בקרוב תגיע רחוק
35 קרובי משפחה של פנחס עידן יו"ר ועד העובדים ברשות שדות התעופה "מצאו" עבודה בנתב"ג
למה?
"לא כולם רוצים לעבוד פה, מה לעשות."?
לא צריך לדאוג לעידן ולבני משפחתו המורחבת. גם ככה מדובר ככל הנראה בשיאן ארצי. 35 בני משפחת עידן, כולל פנחס עידן עצמו, מועסקים ברשות שדות התעופה, חלקם בשכר גבוה ובתנאים מופלגים. מצב זה הוא בניגוד לעמדת מבקר הרשות שהמליץ בטיוטת דוח סודי בשנת 2000 על הפחתת מספרם של קרובים המועסקים ברשות. על פי הדוח כמה מקרוביו של עידן לא דיווחו בעת קבלתם לעבודה שהוא קרוב משפחתם. מדובר בעבירה משמעתית, אבל אף אחד מהם לא עמד למשפט בבית דין משמעתי.
מתוך 12 חברי ועד, ארבעה הם בני משפחתו של עידן. הוא לא נעצר שם. עידן הביא לרשות גם למעלה מעשרה תושבי אחיסמך, מושב מגוריו. ב19- שנותיו כיושב ראש ועד העובדים הקיף את עצמו עידן בכ50- בני משפחה ומקורבים. לשם השוואה, השיאן הבא, עובד חברת חשמל, נמצא הרחק מאחוריו. על פי דוח מבקר המדינה משנת 2003 מדובר במשפחה אחת, ששמה לא מצוין בדוח, שתשעה מבניה עובדים בחברת החשמל. איפה הם ואיפה עידן. "אני לא לוקח שום מקום עבודה אחר כמודל," מסביר גיבורנו את שיטות העבודה שלו. "אני לא יודע מה המדיניות של חברת החשמל, אם ניתן לעזור לקרובי משפחה שרוצים לעבוד תמיד אני אשמח לעזור."
לא מדובר פה בעזרה אלא ממש בהשתלטות. שליש מחברי הוועד הם קרובי משפחה שלך, אחיך מרדכי הוא סגנך ושני אחייניך, יוסי בן-שחר ושרון עידן הם חברי ועד. לא הגזמתם?
"אין שום יתרון בזה, רק חסרונות. זה לא טוב לערבב משפחה עם ועד, אנחנו מביאים את העבודה הביתה. עם שרון יש לי בכלל מלחמת עולם, אני לא מוכן ללכת על פי הקו שלו וכמה ויכוחים יש לי עם אחי. פעם ראשונה בימי חיי שהייתי מסוכסך איתו זה על מה שקורה בוועד. אני הסכמתי להכניס עובדי קבלן לעבודה, הוא התנגד. אחי חלה מהוויכוחים האלה. הם לוקחים הכל אישי. הם הורגים אותי, זה הדבר הכי קשה והכי גרוע. התחרות ביניהם להשיג לסקטור שלהם כמה שיותר היא מדהימה. שרון הוא נציג כיבוי אש, את יודעת מה, הוא הורג אותי אם הסקטור של מחלקת מיון קיבלו יותר, כי שם זה יוסי בן-שחר. שרון התמודד מול המועמד של מרדכי ומרדכי כעס עלי שלא שכנעתי את שרון להסיר את המועמדות, זה נשמע כמו בסרטים, אבל ככה זה ובסוף זה נגמר בטיפול נמרץ. אני אומר לך, יותר קל ויותר כיף כשזה לא משפחה. אין שום דבר חיובי בזה חוץ מאשר לאכול מהם מרורים. את רוצה לשמוע לי, אף פעם אל תעשי עסקים עם בני משפחה."
אם זה כל כך רע למה הכנסת אותם לוועד?
"הייתי מצליח להכניס גם אותך למרות שאת לא עובדת רשות. לא אני הכנסתי אותם. היתה תקופה של שנתיים שלא עבדתי ברשות שדות התעופה, נוצר חלל ריק ואז הם התמודדו. זו לא עבודה פשוטה, צריך ללמוד אותה ובסוף או שיש לך את זה או שאין לך את זה."
אבל זה לא רק הוועד. אתה מוקף בקרובי משפחה. בוא נעבור אחד-אחד. איך אחיך מרדכי הגיע לרשות?
