תיק מכתבי ואינספור השיחות שערכתי עימו, כולל הפרוטוקולים שהביאו להרשעתו ואמורים להביא גם להרשעת רוזנשטיין,המתפרסמים כאן לראשונה, כמו גם קריאת מאות הניירות ששלח מכתבי לרשויות המשפט האמריקניות, מלמדים על שני דברים שראוי שיעניינו כל מי שעוקב בסקרנות אחרי הסגרתו לארצות הברית של "זאביק." ראשית, על הלהיטות הישראלית-אמריקנית זבת הריר לסחוב את רוזנשטיין לאמריקה ולתלות את ראשו במשרדה של קארן טנדי, ראש הסוכנות למלחמה בסמים. מי שרוצה ללמוד מה צפוי ל"זאביק" שיסתכל מה עשו ל"שמטוב" ויכפיל את זה פי שלושה. סיפור קטן לשם ההמחשה: מכתבי נעצר בגבול רומניה-בולגריה ב30- באפריל 2004 והוסגר לארצות הברית כחודשיים לאחר מכן. בזמן מעצרו התמוטטה אמו, עליזה, בביתה שבפרדס כץ. מאחר והקשר בין מכתבי לעולם החיצון נגדע באופן הרמטי, נותק גם הקשר בינו לבין אמו, שהתגלתה מתה ובריקבון מתקדם (כפי שעולה ממכתביו של מכתבי למשטרת רמת גן ולמשרד הרווחה בבני ברק) רק חמישה ימים לאחר מכן.
הסיבה השנייה להתעמק בסיפורו של מכתבי היא כי טיעוני ההגנה שלו (שחלקם מוצדקים, יישמע הדבר מפתיע ככל שיישמע) הם מעין דגם ממוזער של הטיעונים שרוזנשטיין עתיד לשגר לעבר השופט/ת בפלורידה, שלא לדבר על עורך הדין האמריקני שיועסק תמורת כמה מאות אלפי דולרים בחודש. מי אמר אלן דרשוויץ ולא קיבל?
אבל מלבד העובדה כי התיק הוא קריאת חובה למעורבים, הוא גם ובעיקר מרתק למתעניינים. לעתים הוא לא ייאמן ממש. עולם מופלא ופרוע של סמים, פשע, חיסולים, משטרה ודילים משפטיים, כולל סוכן כפול ותחמן שהתחבק בו זמנית עם ימ"ר תל אביב ועם סוחר סמים קולומביאני (מוטי כהן;( שני בלדרים ישראלים חרמנים, מעין סרדינים של עולם הפשע, שבאו לניו יורק כדי לחגוג עם בחורות ואקסטזי וגמרו בתור התליינים של זאב רוזנשטיין (ישראל אשכנזי, דוד ראושי;( וגם ישראלי תועה שנתפס במעילה של חברת הובלות, שלא היה לו כל קשר למכתבי או לרוזנשטיין או לאחים דדוש, שלא לדבר על האלפרונים, ושייזכר בתור האיש שהפיל את מי שהמשטרה מתארת כבר עשר שנים ויותר כ"אל קאפונה הישראלי." זה שמתאר את עצמו, יחד עם חבריו, כ"סתם איש עסקים מסכן שעשו לו עוול." שמו של המועל? הוד שליט. שם אשתו רוית. גם לה כתב שמטוב מכתבי מכתבים. פרוטוקול החקירה של שליט, כמו גם המכתבים הנרגשים של מכתבי לאשתו, מופיעים בהמשך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בגיל של שמעון פרס
|
|
|
|
|
|
|
ביולי 2001 התקשר סוכן של הרשות האמריקנית למלחמה בסמים לסוחר קולומביאני בשם פטרישיו ויואס ובפיו בקשה צנועה: לרכוש, במחילה, 65 אלף כדורי אקסטזי. ויואס אמר לו לחכות לטלפון, והטלפון אכן צילצל כעבור כמה שעות. בצד השני, בשיחה טרנס אטלנטית מספרד, היה אזרח ישראלי בשם מוטי כהן. כהן אמר לסוכן המשטרתי שהוא יארגן את העסקה, היא תעלה לו 393 אלף דולר, והכדורים יישלחו לניו יורק. באותו יום התקשר לסוכן בחור ישראלי שהציג את עצמו בשם טוני, ואמר לו לאן להגיע ומתי. הסוכן אכן הגיע, חמוש בכמה עשרות שוטרים חמושים עד השיניים, ויחד עם הכדורים 1.6) מיליון במספר) אסף גם זוג בלדרים ישראלים, ישראל אשכנזי ודוד ראושי, שבדיוק התכוננו לחגיגת חייהם בסיועם האדיב של 187 אלף הדולר במזומן שהתגלגלו על הרצפה. זו העסקה, שהתפוצצה ב17- ביולי ,2001 והחלה את כדור השלג שאמור, כך מקווים במשטרה, לסיים את הקריירה של רוזנשטיין כבן חורין. בדיוק כמו שסיימה את הקריירה של שמטוב מכתבי, היחיד שסירב להלשין נגד רוזנשטיין ולקבל בתמורה הנחה משמעותית, שלא לומר חסרת תקדים, בעונש המאסר שלו. ראושי ואשכנזי, למשל, נשלחו לרצות 35 חודשים בבית הסוהר בתמורה לגרסתם. לולא היו מוסרים אותה, היו משתחררים מהכלא עם שיניים מחרסינה.
