 |
תושבי גוש-קטיף וצפון השומרון כוססים ציפורניים ונושאים עיניהם לירושלים, שם יפסוקבבוקר הרכב מיוחד של 11 שופטי בג"ץ בעתירות נגד תוכנית ההתנתקות וחוק פינוי-פיצוי. על פי ההערכות, בית הדין הגבוה לצדק לא יקבל החלטה עקרונית נגד תוכנית ההתנתקות, אך המתנחלים בהחלט יכולים לצפות לנקודת אור בכל הקשור לפסיקה בדבר גובה הפיצויים שיקבלו. ערוץ ההתנתקות - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
בחודשים האחרונים הוגשו לבג"ץ 12 עתירות שונות נגד הממשלה, הכנסת ומינהלת ההתנתקות (מינהלת סל"ע - סיוע למפוני עזה וצפון השומרון) . שופטי בג"ץ כבר קיימו שני ימי דיונים
מרתוניים בעתירות, שהחלו שעות הבוקר המוקדמות ונמשכו עד השעות הקטנות של הלילה.
נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, העמיד את העתירות בראש סדר העדיפויות ודחה למען פסקי הדין בהן את הטיפול בכ-200 תיקים אחרים. לכל אורך הדיונים האזינו השופטים לטענות המתיישבים, שאלו שאלות הנוגעות לסעיפים בעתירות, אך יותר מכל שתקו, כאילו במכוון, בהמתנה לפסיקתם.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
המדינה: הפיצוי נדיב
|
 |
|
 |
 |
 |
|
המתנחלים המועמדים לפינוי מרצועת עזה ומצפון השומרון גייסו כמה מהטובים שבעורכי הדין בישראל - ובהם יורם שפטל, יעקב נאמן ומשה מגן. שתי העתירות העיקריות הוגשו על ידי המועצה האזורית חוף עזה - האחת נוגעת לחוקיות ולחוקתיות של תוכנית ההתנתקות והשנייה קובלת 40 "עוולות כלכליות" בחוק פינוי-פיצוי.
עתירות נוספות הוגשו על ידי תושבי אלי-סיני וניסנית שטוענים כי אינם חלק מרצועת עזה ולכן אין לפנותם במסגרת יישום התוכנית ועל ידי תושבי גנים וכדים שבשומרון, שמוכנים להתפנות כל עוד לא ייפגעו מכך כלכלית.
הפרקליטות, מצדה, שומרת על חזית תקיפה. בתשובות לעתירות חזרו נציגי המדינה שוב ושוב על הטענה כי בג"ץ כלל לא צריך להתערב בשיקולי מדיניות החוץ והביטחון של הממשלה. בפרקליטות אף טענו שמאחר שמדובר בשטח "בתפיסה לוחמתית", התושבים המתגוררים בו היו צריכים לצפות את הפינוי. גם בסוגיית הפיצויים טענה המדינה שהסכום שנקבע ראוי, סביר ולעיתים אף נדיב מעבר לדרוש.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"העם החליט להתנתק, שהעם ישלם"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בג"ץ כבר דחה בקשות של המתנחלים לעצור את פעילות מינהלת סל"ע, להקפיא את האולטימטום שהציבה שרת המשפטים בנוגע לתוכנית ניצנים ולזמן לבית הדין את הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון.
העותרים ועורכי דינם סבורים שגם הפעם בג"ץ יעדיף לא להתערב בשאלת ההתנתקות עצמה או במועדה, אך כן יקבל חלק מהטענות על הפגיעה הכלכלית הקשה שחוק פינוי-פיצוי גורם להם. רמז לכך ניתן לפני פחות מחודש, כאשר השופט ברק הורה להאריך את המועד לסגת מתביעה לפיצויים.
כמו כן זכורה התבטאות אחת של השופט מישאל חשין, שדחה טענה של הפרקליטות בדבר גובה הפיצויים שנקבע בחוק, ואמר: "העם החליט להתנתק, אז שהעם ישלם... התושבים לא פלשו למקום הזה, המדינה שלחה אותם. זו לא שאלה של שווי הקרקעות, אלא של כבוד האדם".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
"עושים דין בלא דין"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בגוש-קטיף ובשומרון סברו עוד עם הגשת העתירות כי גורלן כבר נגזר, אך העובדה שהשופטים סירבו להגיע לביקור בגוש-קטיף כדי להתרשם בשטח מטענותיהם אף הנמיכה את ציפיותיהם.
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) תקף את שופטי בג"ץ, שכתבו את הכרעתם מבלי להיענות לבקשת העותרים לבקר בגוש-קטיף. "ההחלטה חמורה ומזכירה את שופטי סדום העושים דין בלא דין".
ח"כ יצחק לוי (הציונות הדתית) התלונן על כך שבג"ץ, שפסק נגד בניית הגדר בשל הפגיעה באיכות של החיים של הפלשתינים, "לא יכול להפלות לרעה את מתיישבי גוש קטיף העומדים להפוך לפליטים חסרי כל בגלל מחדלי הממשלה".
גורמים בהנהגת גוש קטיף הוסיפו שהם מאוכזבים אך לא מופתעים, מכך שהשופטים העדיפו שלא לבקר בגוש קטיף. "אפילו בסדום 'ביקר' אלוהים לפני שהחריב אותה", אמרו, "נטייתו של בג"ץ שמאלה היא דבר ידוע שקיבל עכשיו אישור נוסף".
|  |  |  |  | |
|