"הוא נכנס לעבודה עוד לפני שהייתי יושב ראש הוועד. אחי אשר היה הראשון שהגיע לרשות. הוא היה עובד ניקיון, נשאר עובד ניקיון גם אחרי שהייתי יושב ראש הוועד ומת לפני 13 שנה עובד ניקיון."
ומה עם אחיינך שרון?
"הוא התקבל כעובד מן הגינון, אני רק יושב ראש ועד, אני לא קולט עובדים, אתה רק יכול להגיד לבן משפחה, 'אם תעמוד בקריטריונים תתקבל להיות גנן,' ובשביל להיות גנן לא צריך הרבה קריטריונים. מגנן הוא התקדם להיות מפעיל ציוד ומשם כבאי."
ואשתו אילנית?
"היא עובדת פקידה במשרד כמו כל הבנות, לא מנהלת ולא טייסת, התקבלה כמו כל הפקידות, יש כמעט 300 עובדות כמוה."
ויוסי בן-שחר, עוד אחיין שהוא גם חבר ועד?
"היתה קליטה באגף שינוע, הוא נקלט כסבל ואחר כך קיבל קביעות והיום הוא ראש צוות."
איך הגיעה לרשות יפית, אשתו של בן-שחר?
"היא עובדת פקידה של אגודת פקחי הטיסה. היה עדיף שתישאר בבית לטפל בילד, אבל היום כולן רוצות לעבוד."
גם אחותו של בן-שחר, סימה פדלון, עובדת ברשות.
"היא הגיעה דרך קבלן כוח אדם, אחרי שנתיים וחצי היא קיבלה ארעיות ואחר כך תהיה קבועה."
ואיך הגיעה בתך רוחה לעבוד ברשות?
"היא נכנסה לפני שש שנים פקידה על דרגה של עובד ארעי, לפני שנתיים היא קיבלה קביעות, אני אראה לך את תלוש המשכורת שלה, היא מקבלת שכר מינימום, איפה כתוב שאסור לה לעבוד כאן? למה, בגלל שאבא
אתה לא מבין שזה נראה רע שהילדים שלך מועסקים ברשות כאילו שזה העסק הפרטי שלך?
"אני אוהב את התמימות שלכם. מה קרה? הם באים, עובדים,וואלק,כאילו עכשיו המצאנו את הגלגל. אנחנו פראיירים, מתחילים מלמטה, מהבטון, מהמזוודה, עם כל זה שאני יושב ראש ועד עובדים, בני המשפחה שלי היו צריכים להיות ראשי אגפים, ראשי מדורים."
הבן שלך, שי, הוא ראש משמרת.
"התפנתה משרה בגלל המעבר לטרמינל ,3 כולה ראש משמרת של עובדי ניקיון. הוא עבר פוליגרף, עבר מבחני התאמה, מה לעשות שאבא שלו עידן, אז הוא לא יכול לעבוד ברשות? כל אזרח במדינה היה רוצה מקום עבודה כזה וגם הילדים שלי רוצים."
ומה עם הבן הקטן שלך, אתה כבר משריין לו מקום?
"הוא עדיין בתיכון, אבל הלוואי שגם הוא יעבוד כאן."
בוא נעבור הלאה. מה עם טלי האחיינית שלך?
"היא עובדת כפקידה ארעית בשכר מינימום, הכל על פי התקשי"ר. כשחלק מהעובדים הארעיים יקבלו קביעות בחודש ינואר גם היא תהיה ביניהם."
ובנימין?
"הוא הבן של אחי שנפטר, התקבל לעבודה בכוחות עצמו כסבל. היו צריכים סבלים בעונה אז הוא בא והתקבל. אני שבעתי מהם, מכל הילדים האלה, הם נכנסים לעבודה ואחר כך קשה להוציא אותם, אבל כמו כל הורה שרוצה שלילד שלו יהיה מקום עבודה כל כך טוב, גם לנו יש שאיפה כזו."
בוודאי, רק שאתם עושים את זה במקום ממשלתי. אבל בוא נמשיך. מה עם עמוס?