גם למכתבי הוצעה עסקה: התביעה האמריקנית הציעה לו להגיש לה את ראשו של רוזנשטיין (כמו גם איברים פנויים נוספים) בתמורה לעונש מאסר כולל של שבע שנים. מכתבי סירב ונשלח ל.20- להלן אם כן הטענה שתעמוד בלב לבה של ההגנה המשפטית של רוזנשטיין: שכל מי שזימר נגדו, בלי יוצא מהכלל, עשה זאת כדי שיוכל להתעופף לחופשי. לראיה, תקופת המאסר שנגזרה לידידו שמטוב מכתבי, שאם עתירתו לבית המשפט העליון האמריקני (העומדת להיות מוגשת בימים אלה) תידחה,הוא עתיד להשתחרר מבית הסוהר בגיל של שמעון פרס.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ויוה לה ויואס
|
|
|
|
|
|
|
עדותו של ישראל אשכנזי, הזמיר הראשון מבין צמד הזמירים אשכנזי-ראושי, ניתנה בספטמבר .2004 להלן קטעים נבחרים (חלק מהשאלות הושמטו להקלת הקריאה; כמו כן, זהות השואל הושמטה שכן מתוך הפרוטוקול לא ברור מתי מדובר בחקירת התובע ומתי בחקירה ההגנה:(
שאלה: האם אי פעם פגשת את האחים דדוש, שביקשו ממך לסייע בעסקת סמים בארצות הברית?
אשכנזי: "כן. זה היה במאי 2001 בתל אביב. הם אמרו לי שאצטרך לבלדר את הסמים, שכבר היו בארצות הברית."
שאלה: מה עשית עם הגעתך לארצות הברית?
אשכנזי: "שכרתי דירה. מישהו הביא לשם את הסמים. הם היו מסודרים בחמישה תיקים".
"שאלה: תיקים גדולים או קטנים?
אשכנזי: "גדולים."
שאלה: מישהו גר איתך בדירה הזו או שהיית לבד?
אשכנזי: "השותף שלי, דוד ראושי. אחרי זה האחים דדוש התקשרו אלי ונתנו לי מספרי טלפון, עם מי ליצור קשר ולמי לתת את הסמים.מאוחר יותר ברוך דדוש אמר לי שמישהו אמור לבוא ממיאמי לניו יורק, לדבר איתי על עסקה של 65 אלף כדורים ושהוא צריך לשלם לי 400 אלף דולר. לפני כן מסרתי חבילות קטנות יותר של סמים לאנשים בבוסטון. אלה היו חבילות של 10,000 ואחרי זה 5,000 ואחרי זה עוד 10,000 כדורים... אחרי זה הקונה בא ממיאמי ונפגשנו בניו יורק. השיחה היתה במלון. אחרי זה התברר לי שהבן אדם הזה היה בעצם סוכן פדרלי."
שאלה: האם לפני שנאסרת הכרת אדם בשם שמטוב מכתבי?
אשכנזי: "לא."
אחרי אשכנזי, עלה דוד ראושי על דוכן העדים.
שאלה: האם פנו אליך אנשים בשם אילן וברוך דדוש וביקשו שתסייע בעסקת סמים בארצות הברית?
ראושי: "כן."
שאלה: האם ברוך דדוש אמר לך מי השותפים האחרים בעסקת הסמים?
ראושי: "כן. הוא אמר שהשותפים הם זאב רוזנשטיין ואילן דדוש."
שאלה: האם אתה זוכר את ההצהרה שנתת למשטרת ישראל ב8- בינואר ,2003 בתשע בבוקר, בניו יורק?
ראושי: "כן."
שאלה: אתה זוכר שנשאלת, 'האם אתה זוכר שהאחים דדוש ציינו שזאב רוזנשטיין מעורב בעסקה,'? התשובה שנתת היתה 'לא.' עכשיו אתה אומר שכן.
ראושי: "לא זוכר מה אמרתי. אבל אני יודע שאילן דדוש הוא בן אדם מאוד מסוכן. יותר מדי מסוכן. ולא רציתי להפליל אותו."
שאלה:למה בהתחלה אמרת שאתה לא יודע שום דבר על זאב רוזנשטיין, ואחרי זה אמרת ששמעת מהאחים דדוש שהוא מעורב?
ראושי":כי פחדתי על החיים שלי ועל החיים של המשפחה שלי".
תמורת שתי העדויות האלה מוזער העונש של אשכנזי וראושי לשלוש שנים כל אחד. גזר הדין שלהם ניתן ב11- ביולי ,2003 לא לפני ששניהם התחרו מי מתנצל בהכנעה רבה יותר בפני כבוד השופטת אורסולה אונגרו-בנגס בגין "הנזק שנגרם לארצות הברית של אמריקה." כבונוס ביקשו בלדרי מיליוני הכדורים "לשרת את העונש קרוב לניו יורק." השופטת נענתה ושלחה אותם לניו ג'רזי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספרדי כפול
|
|
|
|
|
|
|
בדיוק בשעה הנקובה צילצל הנייד וקולה המתכתי של המזכירה האלקטרונית של שירות בתי הסוהר האמריקני בישר כי "יש לך שיחת טלפון מבית סוהר פדרלי." מהצד השני של הקו עלה שמטוב מכתבי. הוא נשמע ממהר ולחוץ. ברקע היו צעקות ורעמים של ברזל הולם בברזל. "אם השיחה תתנתק לנו," אמר, "אני אתקשר אליך בעוד שעה וחצי. מותר לנו לדבר רבע שעה כל שעה עגולה. אז בוא נדבר מהר. בבקשה, אתה יכול לשאול אותי איזה שאלה שאתה רוצה."
