 |
/images/archive/gallery/315/672.jpg שאול מופז.
צילום: רויטרס  |
|
|
| "אסור להינעל על תרחיש אחד"
|
|
| שר הביטחון משיב לתחזיות יעלון, ומאמין בפינוי מתואם. הפוליטיקאי מופז מחמיא למרכז הליכוד. ראיון |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
עמיר רפפורט
13/6/2005 15:39 |
|
|
|
|
|
|
|
שאול מופז מבטל את הסיכוי שבקיץ הקרוב הוא ישתכשך בבריכה או יקפוץ לחו"ל. "בוא נאמר שאם מישהו מאיתנו רוצה לקחת חופשה," אומר שר הביטחון, "כדאי שיעשה את זה לפני הקיץ." אבל הקיץ כבר התחיל, וגם חודשיים וקצת לפני שעת השין, אי אפשר להגיד שעוברים עליו ימים רגועים, כאשר המחוג במד הלחץ מטפס מיום ליום.
האיומים של מתנגדי ההתנתקות לשבש לחלוטין את תוכניות צה"ל והמשטרה, הכאב של המשפחות המפונות, הלחצים מצד ארצות-הברית, הטרור והקסאמים שעדיין לא פסקו לגמרי, הצורך
להיערך לבחירות שכבר נראות באופק, וגם הפרידה הצורמת מהרמטכ"ל היוצא, בוגי יעלון - הכל התנקז לתוך חודש אחד שבו ליווינו את מופז, על סף ההתנתקות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בסך הכל עבר שבוע
|
|
|
 |
|
|
|
אם יש נושא שמופז היה מנסה להדחיק ככל יכולתו, זו כנראה פרשת מערכת יחסיו הטעונה עם הרמטכ"ל היוצא משה (בוגי) יעלון. בחודש שעבר יעלון עוד ישב ליד מופז בדיונים הביטחוניים. השניים שוחחו ביניהם באופן קורקטי, אבל הצינה ביניהם חלחלה עד לדפי העיתונים והתבטאה בביקורת שהביע יעלון בראיונות הפרישה שלו, על כך שקרא לדבריו בעיתון שהוא לא היה רמטכ"ל טוב תוך שהוא רומז על תדרוכים של כתבים נגדו מצד שר הביטחון.
מעבר לכך, כאשר יעלון אמר באירוע פומבי שהוא נהג ללכת בקריה עם נעליים גבוהות "בגלל הנחשים בקריה," דבריו הובנו כמכוונים כלפי מופז.
גם אתה סבור שיעלון התכוון אליך במשל הנחשים?
"אני מעדיף לא להתייחס לכך. יש לי הרבה הערכה לכהונתו של יעלון כרמטכ"ל. בשיחת סיכום בינינו אמרתי לו שאשמח לשמור על קשר, שנדבר. אנחנו חיים באותה ארץ, עשינו דרך ארוכה יחד, נלחמנו יחד, היינו בפעולות משותפות ממש, אין סיבה שלא נדבר יותר."
והרמת לו טלפון מאז שהשתחרר? דיברת איתו?
"עוד לא. בסך הכל עבר שבוע."
באמת תדרכת מאחורי הקלעים נגדו? מצד שני, אתה חושב שהוא דיבר שלא לציטוט נגדך?
"אני יכול להגיד לך שאני מעולם לא תדרכתי אף כתב נגד הרמטכ"ל. לגבי מה שפורסם נגדי, אני לא מתרגש ואני לא יודע מי אחראי לכך."
אתה מסכים שאחת הבעיות שהעיבה על היחסים עם יעלון היתה שנכנסת לתפקיד שר הביטחון, ארבעה חודשים בלבד אחרי שפרשת מתפקיד הרמטכ"ל?
"לא אני ביקשתי את התפקיד אז. הייתי אחרי השחרור במכון מחקר בוושינגטון, כאשר ראש הממשלה פנה אליי וביקש ממני להיות שר הביטחון. היתה מציאות ביטחונית כזאת שלא יכולתי להשיב בשלילה. התוכנית שלי בכלל היתה לחיות לפחות שנתיים באופן הרבה יותר רגוע."
נתת ליעלון יותר או פחות מרווח ממה שקיבלת מאהוד ברק ומבנימין בן-אליעזר שהיו שרי ביטחון כאשר אתה היית הרמטכ"ל?