"בן דוד שלי, עובד בכיבוי אש, היה סבל, כשהתפנו משרות בכיבוי אש זכותו היתה להתמודד כמו כל עובד, הוא התמודד וזכה ולאחרונה קיבל קביעות אחרי שבע שנים בעבודה, לא אחרי יומיים."
ורפאל?
"ברוך השם לא שייך אלי, הוא טכנאי, שייך לוועד הטכנאים, אחיין שלי."
ושלומי?
"קרוב רחוק, חצי שנה סבל, הגיע כמו כולם, אין חריגים, גם לך אם יש לך היום מישהו להכניס תביאי אותו, היום יש קליטה של עובדים."
ותמר?
"סוף כל סוף יש אחת במשפחה שעובדת פה עם תואר שני, בחורה די מוכשרת, כולם אצלנו סבלים, עובדי ניקיון, למדו תיכון, אחרי זה צבא ואז מחליטים להיתקע פה, בעבודה הזאת. היא קודם כל למדה ואחר כך התחילה לעבוד."
ושמעיה בדירי?
"כמו כולם, אחיין. עובד כסבל. החלום שלי הוא שהם יתחילו מלמטה ויתקבלו כמו כולם ולא שישר ישימו להם שטיח. עדיין לא הגענו לתפקידי ניהול, אין אפילו אחד בתפקיד ניהול. אני מנסה לדאוג להם לפרנסה שלהם, אבל הם אנשי שטח כמו כל העובדים."
לכל אחד מעשרת האחים והאחיות שלך יש קרובי משפחה שעובדים ברשות.
"חלק מהאחיינים שלי הם יתומים, אם אני לא הייתי עוזר להם הם היו מידרדרים לפשע. אין עובד שאין לו קרוב משפחה מקרבה ראשונה שעובד ברשות."
לך יש למעלה מ30- קרובים ברשות.
"כולם התקבלו כמו כל העובדים, כולם סבלים או פקידות. אוי לנו אם אזרחי מדינת ישראל, ולא משנה מי הם, לא יוכלו לעבוד כסבלים."
2,800 עובדים מועסקים ברשות שדות התעופה, הגוף שמפעיל את נמלי ושדות התעופה של ישראל. 1,300 מבין העובדים קבועים, רובם מאוגדים בוועד העובדים הכללי, ממלכתו הגדולה של עידן. כ300- עובדים קבועים מאוגדים בשני ועדים אחרים, ועד הטכנאים, ההנדסאים והמהנדסים וועד האקדמאים. "הנתונים על העסקת קרובי משפחה קשים ביותר," אומר אבי ניסנבוים, יושב ראש ועד הטכנאים, ההנדסאים והמהנדסים. "יש ברשות הרבה עובדים טובים שמודאגים מהנעשה. לטנגו צריך שניים, האחריות מוטלת גם על ההנהלה והדירקטוריון. אנחנו נלחמים בשחיתות שנים רבות גם בבתי משפט וגם בתוך הרשות."
תנאי העבודה של העובדים ברשות שדות התעופה מפנקים. לקראת המעבר לטרמינל 3 קיבלו עובדיו של עידן תוספות שכר בגובה 15 מיליון שקל. תמורת ההסכמה להעביר את מכוניות העובדים מחניה מקורה לחניה לא מקורה קיבל כל עובד תוספת קבועה של כ300- שקל בתלוש המשכורת. הסכם שהושג לאחרונה מקנה לעובדיו של עידן את הזכות לטוס בחינם אחת לשנה לחוץ לארץ, לכל יעד שאליו טסה אל על. עם כרטיס הטיסה מקבל כל עובד 600 דולר לנסיעה. עד לאחרונה יכלו העובדים לטוס רק אחת לשנתיים. הם מנצלים את ההטבה הזאת כדי לטוס ליעדים רחוקים שכרטיסי הטיסה אליהם יקרים במיוחד. עידן, למשל, היה כבר בארצות הברית כמה פעמים, ביקר בקובה ונפש בדרום אפריקה לצד חופשות ברוב מדינות אירופה. ויש עוד צ'ופרים, צנועים יותר. בימי הולדת מקבלים העובדים ארוחה זוגית במתנה, פעמיים בשנה הם יוצאים לנופשונים בארץ או בחוץ לארץ בסבסוד של ועד העובדים. המתנות לחגים מגיעות לסכומים של 800 שקל. בסך הכל, ועד העובדים מגלגל סכום של כ15- מיליון שקל בשנה למטרות רווחה.