שאלתי איך הכל התחיל לטענתו, שכן את גרסת המשטרה אנחנו כבר יודעים. "אז אני אספר לך," הוא אמר. "זה נכון שאני מכיר את אליאס כהן, אבא של מוטי כהן, וזה נכון שישבתי איתו בתיק אחר ב.'92- את מוטי כהן אני מכיר בסך הכל מ,'92- כשהוא היה בן 17 או .18 ראיתי אותו בקולומביה. בפעם השנייה ראיתי אותו ב2001- כשבאתי אליו לספרד. למה באתי? כי יום אחד הוא התקשר אלי לרומניה, שם גרתי, ואמר שיש לו איזה בעיה חשובה שהוא רוצה לספר לי עליה. אני מתקשר לאבא שלו, אליאס, שואל אותו במה מדובר. אומר לי, 'תיסע, תיסע, הוא יגיד לך.' את כל זה, דרך אגב, סיפרתי גם בחקירה הנגדית שלי אצל עורך הדין גרינברג. תוכל לקרוא את זה בפרוטוקול.
"נסעתי אליו ב27- ביוני .2001 חזרתי ב2- ביולי לרומניה. בפעם השנייה חזרתי אליו רק ב20- ביולי.זאת אומרת,מה2- ביולי 2001 ועד ה20- אני לא נמצא בכלל בספרד.והוא אומר שם בפרוטוקול שכשהסוחר הקולומביאני ויואס התקשר אליו אני הייתי אצלו. זה לא יכול להיות ועל זה הם יפלו בערעור שאני מגיש.
"בכל מקרה, בשבוע הזה שהייתי אצלו, הוא סיפר לי שהגיעו לארץ שני מחסלים קולומביאנים במטרה לחסל את זאב רוזנשטיין. בגלל זה הוא לא רצה לספר לי את זה בטלפון, אתה מבין? בקיצור, הוא מספר לי שהאחים הקולומביאנים כבר בארץ, ושהוא קיבל כסף על החשבון של החיסול. שאלתי אותו, 'כמה קיבלת,' הוא אמר לי, 10,000' דולר.' אמרתי לו, 'מה עם הכסף הזה, אפשר להחזיר ולעצור את זה,'? הוא אמר, 'כן, אין בעיה.' וככה נתתי לו 45 אלף דולר. 10,000 להחזיר להם, ועוד 35 אלף להלוואה לחודש. בגלל שלי אין כסף סיפרתי את כל זה לזאבי (רוזנשטיין) והוא נתן לי את הכסף, שאחרי זה נתנו למוטי כהן. זה כל הסיפור! אבל מה? כשמוטי כהן הסתבך עם התיק שלו של הסמים הוא חיפש סיבה להכניס אותי לתוך הבוץ הזה, בשביל שיוכל ללכת למשטרה פה ולמשטרה בארץ ולעשות איתם עסקות. אז הוא הפך את כל הראש שלי. הוא גנב לי את הכסף והביא את כל המשטרה עלי. אתה הרי יודע שהוא היה סוכן כפול. הוא עבד עם המשטרה ובאותו הזמן סחר בסמים. ובגלל זה אני אומר לך ואני אומר לכולם בישראל, שאסור להסגיר לפה את זאב רוזנשטיין. אסור. כי הוא בן אדם חף מפשע וזה בושה מה שעושים לו. עכשיו סליחה... בוא נמשיך. רק אל תשכח: אם השיחה מתנתקת לנו אני מתקשר אליך עוד שעה. מה עוד אתה רוצה לדעת."?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איש חזק במדינה
|
|
|
|
|
|
|
מוטי כהן טיפס אל דוכן העדים 52 דקות אחרי השעה תשע בבוקר, ב9- בספטמבר .2004 קריאה מדוקדקת של הפרוטוקול השמן מגלה כי כהן, יותר מאשר הוא צוק יציב יצוק בטיטניום, הוא איש עם עמוד שדרה מפלסטלינה, שמצפונו גמיש כמעט כמו נאמנותו לבוסים שלו לשעבר. מה שלא אומר שרוזנשטיין חף מפשע, אבל מרמז, לכל הפחות, כי אם התיק "ארצות הברית נגד רוזנשטיין" עומד להישען על עדותו של מרדכי מוטי כהן, אזי דרושה לא יותר מחקירה אגרסיבית של עורך דין חלקלק מהסקאלה של ג'וני קוקרן המנוח כדי להחזיר את רוזנשטיין לטריבונה של בני יהודה ואת מכתבי לווילה שלו ברומניה.שכן למרות כל מה שנכתב עד כה על התיק נגד רוזנשטיין, שלא לדבר על החגיגות במטה הארצי לנוכח החלטת בית המשפט המחוזי לזרוק את תפוח האדמה הלוהט הרחק מעבר לאוקיינוס האטלנטי, התיק עצמו אינו כולל שום הקלטה מרשיעה, עם שום עד, כזו שתהפוך לבלתי אפשרית את עבודתו של עורך הדין המיומן שיבקש ליצור ספק סביר בלבבות חבר מושבעים שזוף ממיאמי. וזה מפתיע, שלא לומר לא ייאמן, אחרי אלפי שעות האזנה ומיליוני דולרים של מעקב עיקש.
