כאן ביתי: נצר חזני
בתי אריזה לירקות אורגנים, עגבניות ותבלינים הפכו את נצר חזני למעצמה חקלאית. תושבים מספרים על האדמה שמסייעת להם להתמודד עם הפינוי הקרוב
הוקם: 1973
מיקום: מרכז גוש-קטיף
מספר תושבים: 84 משפחות
נרצחים באינתיפאדה: 3
מאפייני הישוב: מושב עובדים דתי, אחד המצליחים ביותר בתחום החקלאות בגוש.
דייר מפורסם: השר לשעבר אפי איתם.
שום דבר במושב העובדים נצר-חזני אינו מרמז על הפינוי הקרוב. רוב המשפחות החיות במושב עוסקות בחקלאות, ודומה שככל שמועד הפינוי קרב, ההשקעה הבנייה וההתפתחות רק ממשיכות. התושבים, כך נדמה, הפכו את "השגרה" למאבק האמיתי בתוכנית ההתנתקות, שאמורה לצאת לפועל עוד פחות מ-90 יום.
היישוב הוקם ב-1973, כהיאחזות של חברי תנועת הנוער "עזרא" וגרעינים מאיגוד המושבים, בין הערים חאן יונס ודיר אל-בלאח. לקראת אזרוח ההיאחזות שונה שמה לנצר-חזני, על שמו של שר הסעד מיכאל חזני ז"ל - מי שזכה לכינוי "אבי ההתיישבות הדתית" והיה מתומכיה הנלהבים של ההתיישבות
בשנה האחרונה, למרות מאות הפצמ"רים שנחתו על היישוב ולמרות תוכנית ההתנתקות, גדל מספר התושבים ב-15 משפחות נוספות. אחת התוספות האחרונות ליישוב היא משפחתו של חבר הכנסת אפי איתם, שעברה למקום מרמת הגולן כדי לחזק אותו.
עם השנים הפך נצר-חזני למעצמה של חקלאות: ירקות ללא תולעים, בית אריזה למיון ירקות אורגניים, חממות ובתי אריזה לתבלינים, בית אריזה לעגבניות וגם בית אריזה לגמבה. כל בתי האריזה עובדים במעין בועה מנותקת מהמציאות היומיומית, כאשר פועלים תאילנדים, ערבים ויהודים עובדים בהם בצוותא ובהרמוניה.
נצר-חזני ספג את המכה הראשונה ב-1997, עם נפילתו של בן היישוב יוחנן הילברג ז"ל, באסון השייטת בלבנון. לזכרו של יוחנן הוקם ביישוב מועדון נוער - שבו כמה שנים אחר כך נפצעו 5 נערים מפגיעת פצמ"ר ישירה.
ב-4 השנים האחרונות ספג היישוב שרשרת מכות נוספות והפך לאחד היישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר במהלך האינתפאדה. ב-22 בנובמבר 2000, בפיגוע ירי בצומת גוש-קטיף, נהרג בן היישוב איתמר יפת ז"ל. יפת, שלמד במכינה הקדם-צבאית ביתיר, שבדרום הר חברון, נהרג כשהיה בדרכו לנחם אבלים בבית משפחות הרוגי הפיגוע בכפר-דרום.
שנה לאחר מכן, ב-28 בנובמבר 2001, נהרגה תושבת היישוב אתי פחימה ז"ל. פחימה בת ה-45 נהרגה כשמחבל שהגיע לצומת גוש-קטיף חמוש בנשק ורימונים, פתח באש לעבר אוטובוס ילדים ורכב שליווה אותו.
כעבור שנה נוספת שוב ספג היישוב מכה קשה, כשב-21 לדצמבר 2002, נהרג רב היישוב, יצחק עראמה, בפיגוע ירי ברצועה. הרב עראמה ז"ל, בן 40, נסע עם אשתו וששת ילדיו ל"שבת חתן" של אחיו של איתמר יפת ז"ל. הג'יהאד האיסלאמי קיבל אז אחריות לפיגוע.
אניטה טוקר, סבתא לחמישה נכדים בת 59, היא חקלאית מדור המייסדים של נצר-חזני. "ההתמודדות שלנו ביישוב היא בעזרת האדמה", היא מספרת, "אנחנו חקלאים ויש לנו אמון מלא באדמה ובעתיד. רק עכשיו שתלתי סלרי שאותו אני אקטוף עוד חודשיים וחצי. הזמנתי שתילים שייזרעו מיד לאחר שנקטוף את הסלרי הזה. אחרת לא יהיה לי מה לאכול ולהתפרנס בעוד חודשיים. זה נותן לי סיכוי ותקווה. אין פה שום חממה ביישוב, גם של אלו שמודאגים, שעומדת ריקה. כולם כיום שותלים וזה מה שמחזיק אותנו".
"חוץ מהחקלאות, כל אחד מוצא לו את הדרכים שלו להתמודד עם המצב", נוסיפה טוקר. "לי יש את הריפוי בעיסוק שלי: אני מספרת לכל מי שרוצה לשמוע על איך שהגעתי לכאן ומה אני עושה עכשיו. רק שלשום הייתי בגבעתיים, בשיחה עם 200 קומונריות מבני-עקיבא על המצב ועל ההתמודדות, כסבתא וכחקלאית. בכל פעם שאני יוצאת מהבית, אני מוצאת יותר ויותר עידוד ותקווה ויותר מיאוס מהתוכנית, וזה מאוד משמח.
"היישוב ספג הרבה מכות, אבל זה רק איחד אותנו יותר", היא מוסיפה. "כולנו משפחה אחת, לכולנו יש אחריות אחד לשני ואנחנו לא מפסיקים לעשות דברים ביחד. לא מזמן הקמנו ביישוב את 'ועדת ההתחברות', שמארגנת דברים ואירועים ליישוב. לא מזמן הייתה אצלנו 'שבת החלפות', שבה כל משפחה אכלה אצל משפחה אחרת. ככה אתה מכיר גם אנשים שלא בטוח שהכרת אותם כל כך קודם".
"כאן ביתי" הוא מדור, שבמסגרתו נציג בכל שבוע את סיפורו של אחד היישובים המיועדים לפינוי במסגרת ההתנתקות ואת רגשותיהם של התושבים לקראת הפינוי הצפוי.
נא להמתין לטעינת התגובות