"החלום של כל אזרח במדינת ישראל הוא לעבוד כאן," אומר עידן. אלא שאם אתם מקורבים אליו הסיכוי שלכם להגשים את החלום גדול יותר מאשר הסיכוי של כל אזרח ישראלי אחר. ברשות מכנים את זה הדלת המסתובבת. עובדים מפוטרים אחת לכמה שנים, במקומם נכנסים עובדים אחרים, קרובים למקבלי ההחלטות. קבוצת עובדים שפוטרה ב2002- טענה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שהם פוטרו כדי לפנות מקום לילדיהם של עובדים ותיקים. ברשות טענו בתגובה שהעובדים החדשים שהתקבלו הם עובדים ארעיים. על פי דוח של רשות שדות התעופה בשש השנים האחרונות התקבלו לעבודה 11 תושבי אחיסמך, המושב של עידן. "את כולם אני הבאתי," אומר עידן. לאחרונה קיבלו כמאה מעובדיו של עידן דרגה של ראש מדור, שמלווה בשיפור במשכורת ובתנאים, מהם כמובן כמה מבני משפחתו. אילנית, למשל, היתה אחת הזוכות בדרגה הנכספת. "היא ותיקה," אומר עידן.
ומה עם שי, הבן שלך?
"הוא מינוי זמני, רק ראש משמרת. החלום שלנו הוא שכל המינויים הזמניים האלה יהיו כמו ראשי מדורים וזה יקרה בעוד שנה וחצי."
בני המשפחה לא מקופחים, חלילה, בקבלת קביעות, החלום הרטוב של כל עובד רשות. את השכר הגבוה והתנאים המפנקים מקבלים רק העובדים הקבועים. לאחרונה, בעוד ברשות מתנהלים דיונים על פיטורי כ90- עובדים, קיבלו כמה מבני משפחתו של עידן את הקביעות המיוחלת. "עמוס קיבל קביעות אחרי שמונה שנים. איך אני בתור דוד שלו? דוד גרוע," אומר עידן. "הוא קיבל קביעות ביחד עם מי שהגיעו איתו לרשות, אפילו לא יום אחד לפניהם."
והבת שלך, רוחה?
"היא קיבלה קביעות אחרי חמש שנים ואני לא מסתיר ולא מתנצל. יש כאלה שמקבלים קביעות אחרי שנה."
ויש כאלה, שלא מקבלים קביעות גם אחרי עשר שנים. זה מה שקרה לשרטטת שבמשך עשור עבדה ברשות כעובדת קבלן. רק אחרי שפנתה לבית הדין האזורי לעבודה הצליחה לקבל מעמד של עובדת ארעית. עידן אומר שהוא דואג לכולם כאילו היו בניו. "אין קומבינות. עשיתי הסכם לפקחי הטיסה ואף אחד מהמשפחה שלי לא עובד שם, או הסכם לעובדי היום וגם שם אף אחד מהמשפחה שלי לא עובד. אנשים קיבלו פה ראשי אגפים בלי שיהיו חברים שלי."
עידן, ,49 גדל במושב אחיסמך על יד לוד. הוריו עלו ב'49- מטריפולי והיו בין מייסדי המושב.הוא הבן העשירי מתוך 11 ילדים והיחיד שירש את המשק של המשפחה במושב".אני לא יודע למה אבא שלי הוריש לי את המשק, הוא אהב אותי כנראה." אבל לא צריך לרחם על האחים לבית עידן. כל אחד ואחת מ11- האחים והאחיות שלח קרובים לרשות שדות התעופה.
ראשון העובדים היה האח אשר, שבעקבותיו הגיע ב'79- פנחס שהתחיל לעבוד כסבל ברשות מיד עם שחרורו מהצבא. "היו פה חגיגות, עובדים גנבו במטוסים, כל יום כשסיימנו את העבודה עשו עלינו חיפושים. היום כל נוסע יודע שלא יגנבו לו שום דבר מהמזוודה כי על כל מטוס יש מפקח מיחידה מיוחדת. כמו שאומרים, אל תשים מכשול בפני עיוור."