להלן קטעים נבחרים מעדותו של מרדכי כהן:
שאלה: אמור נא את שמך.
כהן: "שמי מרדכי כהן. אני בן .29 המשפחה שלי מתגוררת כרגע בבוגוטה, קולומביה."
שאלה: האם אתה מודה באשמה כחלק מעסקת טיעון?
כהן: "כן."
שאלה: האם כנגד העדות שלך אתה צפוי לקבל הקלה בעונש?
כהן: "כן."
שאלה: האם אתה מכיר את שמטוב מכתבי?
כהן: "כן. אני מכיר אותו בשם הכינוי 'ג'ימי."'
שאלה: האם סחרת איתו בסמים?
כהן: "כן."
שאלה: האם היית חייב לו כסף בגין עסקת סמים?
כהן: "כן. פגשתי אותו בפעם הראשונה בקולומביה ב,'91- דרך אבא שלי שסחר אז בסמים. אני הייתי בספרד ומכתבי התקשר אלי מפנמה. הוא אמר לי שאנחנו צריכים לדבר על איזה עסקים אנחנו יכולים לעשות. הוא בא אלי באפריל וישב אצלי בבית ודיברנו על כל מיני עסקות סמים. הוא ישן אצלי. הוא סיפר לי שהוא יכול להשיג אקסטזי בזול ושהוא צריך שאני אארגן לו לקוחות."...
שאלה: במהלך השיחות האלה, האם מכתבי אי פעם הזכיר שותפים נוספים לעסקות האלה?
כהן: "כן. הוא אמר לי שהוא עובד עם איש בשם זאב רוזנשטיין ושהוא איש חזק מאוד במדינה. הוא אמר לי שרוזנשטיין הוא הבעלים של הכדורים האלה ושהוא עובד איתו."
שאלה: האם השיחה הזו נערכה בטלפון או פנים אל פנים?
כהן: "פנים אל פנים" (כלומר, היא לא הוקלטה ואין תיעוד שלה - ב.ג.(
שאלה: האם אי פעם דיברת עם זאב רוזנשטיין? כהן: "כן. זה היה בטלפון... הוא אמר לי לא לדאוג ושאם אני אעבוד איתו הכל יהיה בסדר ושהוא שומר על הגב שלי."
שאלה: האם הקלטת את השיחות האלה?
כהן: "לא."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שם קוד "קרחת"
|
|
|
|
|
|
|
החקירה נמשכת. כהן מספר כי בעקבות פנייתו של מכתבי אליו יצר קשר עם "חבר שלו," סוחר הסמים הקולומביאני פטרישיו ויואס, שם קוד "קרחת," שאותו "פגש בבית הסוהר" ב'97- או ב.'98- כלומר, "לא בדיוק בבית הסוהר," הוא מתקן, "כשבאתי לבקר מישהו בבית הסוהר." ה"מישהו" הזה הוא אבא של כהן, אליאס. הוא ממשיך ומספר שכאשר התקשר לויואס, "מכתבי היה איתי בספרד." מכתבי טוען, ויש לו חותמות בדרכון שתואמות את גרסתו, כי לא היה יכול להיות עם כהן בספרד כאשר התקשר לויואס ולכן עתידה גרסתו של כהן לקרוס כפירמידת כוסות יין כאשר ייכנס סוף סוף לתמונה עורך דין ממולח. מצד שני, יכול להיות שכהן התבלבל בתאריכים, שכן גם מכתבי אינו מכחיש כי היה אצל כהן מספר פעמים במהלך חודש יולי. להתרשמותי, אם ירשה לי שמטוב ידידי, מכתבי תולה תקוות גדולות מדי בסתירה האמורה בין התאריכים.
שאלה: בשיחות שלך עם ויואס, כיצד כונו הכדורים?
כהן: "דיסקים. ויואס חזר אלי ואמר לי שיש לו קונה בבוסטון. השם שלו היה אנדרס ארנגו. את הטלפון של איש הקשר נתתי לג'ימי (מכתבי.( מאוחר יותר הוא אמר לי שהכדורים נשלחו לארנגו."
שאלה: השיחה עם מכתבי היתה בטלפון או פנים אל פנים?
כהן: "פנים אל פנים (אין תיעוד שלה – ב.ג...( מאוחר יותר ויואס אמר לי שיש לו לקוח שרוצה לקנות 65 אלף כדורים והשם שלו חואן קרלוס. עכשיו אני יודע שהוא עבד עם המשטרה, בזמנו לא ידעתי. אם הייתי יודע לא הייתי עושה איתו עסקים. הבאתי את המידע הזה לג'ימי."
