עלה ל-7 מספר הרוגי אסון הרכבת
נהג הקטר ליאוניד טוארק החליף משמרת עם חברו, רס"ל ניר סרוסי חזר מצריפין, יוסף דרומר היה בדרך לשיעור, נהג המשאית ליאוניד גלינסקי נהג שעות רבות וסמלת עדי אמנו מתה מפצעיה
שבעה הרוגים בתאונה קשה בין רכבת נוסעים למשאית
הפצועים פונו במסוקים: "אלוהים הציל אותנו"
אותר אביה של התינוקת האלמונית שנפצעה בתאונה
גורמי ההצלה טוענים לתפקוד לקוי של המשטרה
חקירת התאונה: חברת המשאיות לא הקפידה על הנהלים
הגורל האכזר השיג אתמול את נהג הקטר הוותיק ליאוניד טוארק במקום עבודתו - מאחורי הגאי רכבת שהפכה בנסיעה הזו, תוך שבריר של שניה, למלכודת מוות קטלנית. ליאוניד בן ה-49, תושב רמלה, לא נהג בדרך כלל בקו הזה, אבל כדי שיוכל להשתתף אתמול בחתונה של קרוב משפחה, הוא החליף משמרת עם חברו לעבודה וכך חרץ את גורלו.
אחד מבני משפחתו סיפר אמש, כי ליאוניד יצא למשמרת הצהריים ונהג בקטר לבאר שבע. "אמרו לנו שהוא הציל את כל נוסעי הרכבת", סיפר בן המשפחה. "סיפרו לנו שהוא בלם וצפר וניסה למנוע את התאונה. אנחנו יודעים שהוא עשה את הכל כדי למנוע את האסון", הוסיף בדמעות.
נציגי רכבת ישראל הגיעו לבית המשפחה ברחוב
האשה והבת התקשו להאמין כי ליאוניד נהרג באסון, אך בשעות הלילה המאוחרות הן קיבלו את הבשורה המרה, כי גופתו זוהתה במכון לרפואה משפטית באבו כביר. "הוא היה אבא טוב", סיפרה אמש גיסתו של ליאוניד. "הוא היה בעל מסור, שכולם אהבו כל-כך. לפני 25 שנה הוא עלה ארצה מרוסיה והתקבל לעבודה כנהג קטר. גם ברוסיה הוא היה נהג קטר, נהג מקצועי ומיומן", סיפרה בעצב כבד. אמש, טרם נקבע מועד הלווייתו.
רב-סמל ניר סרוסי, בן 33, אהב אופנועים ולא נהג כלל לנסוע ברכבת. אתמול חזר מקורס צבאי בצריפין ותפס את הרכת לביתו בבאר-שבע.
סרוסי נשוי לשרית, ואב לתאומים - רז וטל, בני שנה. הוא שירת בבסיס חיל הים באשדוד כבוחן רכב.
"הוא היה איש משפחה חייכן שתמיד אהב לעזור", סיפרו קרובי משפחה. "מדי בוקר הוא היה מגיע לבית אמו בשכונה ג' בעיר ועוזר לה בעבודה בגינה. הוא אדם צנוע ובעל לב טוב. פשוט מלאך, איבדו מלאך. כל חייו היו רק המשפחה והילדים. הוא היה אב למופת. ניר תמיד שמר מצוות והיה מסתובב עם כיפה על הראש והקפיד ללכת לבית הכנסת".
כשהגיעו אנשי קצין העיר לבית אמו של סרוסי זעקה האם טוני "אולי זה לא הוא". אחייניתן של ניר סרוסי סיפרה אמש בדמעות: "הוא אהב לעזור לכולנו ובכל חג קרא לאחיינים שלו ושאל מה הם רוצים כדי שיוכל למלא את בקשותיהם. אשתו תכננה לו מסיבת הפתעה ליום הולדת, אבל מקום התוכניות היפות כולם כאן בוכים ומדברים על האבל".
ניר ושרית נישאו לפני כשנתיים ובחודש שעבר חגגו עם כל המשפחה את יום ההולדת של התאומים. "מי האמין שזה היה האירוע המשמח האחרון של ניר שכולנו כל כך אוהבים", מיררה בבכי בת משפחה.
סרוסי הותיר אחריו אישה, שני ילדים, ארבעה אחים ושש אחיות.
רבים מתושבי בני-ברק הוכו אמש בתדהמה בעקבות הידיעה כי אחד מהרוגי תאונת הרכבת ברבדים הוא הרב יוסף דרמר, דמות ידועה בעיר.
דרמר, בשנות ה-50 לחייו, היה תושב קריית-ויז'ניץ בעיר, ותלמיד מובהק של האדמו"ר מויז'ניץ. אתמול הוא עלה על הרכבת שיצאה מתל-אביב לכיוון לקריית-גת כדי ללמד שם שיעורי תורה. אביו כיהן בעבר כרב בקריית-גת, ורק לפני חודשיים חנך הרב דרמר בית כנסת חדש על שם האב.
בבני-ברק תיארו אתמול את הרב כתלמיד חכם, איש נעים הליכות וחביב במיוחד. אחד מתלמידיו סיפר אתמול: "הוא היה איש נפלא. חביב על הבריות. איש משפחה".
בתאונה המחרידה שאירעה אתמול ספג דרמר פגיעה קשה בפלג גופו העליון, והוא נפטר בדרכו לבית החולים. עשרות מחסידי ויז'ניץ הגיעו לביתו לאחר ששמעו את הבשורה המרה. דרמר הותיר אחריו חמישה ילדים.