די מהר פנחס עידן התבלט. ב'82- הוא כבר נבחר לוועד העובדים, ב'86- נבחר ליושב ראש הוועד ומאז הוא שם. "זה בגנים, או שנולדים עם זה ואוהבים את זה או שלא. כמה שלא תעשי זה לא קל, יש שאיפות, אידאולוגיה, לדאוג לעובדים ולשפר את תנאי שכרם. פעם מי שמע מה זה בית מלון, היום העובדים מטיילים בכל העולם, בתקופה שלי למעלה מ700- עובדים קיבלו קביעות ועל זה אני גאה."
אחד ההישגים הגדולים של עידן הוא הגדלת כוחו ברשות. למרות גלי הפיטורים בשנים האחרונות במשק, גדל מספר העובדים ברשות שדות התעופה בין '96 ל2002- ב194- עובדים, רובם ככולם משתייכים לוועד העובדים הכללי וזאת למרות שמספר הנוסעים קטן: ב'96- היו שבעה מיליון נוסעים, ב2002- רק 6.85 מיליון נוסעים.
כוחו בממלכה שלו ניכר היטב. צריך לראות כדי להאמין. עידן נמוך קומה, רזה, לא כריזמטי בעליל, אבל לאיזה כבוד הוא זוכה מהעובדים. בשבוע שעבר סיירתי איתו בין עובדיו בטרמינל .3 לאן שלא הולכים אפשר ליפול על קרוב משפחה. סמוך לאחד המטוסים פגשנו את בנימין עידן. "אני אסביר לך," הוא אומר, "אנחנו עובדים עבודת כפיים, לא פקידים או מנהלים. זה לא משנה אם אנחנו משפחה או לא משפחה. יש לנו את פנחס, אבל אנחנו עובדים כמו חמורים." "נשמה שלי, למה את נטפלת למשפחה שלנו," אמר לי האח מרדכי למחרת, "אנחנו מנסים לעזור למי שאנחנו יכולים לעזור וגם לילדים שלנו, מה הם, ילדים חורגים? חמודה שלי, במקום להתעסק בשטויות תראי כמה העובדים שלנו מרוצים."
כלפי חוץ העובדים מציגים חזות של שביעות רצון. בכל מקום במהלך הסיור שלנו עידן התקבל בכבוד השמור רק למלכים. וזה לא תיאור מוגזם. עובדים שישבו מיהרו לעמוד לאות כבוד כשראו אותו מתקרב, כמה עובדים נישקו את כפות ידיו, אחרים מיהרו ללחוץ ידיים, רובם פיארו וקילסו אותו במילות שבח מביכות: "הוא הבוס," "האבא שלנו," "הוא הציל אותנו."
שלא בפניו יש עובדים שמדברים אחרת. "אנחנו חיים באווירת פחד," אומר עובד, "אנחנו מגיעים כל בוקר לעבודה בפחד, מי שלא חבר של עידן ומקורביו פוחד על משרתו." עובד שרצה לשוחח איתי חשש מהאזנות על כל קווי הטלפון בביתו. כדי שיוכל לדבר ללא חשש התקשר אלי מבית של קרוב משפחה, הפגישה היתה בבית של קרוב משפחה אחר.
עידן אומר שאין דבר כזה. "זה הדבר שהכי כואב לי. אף אחד לא מפוחד כאן, תביאי לי את האנשים שפוחדים, אם יש אחד כזה אני לא יודע מה אני אעשה, אני מגן על העובדים גם אם בצורה מוגזמת, עובדים שהלכו מכות השארנו אותם במערכת. יש לי קשר טוב עם העובדים, הם באים אלי הביתה. אם יש עובדים ממורמרים זה בגלל שלא סידרתי עבודה לקרובי המשפחה שלהם. יש כאלה שרוצים שישר הבן שלהם יהיה כבאי, כלכלן, אז הם ממורמרים אם זה לא קורה, אבל אחר כך הם מבינים שזה בלתי אפשרי. אני לא פוגע באף אחד. הנה, בבחירות האחרונות לוועד היה מועמד אחד מולי ותבדקי אם מישהו פגע בו. אני דווקא רוצה שיתמודדו מולי, זה טוב לדמוקרטיה, אני נגד מועמד אחד. אני לא אמריץ מישהו סתם להתגרות, אבל אני גם לא אשכנע מישהו להסיר מועמדות."
