"מנגנוני חוק טל לא מתפקדים"
המדינה מסרה במהלך דיון בבג"ץ כי רק 31 חרדים מתוך 41 אלף שמוגדרים "תורתם אומנותם" התגייסו לצה"ל מאז התקבל החוק לפני שלוש שנים. השרה לבני מנסה לקדם מסלול שירות לאומי
בהרכב מורחב של 9 שופטים קיים היום בג''ץ דיון אחרון לקראת מתן פסק דין ב-4 עתירות שהוגשו נגד חוק טל. מהנתונים שחשפו נציגי המדינה בדיון עולה כי בשלוש השנים האחרונות, בחרו ללכת ל''שנת הכרעה" רק 1,115 חרדים, מתוך 41 אלף שהצהירו כי "תורתם אומנתם" (בין הגילאים 18-30). רק 31 מהם התגייסו לבסוף לצה"ל.
אחת הסיבות העיקריות לכמות הנמוכה היא העדר אפשרות בחוק לבחירה בשירות אזרחי, במקום שירות בצבא. שרת המשפטים, ציפי לבני, מנסה לקדם הכנסת סעיף בחוק שיאפשר זאת.
בעת חקיקתו של החוק נקבע כי הוא ייושם בתוך 5 שנים, ובסופן יבדקו את השלכותיו. בדיון היום, 3 שנים לאחר שנחקק, הודתה המדינה כי המנגנונים והתמריצים שנקבעו בחוק לעידוד שילובם של החרדים בחיים האזרחים ובגיוסם לצה"ל, אינם עובדים.
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר בתום הדיון: "המדינה הודתה שהחוק מהווה כתם שחור. החוק מפלה בין דם לדם וקובע שיש אזרחים במדינה עם זכויות בלבד, לעומת אזרחים שמשלמים בגופם ובחייהם כדי שהמדינה תתקיים".
ח''כ רן כהן (מר''צ) אמר לאחר הדיון: "מהנתונים שהציגה המדינה עולה פשיטת רגל של החוק. חייבים לבטלו ולהכיל על בני הישיבות חוק כולל וגורף של גיוס לצה''ל, בשיוויון עם כל אזרחי המדינה".
שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי טל, שעמד בראש הוועדה שגיבשה את המלצות החוק, אמר ל-NRG מעריב כי לצערו המדינה לא עושה דבר כדי ליישם את המלצות הוועדה. "הזמן הולך ואוזל וחבל. זהו חוק זמני וניסיוני ל-4.5 שנים בלבד והם פשוט מבזבזים את הזמן ולא מיישמים את ההמלצות. איני יודע אפילו אם צה"ל מעוניין בכך, ובכלל הרשויות מדברות בשני קולות".
"החידושים לא הביאו לשינוי"
חוק טל, שנולד בימי ממשלת ברק ועבר בכנסת לפני כשלוש שנים, נועד להביא לשינוי חברתי שיאפשר גיוס ברצון של חלק נכבד מבני הישיבות לצה"ל, או לשירות אזרחי ושילובם בשוק העבודה לאחר מכן. כדי להשיג את המטרות הללו נקבעו בחוק שני חידושים - "שנת ההכרעה" ומוסד השירות האזרחי.
לפי נוסח החוק, בחור ישיבה ש"תורתו אומנותו" ומגיע לגיל 22 יוכל לצאת לשנת הכרעה שבמהלכה ייצא לשוק העבודה להתנסות. בסוף השנה יוכל בחור הישיבה להכריע האם להמשיך ללמוד בישיבה - או לצאת לשוק העבודה.
התנועה לאיכות השלטון עתרה בשנת 2002 לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק,
יחד עם סיעת מר''צ, ח''כ טומי לפיד וסיעת שינוי, ועו''ד יהודה רסלר. בעתירה ביקשו להוציא צו ביניים שמורה לשר הביטחון להימנע מלהעניק דחיית שירות לתלמידי ישיבות מכוח החוק שנחקק בכנסת.
"החוק מנציח פטור גורף מגיוס לשירות ביטחון לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם", טענה העתירה. "זאת, חרף הפגיעה הקשה, הבלתי מדתית, הבלתי שוויונית והבלתי חוקתית הנגזרת ממנו לזכויות יסוד. ביניהן הפגיעה בחייהם, בגופם, בקניינם ויכולת השתכרותם ובכבודם של אותם חלקים בחברה הנושאים בעול הביטחוני הגובר, בשל הנצחת הפטור הגורף".
בחודש נובמבר האחרון פנההיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וביקש מראש הממשלה, אריאל שרון, להתערב בקידום יישומו של "חוק טל". במכתב לשרון פקפק מזוז ביעילותם של שני החידושים בחוק, וקבע: "בפועל חידושים אלו לא הביאו לשינוי של ממש".
עדכון אחרון : 10/7/2005 12:48
נא להמתין לטעינת התגובות