"התקופות שונות, אבל מרווח הפעולה שאני נותן לרמטכ"לים, זה מה שהייתי מצפה לקבל אילו הייתי במקומם. גם אני קיבלתי חופש פעולה כרמטכ"ל ולא היו לי על זה טרוניות."
הפארסה שחוזרת על עצמה בכל פעם לגבי השאלה האם להאריך את כהונת הרמטכ"ל היתה נמנעת אילו היה חוק שקובע מראש את אורך הכהונה.
"אני מסכים לכך, והממשלה באמת מתכוונת להביא עד לחודש יולי הצעת חוק שתקבע מה יהיה אורכה של כהונת הרמטכ"ל, שלוש או ארבע שנים. עדיף להימנע ממצב שבו יש עוד החלטה לגבי כהונת הרמטכ"ל תוך כדי מילוי תפקידו."
היה ממש בטענה שהושמעה בצה"ל כאילו אחת הסיבות לכך שיעלון הלך הביתה זו בעצם העובדה שהוא לא קידם את אחיך שלמה לתפקיד קצין מודיעין ראשי?
"בחייך, גם כשאני הייתי רמטכ"ל כשעלה נושא המינוי לגבי אחי פסלתי את עצמי מראש מלהתעסק בכך. יכול להיות שגם כעת אם אני הייתי צריך להחליט, הייתי מקבל את אותה החלטה לגבי אחי, כמו יעלון."
ומה לגבי הטענות שנשמעות, שלפיהן ראש הממשלה הוא זה שלמעשה הכי קובע במינויים בצה"ל החל ממינוי הרמטכ"ל וגם לגבי מינויים זוטרים יותר?
"בשום פנים ואופן לא. המינוי של דן חלוץ היה על סמך המלצה שלי נטו. אני אומר את זה בלב שלם. בכל המינויים האחרים לא היתה כל מעורבות של ראש הממשלה למעט זה שבעבר הוא ביקש שבמינוי של ראש אמ"ן (אגף מודיעין) הוא יכול להשפיע וזה לגיטימי לחלוטין בעיניי, כי מדובר באלוף שנמצא גם איתו בקשר קבוע."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"נוצר חלון הזדמנויות"
|
|
|
|
|
|
|
מה יקרה פה מיד אחרי הפינוי? הקסאמים והמרגמות של הימים האחרונים מלמדים על כך שאחרי ההתנתקות יהיה ירי גם על כפר-סבא ועל תל-אביב, כמו שחזה הרמטכ"ל היוצא בראיון הפרישה שלו?
"אסור לנו להינעל על איזשהו תרחיש. יש קשת של אפשרויות. הרי אנחנו יודעים שהחיים הם לא שחור ולבן. התפקיד של מערכת הביטחון הוא להיות ערוכים מול כל האפשרויות האלה, ולא ללכת לתרחיש הקיצוני ביותר ולהגיד שהוא הדבר שיקרה. ככלל, אני מאמין שההתנתקות תבוצע בהתאם לתוכניות, בתיאום עם הפלשתינים ותיכנס לאחר מכן למפת הדרכים.
"המציאות שתיווצר תהיה תלויה ראשית במידת ההצלחה של תוכנית ההתנתקות, אבל גם במצב של תשתיות הטרור ובשאלה האם הרשות הפלשתינית תטפל בהן. בכל מקרה, הטרור לא ייפסק ביום אחד כי בנוסף לתשתיות של הטרור הפלשתיני יש את אל-קאעידה, את הג'יהאד העולמי, את החיזבאללה ואת איראן, שלא רוצים לראות פה דו-קיום ומתדלקים את הטרור מבחוץ." מהרמטכ"ל החדש דן חלוץ שמעת כבר תחזיות שחורות לגבי מה שיקרה אחרי ההתנתקות?
"לא. לא שמעתי ממנו שהוא נעול על איזשהו תרחיש אחד בלבד. כך גם השב"כ והמטה המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון שמציגים כמה תרחישים. ככלל, אי אפשר להתעלם מזה שמאז פסגת שארם בתחילת חודש פברואר המציאות הביטחונית פה הרבה יותר טובה מאשר בארבע השנים שקדמו לה. מספר הנפגעים שלנו ירד בצורה משמעותית. אני חושב שנוצר פה חלון הזדמנויות. צריך לתת לו סיכוי. זה כרוך בסיכונים, אבל נכון למצות את הסיכוי."