26 שנה עובד עידן ברשות שדות התעופה. הוא עבר 14 שרים מכל המפלגות, אבל עם הליכוד נוח לו יותר. עידן הוא חבר מרכז ליכוד, מעריץ את שרון, "מאז שראיתי אותו עם התחבושת במלחמת יום הכיפורים," אבל גם מקורב לשר סילבן שלום שאחיו, צבי שלום, הוא יושב ראש רשות שדות התעופה. ברשות אומרים שהם זוג משמים. בתקופתם נכנסו לעבודה ברשות עשרות חברי מרכז, בעידודם התפקדו מאות עובדים לליכוד. עידן אומר שחברי המרכז מבין העובדים התמודדו על מקום במרכז רק אחרי שכבר עבדו כמה שנים ברשות. הוא אישית, לדבריו, מעולם לא פקד עובדים לליכוד. בראיון ל"מקור ראשון" באוקטובר 2002 הוא דווקא התגאה בכך שפקד לליכוד כ2,000- מעובדי רשות שדות התעופה. בשבוע שעבר אמר שהעובדים התפקדו מרצונם, ללא מעורבותו. "אז מה אם אני חבר מרכז ליכוד? זה נותן לי משכורת? אני לא ראיתי בזה שום יתרון, אני לא הולך לכנסים, אני לא אוהב את זה, המזכירה שלי היא בכלל ממרצ. יש פה עובדים שהתפקדו למפלגת העבודה, הכל פה חופשי. הבת שלי התפקדה לעבודה."
ההתפקדות המאסיבית לליכוד לא עזרה לו כשניסה בבחירות האחרונות להיכנס למקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת. העובדים התגייסו לסייע לו הוא אומר, "עשו את המקסימום באהבה וברצון, אבל זה כנראה לא מספיק."
זה היה הניסיון השני שלו למצוא עבודה אחרת. גם הניסיון הראשון לא היה מוצלח. ב'97- הוא התמודד על תפקיד ראש עיריית לוד מטעם הליכוד. עידן גר באחיסמך. כדי לפתור את הבעיה שכר בלוד דירה, מרחק של כמה דקות הליכה מביתו באחיסמך. הוא גבר על ראש העיר המכהן בני רגב עם הסיסמה "עידן חדש בלוד." העידן שלו בעיר היה אכן חדש. הוא הרכיב יחידת פקחים שנועדה להילחם בפשיעה. "המשטרה אילצה אותי לפרק את היחידה בטענה שהיא פעלה שלא על פי החוק, הם לא פעם השתמשו קצת באלימות, כשהרסתי בית היתה מלחמת עולם, חברי כנסת ערבים נפצעו במהומות, היו יריות, בסוף הבנתי שאני טוחן מים ועזבתי."
ב,'99- עם גירעון של כמאה מיליון שקל, הקים שר הפנים נתן שרנסקי ועדה קרואה בעיר לוד. מועצת העיר וראש העיר עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה. בג"ץ דחה את העתירה. עידן חזר לרשות שדות התעופה, אבל למד לקח, לראשונה מאז השתחרר מהצבא הוא הבין מה זה חוסר ביטחון תעסוקתי. מאז הוא לא מוכן להסתפק בתפקיד של יושב ראש ועד. יש לו ג'וב נוסף, ראש אגף ,747 שאחראי לתחזוקת מטוסי הבואינג מדגם זה. "בשעות הבוקר אני יושב ראש ועד, אחר כך אני הולך למשרד האחר."
תנאי העבודה שלו טובים לא פחות מאלה של נתיניו. אפילו יותר. הוא נוסע במכונית פולקסוואגן פאסאט. ראשי אגפים בדרך כלל לא מקבלים רכבים. עידן לא מבין מה הבעיה. לו זה עולה יותר. "אני נוסע הרבה, לביקורי חולים, לכל מקום, זה בכלל לא משתלם, עובד שיש לו רכב ממקום העבודה מפסיד המון בשכר." שכרו נאה מאוד למי שסיים 12 שנות לימוד, אבל אין לו אפילו תעודת בגרות, כ30- אלף שקל בחודש.