שאלה: השיחה הזו נערכה בטלפון או פנים אל פנים?
כהן: "פנים אל פנים" (אין תיעוד שלה – ב.ג.(
שאלה: במשך כל התקופה הזו, האם ניהלת שיחות עם זאב רוזנשטיין?
כהן: "כן. הייתי איתו בקשר והוא אמר לי שהיתה פגישה בניו יורק ושהלקוח קיבל דגימות מהסחורה. אחרי זה למדתי שהאיש הזה היה סוכן משטרתי. אחרי כמה שעות הוא התקשר אלי שוב ואמר לי שהוא לא מצליח ליצור קשר עם האנשים בניו יורק. למחרת הוא אמר לי שהם נתפסו." (הם, הכוונה לאשכנזי ולראושי – ב.ג.(
שאלה: בזמן הזה איפה היה שמטוב מכתבי?
כהן: "ברומניה."
שאלה: ואתה היית בספרד?
כהן: "כן."
שאלה: בחודשים שאחרי תפיסת הסמים, האם ערכת שיחות מוקלטות לבקשת משטרת ישראל?
כהן: "כן." שאלה: וכדי להבהיר: בזמן שהמשכת לעשות עסקות סמים מהצד עם הנאשם מכתבי,האם סיפרת על כך למשטרת ישראל?
כהן: "לא."
שאלה: מדוע?
כהן: "כי חשבתי שאני הולך לעשות סכום כסף גדול מאוד עם ג'ימי. משטרת ישראל לא היתה משלמת לי את הסכומים האלה."
שאלה: לבד מנושא הסמים, האם היה נושא אחר שעליו דיברת עם משטרת ישראל?
כהן: "כן."
שאלה: מה הוא היה?
כהן: "נושא שליחת איש חיסול לישראל. ג'ימי וזאב רוזנשטיין שכרו אותי בשביל שאני אשלח מחסל שיהרוג אנשים ממשפחת אלפרון... הם פנו אלי כי פעם גרתי בקולומביה ואני יודע ספרדית והם חשבו שאני בטח מכיר כל מיני אנשים... שילמתי למחסלים הקולומביאנים כסף בשביל הוצאות וטיסה לישראל, אבל הם לא קיבלו כסף כי הם לא ביצעו את מה שהם היו צריכים לבצע" (הם נתפסו על ידי משטרת ישראל; מכתבי טוען כי כל העסק היה מבוים מלכתחילה על ידי כהן, כדי לאפשר לו לחתוך עסקה ולמשטרה "לצאת גדולים" – ב.ג.(
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
למה אתה אומר שמן
|
|
|
|
|
|
|
בהמשך עובר כהן לספר כיצד הפך מסוחר סמים שסחר במשך שמונה שנים ב"קוקאין, אקסטזי וחשיש," ושמדי פעם גם הזרים מידע למשטרת ישראל, לסוכן משטרתי במשרה מלאה וחצי. אגב, לדברי כהן הוא הרוויח "בין מיליון למיליון וחצי דולר" מהקריירה שלו בסחר סמים, אבל רק "בין אלף ל2,000- דולר ממשטרת ישראל." לתשומת לבו של מי שטוען שהפשע איננו משתלם. והנה עוד פרט מעניין: כהן החל את שיתוף הפעולה שלו עם משטרת ישראל אחרי שנעצר, כמעט במקרה, בשדה התעופה בן-גוריון כשברשותו כחצי גרם קוקאין לשימוש אישי. במקום להיעצר, הציע כהן לרמי יהב מימ"ר תל אביב שיזרים מידעים למשטרה "כאשר יהיה לו משהו מעניין," לדבריו של כהן. יהב הסכים. ארבע שנים לאחר מכן, חצי גרם הקוקאין הזה עתיד לעלות לשמטוב מכתבי ב20- שנות מאסר, ועוד לא אמרנו כלום על רוזנשטיין.
בחקירתו כהן ממשיך ומספר שבין ה18- באוקטובר 2001 ל2- בנובמבר ,2001 ערך שלוש שיחות מוקלטות עם שמטוב מכתבי, שבהן תיעד כיצד ניסה לשכנע אותו לבוא לרומניה לפגישה "עם החבר" (רוזנשטיין,( כל זאת כדי לחסלו למעשה בגין פאשלת עסקת הסמים הניו יורקית, שלא לדבר על הכסף שלווה לצורך מימונה. בזמן עריכת השיחות שהו איתו בספרד איש הימ"ר רמי יהב ושוטרים אחרים.
כאמור, מכתבי טוען (ורוזנשטיין יטען) כי כהן עבד על המשטרה כדי להשיג לעצמו דיל יותר טוב והפך שיחה עצבנית על כסף שהוא חייב בגין חיסול שמכתבי ניסה למנוע, לחיסול שמכתבי הזמין. אצל מי? אצל כהן כמובן. מה שישחק לטובת רוזנשטיין היא העובדה כי בשיחות עצמן, בין מכתבי לבין כהן, יש הרבה מאוד עשן ומעט מאוד אש. המילים סמים, רוזנשטיין, אלפרון, חיסול, בוא-הנה-מניאק-אחרת-נקרע-אותך, לא מופיעות. במקום זה יש מילים כמו "אח שלי," "מותק שלי," "תבוא לפה, הכל יהיה בסדר," "אנחנו רוצים לעשות שלום," "אל תשכח להביא שמן זית." אם מישהו היה מלחין את זה, זה היה נשמע כמו הדואט בין סרז' גינסבורג לג'יין בירקין, כולל האנחות.
