 |
/images/archive/gallery/313/759.jpg אל''מ אלברט אלמלם, רמ''ח נפגעים.
צילום: דובר צה''ל  |
|
|
| "התפקיד משאיר צלקות בלב ובנפש" |
|
| ראש מחלקת נפגעים, אל"מ אלברט אלמלם, מסכם
תפקיד רצוף דמעות, דאגה וטיפול במשפחות השכולות.
הוא גם מגיב לביקורת שמתח מפקדו לשעבר, האלוף גיל רגב, על התנהלות אכ"א |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אמיר בוחבוט
3/6/2005 12:31 |
|
|
|
|
|
|
|
ראש מחלקת נפגעים בצה"ל, אלוף-משנה אלברט אלמלם, מסיים את תפקידו ומספר על הדמעות ורגעי המשבר. הוא גם מגיב על הביקורת שמתח מפקדו לשעבר, האלוף (במיל') גיל רגב. בקרוב יוביל אל"מ אלמלם את מחלקת המילואים במפקדת זרוע היבשה לקראת ההתנתקות.
כניסתו לתפקיד של אל"מ אלמלם באוגוסט 2002 לוותה במבצע "חומת מגן" שגבה חיילים הרוגים ופצועים. זה היה המבחן הקשה הראשון של אלמלם בשורה של משימות רגישות. "מדובר בתפקיד שלא כל אחד יכול למלא. צריך הרבה יכולות אישיותיות. יש משברים, ההתמודדות היא יומיומית ויש גם דמעות. התפקיד משאיר צלקות בלב ובנפש. אני מסיים את התפקיד הזה עם תחושה של קדושת משימה. התפקיד קשה מאוד, אבל עם המון סיפוק", אומר אלמלם.
"יצא לי להקיש על דלתם של בני משפחת אברהם, שבנם עדי נחטף על ידי החיזבאללה, ולהודיע להם
סופית שעל פי הבדיקות בנם לא בחיים", סיפר אלמלם, "זה שונה ממשפחה שמודיעים לה בפעם הראשונה כי היה פה תהליך. היתה אכזבה במשפחות, אבל המון הקלה אחרי הספקות שהיו תקופה ארוכה. עכשיו יש להם מקום לפקוד אותו. להתייחד".
אל"מ אלמלם הוסיף על התפקיד: "מדובר במקצוע בפני עצמו שפוגש את האנשים בנקודה הכי נמוכה בחייהם, ולכן אנחנו נדרשים לבדוק את עצמנו בכל עת. אנחנו שוקלים להנהיג טיפול מיוחד לאחים שכולים שנדחקו הצידה. הם איבדו אח או אחות ואת הוריהם במידה מסוימת, כך שהטראומה שינתה את חייהם".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"היינו צריכים להביא את חלקי הגופות לקבורה"
|
|
|
 |
|
|
|
הצרכים והדרישות של המשפחות השכולות משתנות עם השנים ומחלקת הנפגעים משתדלת לטפל במשנה זהירות בבקשות, גם אם זה חורג לעיתים מכללי הטקס של צה"ל. "באסון הנגמ"שים התבקשנו לקבור את אחד החיילים ביוגוסלביה, לבקשת המשפחה, וכך היה", סיפר אל"מ אלמלם, "המשפחה קובעת היום את דפוסי האבל. לדוגמא, משפחות של שכולות של חיילים בדואים מבקשות לעיתים שבנם ייקבר בחלקה האזרחית ולא הצבאית כדי שלא יחולל. אנחנו מכבדים בצער את הבקשה".
משימה מסובכת שעמדה בפני מחלקת הנפגעים והעומד בראשה היא פרשת 104 חלקי גופות החיילים שנשמרו במכון לרפואה משפטית באבו-כביר ולא הובאו לקבורה. אלמלם ריכז את המבצע, בזמן שנאבק בעיתונאים שניסו לפרסם זאת לפני ההודעה למשפחות. "המשפחות היו מפוזרות בארץ והיו גם משפחות בחו"ל. לאחר מכן היינו צריכים להביא את החלקים לקבורה. זו היתה התנסות קשה גם התגובות מהמשפחות היו לא קלות", סיפר אלמלם.
אל"מ אלמלם מודה שאחד הרגעים הקשים ביותר היה בבית משפחת הילר בדימונה, לאחר שאבי המשפחה החליט, כאות מחאה, להוציא את גופת בנו מהקבר הצבאי ולהניח אותו במרכז הדירה עד לנתיחה. "זה היה אירוע מאוד קשה לביצוע עבורי - לשבת בבית המשפחה והארון מולי. זה אפילו קשה לתיאור", נזכר אלמלם, "הארון היה מול העיניים שלי ואני נדרש לדבר עם האבא?! הייתי מעדיף שהמשפחה לא תגיע למעמד הזה שבו הם מחללים את כבוד יקירם. אבל משהגיעו למעמד הזה, עשינו כל מאמץ שנדרש לכבד אותם ואת יקירם כמשפחה שכולה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"ככה לא מתנהגים"
|
|
|
|
|
|
|
בצל העשייה הרבה, נותרו עדיין כמה פצעים פתוחים, בהם נעדרי קרב סולטן-יעקב, גיא חבר ורון ארד. "אנו עוסקים בכל האירועים ללא הפסקה. ברור שלעיתים נראה לאנשים שמדובר במס שפתיים אבל זו האמת", הודף אלמלם את הביקורת הציבורית, "אני חושב שלא ראוי לדבר על איתור הנעדרים בפרהסיה, גם אם נקבל ביקורת תקשורתית. אנחנו נבחנים בקשר עם המשפחות ובעשייה. נעשה כל שניתן להביא אותם הביתה".
אלמלם נשאל גם לגבי בתו של הנווט הנעדר רון ארד, יובל, שקיבלה אות הצטיינות מהנשיא: "כואב לי הלב שאביה לא איתה. הייתי המאושר באדם אם אביה היה איתה במעמד הזה. זה צובט לי בלב לא רק כקצין בצה"ל, אלא גם כאזרח".
אל"מ אלמלם יוצא נגד הקצין שמינה אותו לתפקיד, האלוף (במיל') רגב. "אני מדבר עם גיל רגב, אבל עם כל הכבוד הוא מנותק יותר מחצי שנה מתפקידו ולא בקיא במה שקורה", אומר אלמלם בתגובה לביקורת שמתח רגב על אגף כוח אדם בצה"ל, "לטעמי הוא נהג בחוסר רגישות. זה לא היה צריך להתנהל כך ודבריו לא היו במקום. תאמין לי שמערך הנפגעים והזרועות השונים עושים את המקסימום במלוא הרגישות ויש דברים שאי אפשר פשוט לדבר עליהם. ככה לא היה צריך להתבטא מקצועית".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