את תלושי השכר שלו הוא מוציא ממגירת השולחן ברצון. "החלטתי להיות שקוף איתך," הוא אומר, "אין לי מה להסתיר ואין לי על מה להתנצל." אבל לאורך השיחה מצב הרוח הנדיב הולך ומשתנה. אם בתחילתה עידן אכן ענה בקור רוח על כל שאלה, ככל שהשיחה הלכה והתארכה הוא איבד את סבלנותו ולקראת הסוף הוא כבר ממש כעס. "זה מגעיל אותי, כל ממזר מלך, אני לא רוצה להתמודד יותר על שום משרה, אני לא בנוי לזה," אומר בכעס אחד ממלכי השיטה, "אני לא יכול כבר לספק עבודה, כל העולם חושב שאתה יכול לספק עבודה, זה אחד הדברים שגורמים לי לא לרצות יותר את התפקיד, שרים וגם חברת כנסת שמתיימרת להיות הכי איכותית ולא מהליכוד, מתקשרים כדי שאסדר עבודה למקורבים שלהם ואני מסדר. אם אפשר לעזור למה לא. עבודה ציבורית הגיעה לי עד לפה, מה שלא תעשי תמיד יש עוד דרישות. אני הולך לתפקיד לעבוד ולא בשביל השררה, גם כשהייתי ראש עיר לא אהבתי שיקראו לי ראש העיר, מה לעשות, באתי לעבודה עם ג'ינס, לא מסתדר עם עניבה ובלייזר, קשה לי."
קשה לו לא פחות לדבר על קרובי המשפחה שלו. "יש הרבה קרובי משפחה ברשות, אנחנו לא המשפחה הגדולה ביותר," הוא שב ואומר, "ואם הציבור חושב שזה לא טוב שלא יבחר בי, אבל לא רק בני המשפחה שלי עובדים ברשות. מתוך 700 עובדים במחלקת השינוע מאה הם ילדי עובדים."
הוא צודק. הנפוטיזם ברשות שדות התעופה היא תופעה חובקת, אם כי משפחת עידן מחזיקה בכל אופן בשיא הרשות. בשנת 2000 בדק מבקר הרשות, אוריאל רונד, את נושא העסקת קרובי משפחה ברשות. הוא מצא 218 עובדים מקרבה ראשונה ו430- עובדים ממגוון רחב של סוגי קרבת משפחה. על פי הסכם העבודה הקיבוצי של עובדי הרשות ועל פי התקשי"ר אי אפשר לקבל לעבודה קרובי משפחה אם באותה יחידה עובד כבר בן משפחה, או אם המינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות בין בני משפחה. המבקר מצא כי בניגוד לנהלים מועסקים ברשות 32 עובדים באותן יחידות ובמצבים של כפיפות. לפחות אחד מהם הוא ממשפחתו של עידן. בטבלאות מדויקות פירט רונד את כל סוגי קרבת המשפחה בין עובדי הרשות, משפחות-משפחות, עם שישה, חמישה וארבעה קרובים שמועסקים ברשות. משפחת עידן מופיעה בשנת 2000 רק עם שמונה בני משפחה. המבקר היה ער לקושי שבמציאת כל בני המשפחה של העובדים. "בנוסף על עובדים מדרגת הקרבה הראשונית," הוא כתב בדוח, "מועסקים ברשות מספר רב של עובדים בדרגות קרבה אחרות, כגון בני דוד, גיסים, חתנים, ואולם אלה קשים לאיתור מלא לאור העובדה שהם נושאים שמות משפחה שונים ומתגוררים בדרך כלל בכתובות שונות."
כמו כן מצא המבקר ששליש מהעובדים לא הצהירו בטופס הקבלה לעבודה על כך שקרובי משפחתם מועסקים ברשות. שרון עידן, למשל, שהתקבל לעבודה באפריל ,'95 לא הצהיר על קרבתו לפנחס עידן, דודו. גם מרדכי עידן, שהתקבל לעבודה ב,'82- לא הצהיר שאחיו, פנחס עידן, הוא עובד הרשות וחבר ועד. אילנית לא הצהירה על כל קרובי משפחתה המועסקים ברשות אלא רק על בעלה. יוסי בן-שחר שהתקבל לעבודה ביוני '93 הצהיר שרק אחיו, שמעיה בדירי, עובד ברשות, אף מילה על קרובים נוספים, ביניהם פנחס עידן, יושב ראש הוועד. האחיין שמעון אבידן, שהתקבל לעבודה במרס ,'89 לא הצהיר על קרובי משפחה ברשות, האחיינית יעל טבת שהתקבלה לעבודה בפברואר '95 לא הצהירה שהיא בת אחותו של עידן, אבל כתבה שאמה, מימה, אחותו של עידן, עובדת ברשות.