מדוע פחדת מהפגישה עם חברך זאב רוזנשטיין? שואל התובע.
"כי זאב רוזנשטיין הוא דמות ידועה בישראל," משיב כהן, "והוא פושע גדול."
שאלה: בשיחות אתה אומר שבכוונתך להגיע לרומניה, להיפגש עם רוזנשטיין ומכתבי. האם היתה לך כוונה לעשות כן?
כהן: "לא. אבל הודרכתי להגיד את הדברים האלה על ידי המשטרה."
שאלה: בתמליל אתה המזכיר את "השמן." מי זה "השמן?"
כהן: "זאב רוזנשטיין."
שאלה: למה אתה אומר "השמן" ולא "זאב רוזנשטיין?"
כהן: "כי זה היה הכינוי שלו."
בתמליל השיחות מזכיר כהן למכתבי שיש ברשותו "הרבה עיתונים" שמכילים כתבות על תפיסת הסמים הניו יורקית. התובע שואל את כהן מדוע נזכר פתאום לדבר על עיתונים בזמן שהוא חייב כסף ויש לו דברים יותר דחופים על הראש. "זה לא בדיוק שרציתי להראות לג'ימי את העיתונים," אומר כהן, "כי הוא כבר ידע על התפיסה של הסמים. אבל רציתי להרחיב את נושאי השיחה... בשביל ההקלטה."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגיד לו ככה וככה
|
|
|
|
|
|
|
הטלפון צילצל שוב, המזכירה האלקטרונית ליטפה בקולה המתכתי ושמטוב מכתבי, "שגרירו של רוזנשטיין בתפוצות" כהגדרת משטרת ישראל, עלה מהצד השני של הקו כדי לספר לי איך מוטי כהן עבד על המשטרה ועל מכתבי ועל רוזנשטיין. כרגיל הוא דיבר מהר.
מכתבי: "עכשיו הבנת מה הוא עשה, החוכמולוג הזה, כהן? הוא הלך למשטרה והפך את כל הסיפור על הראש והם הלכו איתו וגם אמרו לו מה להגיד כי הם רוצים את הראש של זאביק. וכל מה שהיה בסך הכל זה שזאביק שמע שיש מישהו שרוצה לעצור את הרצח שלו (שאותו יזמו האלפרונים, טוען מכתבי,( והוא היה מבסוט, ובגלל זה הוא נתן לי את הכסף שאני אתן לו."
שאלתי מה לגבי ה"שמועה" שאותה הזכיר כהן בתמלילים, שקשה שלא לפרש אותה כחשש של כהן כי במידה ויגיע לרומניה יגמור בתור צ'ורבה".גם זה חארטה,"אמר מכתבי".הוא עשה איזה סיפור עם ימ"ר תל אביב שכאילו רוצים לחסל אותו ולעשות לו כיפה אדומה ושהוא שמע את זה כאילו מאבא שלו. למה? כי רמי יהב מימ"ר תל אביב אומר לו באוזן, 'תגיד לו ככה ותגיד לו ככה.' אתה מבין? ואני מדבר איתו בכלל על משהו אחר, שלא קשור לסמים. הרי השיחות היו מנובמבר ,2001 ארבעה חודשים אחרי זה!
"אני חשבתי שהוא מתכוון לשמועה שכאילו הוא מלשן, זאת אומרת שאבא שלו אמר לו שמסתובבת כזאת שמועה שהוא משתף פעולה עם המשטרה ושבגלל שהוא לא מחזיר לי את ה45- אלף דולר אז אני רוצה לתפוס אותו ולהציק לו. זה הכל. ומי הכניס לו בכלל את המילה 'שמועה.' מי? רמי יהב ומוטי אבידן. זה התברר במשפט. כהן אמר את זה במפורש. תראה את זה בפרוטוקול. זה הכל היה פרובוקציה של המשטרה, פרובוקציה אחת גדולה, כאילו הם הולכים על הקולומביאנים. שום קולומביאנים ושום כלום. הכל חארטה בארטה בשביל שכהן יוכל להפוך את כל הסיפור הזה ולהפיל את התיק על הראש שלי.