בעוד שבועיים, עוד לפני ההתנתקות, ימלאו שלוש שנים ליום שבו שאול מופז פשט את מדי הרמטכ"ל. שלוש שנים באזרחות, מתוכן שנתיים ושמונה חודשים כשר הביטחון.
שנתיים ושמונה חודשים, הגיע הזמן שנדע בבירור מהן התפישות המדיניות שלך. ההתנתקות מבחינתך ומבחינת הממשלה היא סוף פסוק או שיועברו אחריה עוד שטחים לידי הפלשתינים?
"אני חושב שבטווח הארוך אנחנו צריכים להגיע למציאות של דו-קיום עם הפלשתינים עם הסדר קבע, אבל השלביות במפת הדרכים היא המדיניות הנכונה. קודם צריך לפרק את תשתיות הטרור, אחר כך צריך שיהיה שלב ביניים שבו מדובר על מדינה פלשתינית זמנית בגבולות זמניים ולבסוף הסדר הקבע. אני לא הייתי משרטט גבולות קבע מבלי שישבנו לשולחן הדיונים, אבל כן הייתי אומר שמבחינה עקרונית גושי ההתיישבות חייבים להיכלל בתוך שטחה של ישראל. הגושים האלה הם מעלה אדומים; גוש עציון-אפרת; אריאל-קדומים-קרני שומרון; ריחן-שקד. בקעת הירדן כמובן צריכה להיות מבחינה ביטחונית גבולנו המזרחי."
זה אומר שלמקומות כמו אלון-מורה ויצהר אין זכות קיום בטווח הארוך? גם התושבים שם צריכים להתחיל להתעניין בבית חדש?
"אני לא הייתי אומר שום דבר מעבר למה שאמרתי, לפני שיושבים במשא ומתן על קביעת גבולות והגעה לסכם קבע. זה לא הולך לקרות בשנה הקרובה. זה ייקח זמן ויהיו עוד מהמורות ומכשולים ומצבים קשים שנצטרך לקבל עליהם החלטות. בשלב הזה אני טוען שחייב להיות מומנטום והמשך של התהליך מול הפלשתינים גם אחרי ההתנתקות. צריך לעשות כל מאמץ להגיע להידברות מולם על הבסיס של מפת הדרכים."
לאור הדברים האלה, היית אומר שאתה סוג של יגאל אלון מעודכן? אתה בעצם מדבר על משהו שדומה לתוכנית אלון של מפלגת העבודה מתחילת שנות השבעים?
"לא תגרור אותי בלשוני מעבר לכך."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נערכים לסיכול חטיפות
|
|
|
|
|
|
|
על אף ששאול מופז כבר שלוש שנים אזרח, הוא עדיין נראה אאוטסיידר בתוך ההוויה הפוליטית. ביקורים בצה"ל לעומת זאת הם הרבה יותר הסביבה הטבעית שלו. הוא שומר על מנהג מימי הרמטכ"לות ללחוץ את הידיים של אחרוני החיילים שעימם הוא נפגש. כך היה, למשל, כאשר ביקר בבסיס בגבול הצפון, ימים אחדים אחרי שקטיושה נחתה בבית מאפה בעיירה שלומי ממש בעיצומן של חגיגות יום העצמאות. הביקור נערך ימים ספורים בלבד לפני שמלאו חמש שנים לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון, שעליה פיקד מופז כרמטכ"ל.
בדיעבד אתה שלם עם האופן שבו צה"ל נסוג מרצועת הביטחון בדרום לבנון ועם האזהרות שלך כנגד הנסיגה?
"לגבי הדרך שבה יצאנו מבחינה טקטית אני שלם לחלוטין, אבל צריך לזכור שהיציאה מלבנון תוך שנה היתה קודם כל אג'נדה פוליטית שעל הבסיס שלה נבחר אהוד ברק לראש ממשלה. אני חושב שסדר העדיפויות באותה תקופה היה צריך לחייב אותנו לעסוק קודם בנושא הפלשתיני. הרי כשבוחנים את המחיר ששילמנו, אירוע טרור אחד של מתאבדים גורם לכמות נפגעים שהיו לנו בלבנון בשנה. אני לא אמרתי שלא נכון לצאת מלבנון, אבל כל הרעיון של לצאת בהסכם לאחר שניהלנו משא ומתן עם הסורים ועם הלבנונים לחלוטין לא עבד."