המבקר המליץ להקים ועדה מיוחדת שתדון בבקשות של מועמדים שיש להם קרובי משפחה ברשות. "המלצות דומות," הוא כותב, "שניתנו על ידי צוות מיוחד לבדיקת הנושא בשנת ,'90 לא יושמו." "מאז הדוח האחרון המצב נעשה הרבה יותר גרוע," אומר בכיר ברשות שמעריך שכ40- אחוז מעובדי הרשות משתייכים לחמולות משפחתיות.
רשות שדות התעופה לא לבד. דוח מבקר המדינה משנת 2003 מצא שבחברת החשמל 38 אחוז ממקבלי הקביעות בין השנים '97 ל2002- הם קרובי משפחה של עובדים בחברה. ל65- אחוז היו קרובי משפחה במזכירות הארצית של ועד העובדים, ל28- אחוז היו קרובי משפחה בוועדי העובדים השונים. "משרה בחברת החשמל, בהיותה חברה ממשלתית, היא משאב ציבורי שיש לנהוג בו על פי עקרון השוויון," קבע המבקר בדוח שלו. "בעקבות הדוח הנהלים בחברת החשמל שונו," אומרים בחברת החשמל, "היום, בתהליך קבלת עובדים חדשים, אנחנו מוודאים שבסך הכל רק לשמונה אחוזים מכלל העובדים יהיו קרובי משפחה בחברה."
דוח מבקר המדינה עסק גם בחברת אל על, שגם שם האחוזים היו דומים, ל40- אחוז מהבכירים היו קרובי משפחה בתקופה שנסקרה. מנכ"ל אל על עמוס שפירא הבטיח לחברי הוועדה לביקורת המדינה בכנסת שנהלים השתנו.
במסגרת המלחמה בנפוטיזם בחברות ממשלתיות יזמה רשות החברות הממשלתיות לפני חודשיים את תקנות קרובי משפחה בחוק החברות הממשלתיות, שעל פיהן לא יתקבל אדם לעבודה בחברה ממשלתית אם באותה חברה עובד במשרה בכירה קרוב משפחה שלו או אם למועמד מוצע תפקיד בכיר ואחד מבני משפחתו מועסק בחברה. אפשר להעסיק קרובי משפחה אם התקיים הליך מיון פומבי, שוויוני ותחרותי וקרוב המשפחה הוא המועמד המתאים ביותר למשרה וכל זאת באישור היועץ המשפטי ומנכ"ל החברה.
כל זה לא ממש מטריד את עידן. "לא אני קולט את העובדים," הוא אומר, אבל ככל שזה תלוי בו הוא ימשיך לכוון את בני משפחתו, כפי שהוא מכנה זאת, אל משרות נחשקות ברשות שדות התעופה.
עד לאן תגיע? עד לנכדים שלך?
"אני מאחל לנכדים שלי מקום עבודה כזה. עם כל ההפרטות מקומות עבודה כאלה הולכים ונעלמים. בעתיד כולם יהיו עובדי קבלן או עובדי חוזה. אני לא מבין למה אפשר שבני משפחה אחת ישרתו בצבא, אבל אסור להם לעבוד ביחד במקום עבודה? הבנת או שקשה לך לקלוט."?
מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "הוראות התקשי"ר לגבי רשויות וחברות ממשלתיות אינן מונעות העסקת קרובי משפחה, ובתנאי שתנאי קבלת העובד ותהליכי הקבלה לעבודה מתבצעים בהתאם לנהלים. ראוי להדגיש כי העובדים המוזכרים בפנייתך, פנחס עידן ואחיו, הינם עובדים המועסקים ברשות זה שנים רבות ואין כל בסיס לטענה כי הם זוכים לתנאי העסקה חריגים או מופלגים ביחס לכל עובדי הרשות."
נא להמתין לטעינת התגובות