"וגם אין לו שיחות עם רוזנשטיין, כמו שלאשכנזי אין, כי רוזנשטיין לא מכיר את אשכנזי ולא יודע מי זה ראושי ולא יודע מי אלה בכלל. וכל אלה באו במשפט ואמרו את מה שאמרו להם להגיד במשטרה וכולם משקרים, כי כולם שפוטים על דברים אחרים, כמו האחים דדוש שיש להם 20 שנה על עבירה אחרת בכלל. ואם אתה מוציא את כל הדיבורים האלה של האנשים האלה, כל העדת שקרנים הזאת, תגיד לי, בעז, איזה ראיות יש נגד רוזנשטיין? איזה? שמצאו עליו סכין? שמה מצאו? שזה אמר ככה וזה אמר ככה? אין כלום. אין שום ראיות ממשיות חוץ מעדויות שקר של אנשים שיש להם נשים צעירות ושרוצים ללכת הביתה. ומה אתה חושב, לי לא הציעו עסקה? הציעו. ביולי שנה שעברה. הפרקליטות באה אל העורך דין שלי. באו והתחננו והציעו לי לקבל 87 חודש במקום 20 שנה. אבל אני אמרתי להם שאני חף מפשע ושילכו לחפש עדי שקר אחרים. אתה יודע שאני לא צדיק או איזה מלאך. אבל את העבירה הזאת לא עשיתי. ואני אלחם באמריקנים עד הסוף ואני אוכיח לכולם שאני דיברתי אמת."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נזכר במשהו
|
|
|
|
|
|
|
מכבתי העיד במשפטו ב9- בספטמבר .2004 מולו עמד עו"ד בנג'מין גרינברג מטעם התביעה. הנה קטע מהחקירה:
עו"ד גרינברג: לטענתך לא ראית את מוטי כהן במשך עשר שנים, עד .2001 זה נכון?
מכתבי: כן.
גרינברג: וכל הזמן הזה היית ברומניה, כן?
מכתבי: כן.
גרינברג: ולמרות כל זאת, ברגע שכהן מתקשר ומבקש ממך לבוא לספרד בלי להגיד מדוע, לטענתך, אתה נוסע מיד. כן?
מכתבי: הוא אמר שזה דחוף. אז קניתי כרטיס ב300- דולר.
גרינברג: מדוע שתקנה כרטיס לספרד, כל זאת בזמן שאין לך גרוש לטענתך וכל זאת כדי לפגוש בן של סוחר סמים אותו לא ראית במשך עשר שנים?
מכתבי: אני לא מבין את השאלה. ראיתי אותו בגיל 17 והוא היה בחור מאוד נחמד. למה שלא אסע לבקר אותו?
גרינברג: הייתי רוצה לדבר על יחסיך עם זאב רוזנשטיין. העדת קודם לכן כי רוזנשטיין הוא חבר שלך. זה נכון?
מכתבי: כן.
גרינברג: שאתה מכיר אותו כבר 32 שנה.
מכתבי: כן.
גרינברג: זאב רוזנשטיין סוחר סמים.
מכתבי: איפה זה כתוב? מאיפה אתה מביא את זה?
גרינברג: האם לא ידעת שזאב רוזנשטיין סוחר בסמים?
מכתבי: לא.
גרינברג: האם ידעת כאשר העסקה הזו נרקמה ב2001- שהוא הורה על חיסולם של אנשים שונים? מכתבי: ידעתי שהיו לו כל מיני דברים בעבר.
גרינברג: מה למשל?
מכתבי: שום דבר. היו חשדות... ידעתי שהיו לו כמה ויכוחים.
גרינברג: ויכוחים באיזה נושא?
מכתבי: ויכוחים עם האלפרונים.
גרינברג: מדובר על חבר קרוב שלך במשך 32 שנה. האם ייתכן ואינך יודע מה טיב הוויכוחים שלו עם משפחת אלפרון?
מכתבי: אני נזכר במשהו... זה היה קשור למועדון, משהו כזה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא אתנגד לפרס
|
|
|
|
|
|
|
מבין תתי פרשיותיה ונפתוליה חורקות הבלמים של פרשת רוזנשטיין, אין הזויה יותר מזו הסובבת סביב מי שראוי שייקרא "המאשים המקרי," הוד שליט. הוד מי? הוד שליט. אותו שליט שישב ביולי 2004 בבית הסוהר שאליו הוכנסו בזה אחר זה, ולפני שידעו מה מחכה להם, מכתבי, אשכנזי, ראושי וכהן. בניגוד לקולגות שלו בקהילת הישראלים המתרחבת בכלא במיאמי, שליט לא נשלח להתקרר בבית הסוהר בגין פרשת סמים אלא מכוח פרשת מעילה שאותה הוא אינו מכחיש. אמריקה הראתה לשליט את דלת הברזל אחרי שגנב כסף מחברת התובלה שהעסיקה אותו. הכל נראה עצוב וחסר סיכוי, עד שנשמע צליל החריקה של דלת התא שממול ואל חייו של שליט צעד פנימה מי שעתיד להביא לשחרורו הצפוי בנובמבר הקרוב. לאמור, שמטוב מכתבי.
חקירתו של שליט נערכה בספטמבר 2004 אחר הצהריים. לבקשת עורך הדין גרינברג, הוא סיפר כי הופתע לשמוע עברית מהתאים הסמוכים באותו הבוקר ושכעבור יומיים החל לדבר עם האסירים העבריים דרך הקירות. ואיך לאט לאט החל להירקם אמון בינו לבין האסיר החדש שמטוב מכתבי, בעיקר אחרי ששליט, בהיותו יהודי טוב, העניק לו כל מיני "חפצים שקשורים ליהדות," כמו ציצית וכיפה. "בשלב מסוים," סיפר שליט, "הוא ביקש ממני שאשלח פקס לאשתי ואבקש ממנה ליצור קשר עם עורך הדין של מכתבי. עשיתי את זה. אחרי זה הוא התחיל לספר לי על איש בשם מרדכי כהן ואמר שהוא בן אדם רע שבגללו הוא יושב בבית סוהר ושכהן הזה עובד עם המשטרה. אבל הוא אמר לי שהוא לא מודאג מהשיחות המוקלטות שלו עם כהן כי הכל שם בקודים ואי אפשר להבין על מה הם מדברים."