"לאוניד לא פושע ולא מפלצת, הוא גיבור אמיתי שמנע אסון גדול יותר" - כך אמרה אמש מרינה, אחייניתו של נהג המשאית לאוניד גלינסקי, שנהרג בתאונת הרכבת.
גלינסקי, בן 51, עלה לארץ מרוסיה לפני כשמונה שנים והתגורר בדימונה. לפני חמש שנים החל לעבוד בחברת האחים אליהו. "הוא נחשב לנהג אדיב, שקול מאוד ומקצועי", אמר רפי אליהו, מבעלי החברה, "הלוואי שהיו לי עוד 20 נהגים כמוהו".
אתמול בשמונה בבוקר העמיס גלינסקי משאית פחם, אותה פרק בשעה 10:15 לא הרחק ממקום התאונה. "הוא ראה את הרכבת דוהרת, ולא ברח למרות שיכול היה לעשות את זה", אמרה האחיינית מרינה. "הוא ניסה בכל מחיר למנוע את התאונה, ובכך הציל חיי אדם רבים. הוא היה אדם טוב, עם לב זהב שתמיד אהב לעזור לאנשים", סיפרה .
אחד מחבריו סיפר שלאוניד עלה לארץ לבד, ונתקל בקשיים רבים. "הוא עבד שעות רבות על הכביש, כי הוא היה צריך כסף, והיה מגיע הביתה הרוס, בקושי אפשר היה לדבר איתו". בימים הקרובים היה אמור גלינסקי לזכות סוף סוף בכמה רגעי נחת. כלתו ונכדו היו אמורים להגיע מרוסיה ולפגוש אותו אחרי שנים. "הוא מאוד התרגש לקראת הפגישה הזאת", סיפר אחד מבני המשפחה, "סוף סוף היתה לו סיבה לשמוח".
חבריה של עדי אמנו, חיילת בת 19 וחצי מבאר-שבע, שמתה הלילה מפצעיה בבית החולים קפלן, סיפרו שהיתה תלמידה מצטיינת בתיכון מקיף א' בעיר, יפיפיה אמיתית וסימן ההיכר שלה היה תלתלים שופעים במיוחד. עדי שירתה בחיל האוויר בקריה בתל-אביב ושבה הביתה מדי ערב ברכבת, ובה מצאה את מותה.
הוריה, יהודית ופליקס, גילו לפנות בוקר את הבשורה המרה. ההורים, שהתגרשו ואביה נישא שנית, והוליד שני ילים נוספים עם אשתו ענת, התקשו להתמודד עם החדשות הנוראות. "בשש בבוקר הגיעו כל החברות וישבו על המיטה של עדי כדי להיפרד ממנה. עדי היתה תכשיט של ממש וברכבת מצאו רק עגיל אחד שלה. הראיתי אותו לחבר של אביב והתלבטנו מי ייקח את העגיל. אמרתי לו - 'אביב זה שלך'", סיפרה האם יהודית בכאב.
אשתו השנייה של האב, ענת, סיפרה בבכי: ''אני לא יודעת איך לספר לשני הבנים הקטנים שלי שעדי איננה. כל הלילה היינו בבית החולים קפלן וחיכינו שיצילו את חייה, אבל הפגיעות הפנימיות היו אנושות. לפנות בוקר הודיעו שעדי נפטרה''. ענת ציינה שעדי היתה קשורה מאוד לאחיה הקטנים, עמיאור ודניאל.
אביה של עדי, פליקס, המתין לבתו בתחנת הרכבת בבאר-שבע, אך כששמע על התאונה, נסע מיד לאזור האירוע ושם גילה את חפציה של בתו פזורים בשטח.
אביב, בן זוגה של עדי, סיפר שהיא היתה אמורה לעלות לרכבת שיצאה שעה לפני כן, אך התעכבה ועלתה על רכבת הדמים. עם הישמע דבר האסון, בן זוגה התקשר אליה, אולם פצוע אחר ענה לטלפון הנייד שלה.
אביב סיפר שהוא חייב לה את חייו. "עדי היתה דומיננטית ואחראית ועודדה אותי כל הזמן", סיפר החבר. חבריה הקורבים הוסיפו שהם היו כמו זוג נשוי. האם סיפרה על הקשר המיוחד שנרקם בין עדי לאהובה אביב.
עדי תובא למנוחות היום ב-15:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין הישן בבאר-שבע.
אולגה וטימור אלמקייב נסעו לשגרירות האוקראינית בתל-אביב כדי להסביר למה הם מעונינים לטוס לאוקראינה בסוף החודש. בדרך הביתה, דקות ספורות לפני קריית-גת, התרחשה התאונה. אולגה נהרגה במקום. טימור נפצע קל, ובתם הדס בת ה-9 חודשים נפצעה קשה.
השניים עלו מאוקראינה לפני כמה שנים והכירו לפני שנה וחצי בשידוך. "הם חיו כמו זוג יונים", סיפרה אחותו של טימור, נינה. "הם כל כך אהבו את הדס, ילדה חכמה ומלאת שמחת חיים, שאיבדה את הוריה במכה אחת".
עמותת סל"ע נרתמה לסייע למשפחת אקמייב, ומנסה להביא את הוריה של אולגה מאוקראינה, כדי שיוכלו ללוות את בתם בדרכה האחרונה.
בהכנת הידיעה השתתפו מתן צורי, אורי בינדר, שמעון איפרגן, אבי אשכנזי, מאיר סוויסה, אבישי בן-חיים ואלי בוהדנה
נא להמתין לטעינת התגובות