לאחרונה אמרת שהסכנה הכי גדולה מצד החיזבאללה היא שוב איום של חטיפה?
"נכון, הם לוקחים את סוגיית החטיפה כדבר מרכזי מאוד בפעילות שלהם ומנסים לחפש את נקודות החולשה. פיקוד הצפון נערך לסכל את האפשרות הזאת."
ואם כבר צפון, אז נעבור לסוריה, האם אתה מאלה שחושבים שאחרי ההתנתקות כדאי לאמץ את הערוץ הסורי בהנחה שאיתם השלום יכול להיות ממש בהישג יד?
אני חושב שסוריה היא מדינה תומכת טרור וזה גם לא סוד שהם מנסים לחזק את המאזן האסטרטגי מולנו על ידי שיפור יכולות של טילי קרקע-קרקע כמו בניסוי ירי סקאד שהם ביצעו רק לפני שבועיים. הנשיא הסורי בשאר אסד לא פסח לדעתי על אף טעות אפשרית מאז שעלה לשלטון. הוא נותן מחסה בדמשק למפקדות הטרור שפועלות נגדנו ותומך בטרור גם בלבנון ובעיראק. כל אלה לא יוצרים תשתית וגם לא אווירה למשא ומתן עם הסורים. כאשר מסתכלים על התהליכים בתוך סוריה, לאורך זמן היא הולכת ונחלשת ולא מתחזקת."
בשאר בכל זאת אומר בכל הזדמנות שהוא מוכן לשלום עם ישראל. לא עדיף לכרות עם הסורים שלום דווקא עכשיו כשהם חלשים?
"אני חושב שצריך לעשות אתם שלום על פי סדרי העדיפויות והאינטרסים של מדינת ישראל ולא על פי לוח הזמנים שהם רוצים להכתיב."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השאיפה להיבחר שוב
|
|
|
|
|
|
|
לפני שלושה חודשים התמקם שאול מופז בקומה ה14- של מגדל המשרדים החדש שנבנה במחנה רבין בקריה, מול מגדלי עזריאלי. ככלל, הבניין מנוכר ולא מזמין אבל עכשיו יש למופז נוף פנרומי עד לים. שולחן העבודה החדש שלו עשוי מעץ כהה, כבד. על הספרייה מאחוריו מפוזרים בין הספרים גם אינספור מזכרות שקיבל בהזדמנויות שונות. דגם של לוויין ישראלי, תחריט של ירושלים, תמונה של מופז עם לוחם השייטת סרן הראל מרמלשטיין ז"ל, שמקבל ממנו טפיחה, חודשים לפני שנהרג בקרב עם מחבל מהחמאס באזור טול-כרם.
לצדו של השר בולטת מכל התמונה של אביו אליהו ז"ל, הדמות שהשפיעה עליו יותר מכל, דווקא בגלל שהרחיק אותו מהבית באילת שבו חיה משפחת העולים מאיראן חיי צנע, ושלח אותו כנער ללמוד בפנימייה בנהלל עם הסלתה והשמנה של ההתיישבות העובדת.
על השולחן של מופז יש גם מערכות מחשב מוצפנות שמעבירות אל השר מידע רגיש בזמן אמת, אולם באופן אירוני מופז מתעדכן לגבי רבות מהחדשות בשטחים דווקא מאתרי האינטרנט שפתוחים מולו תמיד. כאשר צצה ידיעה מעניינת, הוא מברר את פשרה עם מזכיר הצבאי שלו, תת-אלוף איתן דנגוט, שיושב בחדר סמוך, ומצדו מבלה דקות ארוכות בכל יום בשיחות באמצעות הטלפון הנייד עם אבו-פאדי, הלא הוא מוחמד דחלאן. השניים מתקוטטים ללא הרף ואיכשהו משמרים את התיאום הישראלי-פלשתיני המקרטע.
