 |
שופט בית המשפט העליון מישאל חשין קץ במה שהוא מכנה "הריטואל" הקבוע של העתירות החוזרות ונשנות נגד שחרור עתירים פלשתינים מהכלא. לדעתו, אם העותרים מגישים את אותן עתירות והמדינה מספקת את אותן תשובות, אין סיבה שבית הדין הגבוה לצדק לא ייתן את אותם נימוקים.
ערב שחרור 400 האסירים הפלשתינים בשבוע שעבר עתר המכון המשפטי לחקר הטרור לבג"ץ בשבוע בדרישה לעצור את המהלך. בין האסירים המשוחררים היו גם פעילי חמאס, ובאופן עקיף גם אסירים ''עם דם על הידיים''. בעתירה נטען כי יותר ממחצית האסירים המיועדים לשחרור אינם עומדים בקריטריונים שקבעה הממשלה.
חשין ציין היום כי על אף שהעתירה הוגשה יומיים בלבד לאחר ההודעה על שחרור האסירים, היא היתה מנומקת ומפורטת. הדבר העלה את חשדו של השופט. "זוהי, על פניה, 'עתירת מגירה' – עתירה שהוכנה מבעוד מועד והמתינה במגירה עד ליום בו יוחלט על שחרור האסירים", אמר חשין, "או אז נשלפה העתירה מן המגירה, הותאמה לנסיבות - והוגשה לבית המשפט".
בג"ץ, שמשתדל לא להתערב בשיקולי מדיניות החוץ והביטחון של הממשלה, דחה את העתירה עוד בערב שבו הוגשה - אך הודיע כי ימסור את הנימוקים להחלטה במועד מאוחר יותר. היום, כשהגיע המועד, רמז חשין שכלל לא בטוח שדרושים נימוקים.
"הליך שחרורם של אסירים פלשתינים הפך ריטואל קבוע", הסביר חשין, "רוב העתירות משמיעות טענות זהות או דומות, ובית המשפט דוחה וחוזר ודוחה אותן טענות, מטעמים החוזרים על עצמם שוב ושוב". השופט ציין כי גם המדינה מנפקת לעתירות ''תשובת מגירה'' מוכנה מראש עם טיעונים זהים ודומים. וכדי להשלים את התמונה הוסיף חשין: "הנה כי כן: העותרים מחזיקים ב'עתירת מגירה', המדינה מחזיקה ב'תשובת מגירה' - מדוע לא נכין גם אנו 'פסק דין מגירה', שירכז את עמדת בית המשפט, שבימים יבואו נוכל להפנות אליו עותרים".
לסיכום פנה חשין למשפחות השכולות מהמכון המשפטי ואמר: "אחינו היקרים, ההחלטה על שחרור מחבלים מכלאם היא קשה ומטרתה להיטיב עם תושבי ישראל. מבינים אנו ללבכם, אך לא נוכל להיעתר לפנייתכם".
|
 |
 |
 |
 |
|
|