 |
/images/archive/gallery/198/825.jpg מטוס זעיר ללא טייס
צילום: יוסי אלוני  |
|
|
| בקרוב: ארה"ב תוכל להטיל וטו על יצוא ביטחוני ישראלי |
|
| נציגי משרד הביטחון צפויים להתחייב לא למכור נשק למדינות "רגישות" – ללא אישור ארה"ב |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמיר רפפורט
1/6/2005 8:20 |
|
|
|
|
|
|
|
לאמריקנים תהיה המילה האחרונה: בקרוב יוגש לישראל מסמך הבנות עם ארה"ב, שקובע כי ישראל תוכל לייצא פריטים ביטחוניים למדינות מסוימות רק אם תקבל אישור ממשרד ההגנה האמריקני. גורמים ביטחוניים בישראל אומרים שמדובר בכניעה של ממש ובוויתור על עצמאות ישראל, אבל מעריכים כי לא תהיה ברירה אלא לחתום על המסמך.
עד היום היתה הבנה לא-פורמלית בין ישראל לארה"ב, שלפיה משרד הביטחון מחויב ליידע את הפנטגון ביצוא של פריטים רגישים למדינות הנחשבות בעיני וושינגטון כ"סיכון ביטחוני." המדיניות הזו הולידה משבר ביטחוני כבר לפני חמש
שנים, כאשר ישראל ביקשה למכור מטוסי ביון מסוג פלקון לסין. אז, בעקבות לחץ אדיר מוושינגטון, נאלץ משרד הביטחון לבטל את העסקה ולשלם לסינים פיצויים בסכום של כ300- מיליון דולר.
ואולם בחודשים האחרונים התגלה משבר חמור יותר כשהאמריקנים טענו שישראל משביחה מזל"טים שמכרה לסין בשנות ה,90- שבעתיד הם עלולים להיות מופנים נגד ארה"ב. בישראל הכחישו את ההאשמות, וטענו כי המזל"טים הובאו לארץ רק לצורך טיפול אחזקה שוטף.
אלא שההסבר הישראלי לא היה מקובל על הפנטגון. אנשי משרד ההגנה האמריקני אסרו על ישראל להשיב את המז"לטים לסין, ובמקביל הטילו חרם על מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (מיל(' עמוס ירון ועל ראש משלחת משרד הביטחון בארה"ב תת-אלוף (מיל(' קותי מור.
לפני כחודשיים אף חשף בן כספית במעריב כי עקב המשבר ביחסים, השעו האמריקנים את ישראל מפרויקטים ביטחוניים משותפים כמו פיתוח מטוס קרב עתידי. בישראל התעקשו על רקע הפרשה שהמנכ"ל עמוס ירון לא יפרוש מתפקידו, דבר שייראה ככניעה מוחלטת לתכתיבים של ארה"ב לפטרו. במקביל מינה משרד הביטחון את מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל(' הרצל בודינגר, לנהל מגעים עם פקידים אמריקנים בכירים לפתרון למשבר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"כבר נגרמו נזקים קשים"
|
|
|
 |
|
|
|
מפרטים שנודעו למעריב עולה כי בהמשך לשיחות שניהל בודינגר, בקרוב יוגש לישראל מזכר הבנות שיחייב אותה להסכים לפיקוח על היצוא הביטחוני. על פי הכללים החדשים, ישראל לא תהיה מחויבת לקבל אישור מראש על יצוא לכל מדינות העולם, אלא רק למדינות שאותן תגדיר ארה"ב "רגישות".
הפנטגון מצפה מישראל לחתום על הכללים החדשים, כתנאי ליישור ההדורים והשבת היחסים הביטחוניים למצבם לפני התפוצצות הפרשה. אלא שבמערכת הביטחון נחשב המסמך המסתמן כפגיעה חמורה בריבונות.
"ישראל לא מייצאת טכנולוגיה אמריקנית אלא רק טכנולוגיה ישראלית," אמר גורם ביטחוני, "אין תקדים לכך שמדינה אחת ממש מפקחת על יצוא של מדינה אחרת. לישראל ולארה"ב אינטרסים משותפים רבים, ולעולם לא היינו עושים צעד שיפגע בהם. ייתכן שהנוקשות האמריקנית נובעת גם מרצון של גורמים בכירים בפנטגון להיות הפטריוטים האמריקניים הגדולים ביותר, דווקא בגלל הפרשה שבה נטען כי היה בפנטגון חפרפרת שפעלה למען השדולה הישראלית."
גורמים ביטחוניים נוספים בישראל אומרים כי על אף שהפיקוח האמריקני אכן מסתמן, עדיין לא ברור מה יהיה כתוב במדויק במזכר ההבנות. בינתיים מקווים גורמים בתעשיות הביטחוניות בישראל שהמשבר ייפתר מהר ככל האפשר - "כי כבר נגרמים לחברות רבות נזקים קשים מאוד."
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה: "יש מגעים למזכר הבנות באשר לרמה של פיקוח על היצוא הביטחוני, ומדובר בשיתוף פעולה הדדי".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