השרביט מועבר לעורך הדין ברוס ליר, סנגורו (לשעבר) של מכתבי. הוא חוקר את שליט על עובי הקירות במחלקה שבה היה אסור והאם באמת היה אפשר לדבר מבלי לצעוק. "לא צריך לצעוק," אומר שליט. "אפשר לדבר בקול רם."
שאלה: אני מבין מהעדות שלך שאתה טוען ששמעת את מכתבי צועק, "אם הם (אשכנזי, ראושי, כהן) יעידו נגדי, אני אהרוג אותם." זו העדות שלך? שהוא צעק את זה ברחבי בית הסוהר?
שליט: "הוא לא צעק את זה. הוא אמר את זה בקול רם."
שאלה: ולא היה אכפת לכם שיש שם שומרים שמקשיבים?
שליט: "לא, וגם להם לא היה אכפת כי דיברנו בעברית."
שאלה:כאשר הורשעת,האם נקבע כי עליך להחזיר כסף לרשויות?
שליט: "כן."
שאלה: האם נכון שהוכרחת להחזיר 470 אלף דולר?
שליט: "כן."
שאלה: כלומר שבעצם בתיק שלך עצמך הודית שגנבת 470 אלף דולר מאנשים?
שליט: "כן."
שאלה: ואתה הורשעת במסגרת עסקת טיעון, נכון?
שליט: "כן."
שאלה: שבתמורה לה העונש שלך היה אמור להיות מוקטן ל51- חודשים. האם העונש הוקטן?
שליט: "לא."
שאלה: האם נכון שאתה מחכה להקטנת העונש בימים אלה?
שליט: "כן. אבל אני לא מעיד בשביל לקבל הנחה בעונש. אני מעיד כי אני מתנגד לסחר בסמים, כי יש לי ילדים בבית ספר."
שאלה: האם אתה טוען שתתנגד לנסיונות של הרשויות להקטין את עונשך בתמורה לעדות שלך פה?
שליט: "אם יציעו לי פרס אני לא אתנגד."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קולנוע הוד
|
|
|
|
|
|
|
במרס 2005 שלח שמטוב מכתבי מכתב נרגש לרוית שליט, אשתו של הוד שליט, שהתגוררה באותו הזמן בסאנירייז, פלורידה. "מה שלומך,"? כתב מכתבי, "איך המרגש? אני מקווה שהכל בסדר. אני כותב לך ואני לא מאמין מה שקרה לי השבוע. הוד הגיע אלי עד לדלת חדרי ולהפתעתי הרבה עמד ממולי ואמר לי: 'אתה מכיר אותי,'? 'איך לא, אמרתי.' וכך ישבתי איתו בחדרי ודיברנו על כל הנושא של עדותו ובכלל באופן כללי. דמעות של עצב וכאב זלגו מעיני לאחר ששמעתי את כל הנסיבות של איך הוד שודל להעיד נגדי... אותם שוטרים מושחתים הפחידו אותו שאם לא יעיד נגדי יגישו לו כתב אישום לקשירת קשר לסחר בסמים ביחד עימי... שאם לא יעיד נגדי אז יעצרו גם אותך... אבל הוד אמר שהוא יעזור לי ושהוא יודע שסילפו את דבריו ושהכניסו לו מילים בפה... וכל זה בשביל ליצור לי רושם של בן אדם אלים. והכניסו גם אותך לפחד. אבל אני סלחתי להוד על עדותו נגדי. הוד בעלך אדם טוב שפגעו בו והפחידו אותו שיעיד נגדי, לכן אני כועס נגד מי שהפחיד אותו ואני אגיש תלונות נגד רשויות החוק בארצות הברית. את והוד יכולים לישון בשקט בכל מקרה, לא יאונה לכם רע. ה' ישמור עליכם וכל מי שמנסה לומר לכם שאני מסוכן זה שקר וכזב. רוית: ה' ישמור עליכם ועל ילדיכם. בידידות ובחברות אמת, שמטוב מכתבי."
בשיחתי האחרונה עם מכתבי שאלתי אותו האם יש דרך לאמת את ההתנצלות האמורה של שליט. הוא אמר שלא. "מה פתאום, שליט יפחד לדבר. אבל אתה תראה," הוא אמר בזמן שמישהו צועק את שמו, "אנחנו נעשה ערעור. ואנחנו נביא את העד המפוברק הזה הוד שליט ונעשה לו חקירה נגדית והביאס קורפוס והוא יספר את האמת. לא תהיה לו ברירה. אני אנצח בתיק הזה בגדול. והכי חשוב, שאני פונה לרשויות הממשלה של מדינת ישראל לא להסגיר את זאב רוזנשטיין. מספיק מה שעשו לי. ושאת האחים דדוש יחזירו חזרה לכלא רמלה."...
הקול הנשי המתכתי הזכיר לשנינו איפה מאופסן אחד הדוברים. מכתבי הספיק להגיד משהו שלא הבנתי. ואז הקו מת.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