עוזר קרוב אחר של מופז הוא דוד לוי, לשעבר ראש המועצה האזורית של יישובי בקעת הירדן. לוי, ליכודניק ותיק (אין קשר לשר לשעבר דוד לוי) מונה על ידי מופז לפני כמה חודשים בניסיון לשפר את מעמדו בתוך המפלגה. מאחורי הקלעים מופז משקיע עם לוי לא מעט זמן, בעיקר בערבים, במאמץ לייצב גרעין תמיכה בליכוד, אבל לשרים הוותיקים שצמחו במפלגה הרבה יותר קל. בעיקר בתוך מרכז הליכוד.
עם או בלי קשר למורא שמטילים חברי מרכז הליכוד על השרים, למופז יש רק מילים חמות להגיד עליהם והוא מלא פרגון. "הרדיפה אחרי חברי המרכז יצאה לחלוטין מפרופורציה," טוען מופז. "פרשת הסוס הטרויאני מוכיחה כי אם יש שחיתות אז היא לא בתוך המרכז. חברי המרכז נבונים מאוד וכל העליהום עליהם מאוד מיותר. הם רוצים את טובת המדינה. יש מסע דה-לגיטימציה כאילו שהם מחפשים רק ג'ובים.
מסע דה לגיטימציה? חברי מרכז רבים צעקו במפורש לשרה לימור לבנת באחת מישיבות המרכז שהם רוצים ג'ובים. אתה גם מחלק ג'ובים לחברי מרכז?
מופז צוחק: "לי אין אפשרות ממילא. בצה"ל ובמערכת הביטחון יש מערכת סינון מאוד קפדנית. ככלל אני מקבל שחברי מרכז אינם פסולים רק בגלל היותם חברי מרכז, אבל אני ממש לא עוסק בחלוקת ג'ובים."
בכמה אירועים כמו חתונה, בר מצווה או ברית מילה היית בחודש האחרון?
"הייתי באירוע אחד. כשר ביטחון יש לי דברים יותר דחופים."
בהנחה שיהיו בחירות אחרי ההתנתקות, מה השאיפות שלך?
"אני מעריך שבשנת ,2006 כאשר יהיו בחירות, ראש הממשלה שרון ינצח והשאיפה שלי היא להיבחר שוב לתפקידי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מתעדכן מה קורה עם ילדיו
|
|
|
|
|
|
|
נושא שתמיד משתחל ללוח הזמנים של מופז אפילו בתקופות הכי לחוצות הוא הטיפול בתוכנית "עתידים." עם או בלי קשר לילדותו באילת, מופז יזם את התוכנית שבמסגרתה מגויסים בני נוער מעיירות פיתוח ומשכונות מצוקה למסגרת העתודה האקדמית של צה"ל כאשר היה רמטכ"ל. מאז התפתחה התוכנית בסיוע מצד ראש הממשלה ומשרדי ממשלה שונים, והיא כוללת כיום לימודים לאלפי צעירים מהפריפריה לפני השירות הצבאי, במהלכו וגם אחריו.
מופז מצדו לא מפספס שום טקס שקשור לתלמידי עתידים. בלשכתו הוא מארח תורמים כבדים מחו"ל שהתחברו לרעיון ופתחו את הארנק. "התחלנו את עתידים עם 90 נערים, אבל כיום הפרויקט פועל ב120- בתי ספר והצבנו יעד של לא פחות מ40- אלף בוגרים שמשתלבים כאקדמאים לא רק בצה"ל אלא גם בשירות המדינה ובגופים נוספים. כשנגיע ליעד הזה זו תהיה מסה קריטית שיכולה לשנות את פני הפריפריה. אני מאמין שהתוכנית הזאת בהחלט יכולה לסייע בצמצום הפערים שקיימים בחברה הישראלית, שמטרידים אותי מאוד."
בזמן המועט שיש למופז בין האירועים השוטפים, הדיונים, הסיורים וקבלת ההחלטות, הוא מקפיד להתעדכן מה קורה עם ילדיו. "אנחנו מאוד מלוכדים," הוא מעיד. למאיה, הבת הבכורה, יש שאיפות לעלות על במה אחרת, והיא היא כיום תלמידה בבית ספר למשחק. הבן יונתן קצין ביחידה מובחרת. איתמר, הצעיר ממנו, יתגייס בקרוב וכנראה ילך בעקבותיו. הבת הקטנה נועה תיכוניסטית, וגם לה נטיות ברורות להיות שחקנית וזמרת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רכז ביטחון באלקנה
|
|
|
|
|
|
|
על מנת שהמשפחה תהיה תמיד קרובה היא עברה דירה 15 פעם ברחבי הארץ על פי התפקיד הצבאי שמילא האבא, עד שהתמקמה בסופו של דבר בבית בכוכב יאיר. אחת התחנות של שאול ואורית מופז בדרך, עוד כזוג צעיר, היתה אשקובית שבה גרו בהתנחלות אלקנה זמן קצר אחרי שעלה על הקרקע. מופז היה אז בתקופת לימודים באוניברסיטה מטעם צה"ל ובמקביל שימש בהתנחלות הצעירה רכז ביטחון שוטף.
עכשיו היחסים של מופז עם המתנחלים הרבה יותר טעונים מאשר בימי ראשית ההתנחלות. הוא חטף צעקות לעיני המצלמות במהלך החודש האחרון בביקורים שערך בנווה דקלים, באלי סיני, בכדים ובחומש. עם זאת, כאשר המצלמות כבויות, הטונים בדרך כלל הרבה יותר נמוכים.
אתה באמת התכוונת לדברים שיוחסו לך לפני כמה ימים בכנסת, שלפיהם צריך לקחת מהמתנחלים את הנשק לפני ההתנתקות גם בכוח?
"אני חזרתי ואמרתי שנושא הנשק ייפתר דווקא בהסכמה. מדובר בנשק שהמתנחלים קיבלו מצה"ל לצורך הגנתם והם יחזירו אותו כשיתבקשו."
ומה לגבי אקדחים פרטיים שאנשים מחזיקים ברישיון? גם זה יילקח מהם?
"זה נושא שנבחן על ידי המשטרה ומשרד הפנים. אני בדעה שאם מישהו מחזיק בנשק פרטי ברישיון מהמדינה לא צריך לקחת אותו ממנו."
לסיום יש לי עוד שלוש שאלות שמסקרנות אותי כבר הרבה זמן. השאלה הראשונה היא האם ידעת שאתה מוקלט באמצעות מיקרופונים כאשר אמרת לראש הממשלה אריאל שרון שצריך לגרש את ערפאת במהלך מבצע חומת מגן?
"לא. לא הרגשתי שיש שם מיקרופונים. מאז למדתי לקח ואני לא מדבר כאשר יש בסביבתי מיקרופונים או שאני שם את היד על המיקרופון כדי לחסום אותו. בכל מקרה, אז זו לא היתה פעם ראשונה שאמרתי לשרון שצריך לגרש את ערפאת. שנינו לא הרגשנו שאנחנו מוקלטים."
השאלה השנייה היא לגבי עזאם עזאם. לא ברור למה המצרים עצרו אותו והתעקשו להחזיק אותו יותר משבע שנים. אולי עכשיו אחרי שהוא חזר אפשר לגלות האם הוא היה באמת מרגל כפי שהם טענו?
"אני מעולם לא הבנתי למה עזאם עזאם נעצר, אבל אני חושב שהעניין הזה מאחורינו."
לסיום, תגיד לי אם לא נשבר לך לפעמים עם כל האבטחה הכבדה שתמיד מקיפה אותך? אתה הולך מדי פעם לקניון? לקולנוע? לבלות קצת?
"האמת היא שלפעמים מתחשק לי לקפוץ מעכשיו לעכשיו לחברים או לבני משפחה, אבל אני נאלץ לוותר על כך כי הביקורים שלי צריכים להיות מתואמים מראש על ידי האבטחה. יש גם אירועים שאני לא הולך אליהם רק כדי לא להכביד על אנשים אחרים בגלל האבטחה שמסביבי. מאז שאני שר ביטחון לא הייתי בקניון אפילו פעם אחת, אבל זה דווקא בכלל לא חסר לי. ממילא אני לא אוהב להסתובב בחנויות. במשך שנים רבות יצא לי אולי פעםפעמיים להיות בחנות בגדים. בעניין הזה אני סומך לגמרי על אורית, שקונה לי את הבגדים גם כשאני לא נמצא איתה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
