מהריף לאקווריום
הלהיט החם בעסקי דגי הנוי הוא יצורי מים מלוחים. הבעיה היא שהדגים והאלמוגים מגיעים ארצה משוניות בעולם השלישי ורובם לא שורדים את המסע. הפתרון הוא ריבוי בשבי. יוזמה ישראלית חדשה כבר מקדמת את העניין
אודי רוסו, בעל חברת "קורל איילנד" המייבאת דגי מים מלוחים, מספר שלמרות שמדובר בבעליחיים מן הטבע אין מניעה לגדל אותם בבית, בתנאי כמובן שיודעים איך לעשות את זה. לכידת יצורי המים שהוא מייבא מתבצעת, לדבריו, תחת פיקוח ובצורה מבוקרת כדי לא לפגוע בטבע.
"אני חבר בארגון בינלאומי בשם Marine Aquarium Council( MAC), שמפקח על הלכידה, האחזקה וההעברה של הדגים ממש עד בית הלקוח. אני קונה רק אצל משווקים שחברים בארגון", מבהיר רוסו. "הייבוא של הדגים ארצה נעשה באישור רשות הטבע והגנים".
לדבריו, במקומות שבהם לוכדים את הדגים בדרך פסולה הוא אינו עושה עסקים. "באינדונזיה, למשל, לוכדים את הדגים בפיזור ציאניד במים. הרעל ממית, כמובן, חלק גדול מהדגים באזור, ואת אלה שהוא רק מהמם אפשר ללכוד בקלות".
לעומת זאת, הוא כן קונה במדינות כמו פיליפינים, סרי-לנקה, ברזיל, וייטנאם ועוד, שבהן לוכדים, לדבריו, את הדגים ברשתות. "במדינות האלה אוכלים גם דגי נוי", מסביר רוסו. "אם הם לא ימכרו לנו את הדגים, הם יאכלו אותם. חוץ מזה, בין כה וכה אין בים מקום לכולם. דגי שוניות הם מאוד טריטוריאליים, חלקם מגורשים על-ידי דגים חזקים יותר מאזור השונית ונטרפים. באקווריום הם לא מאוימים והם יכולים לחיות יותר מאשר בים. אני לא אתפלא אם בסופו של דבר, כשהדגים האלה ייכחדו מהטבע, רק המגדלים באקווריום יוכלו לשקם את האוכלוסיות שלהם".
לאחרונה החליט רוסו לפתוח במיזם של הרביית דגי מים מלוחים בשבי, תוך שיתוף פעולה עם פורטל המים המלוחים הישראלי "ריף סנטר" (http:/ /www.reef-center.com). "יש מעט מאוד נתונים על הרביית דגי מים מלוחים בשבי", הוא אומר. "והחלטתי ליזום את הפרויקט הזה לצורכי מחקר ואיסוף נתונים". לצורך העניין גויסו באמצעות אתר האינטרנט מגדלי דגים, שלכל אחד מהם יינתנו בהשאלה אקווריום עם ציוד נלווה וזוג דגים. המגדלים מצדם, מתחייבים לתעד ולפרסם באתר את כל תהליך הרבייה וכן מאמרים מהספרות בנושא, לטובת חבריהם לקהילת מגדלי הדגים.
עודד הוא אחד מאלה שיקבלו בקרוב זוג דגים לרבייה. "אני חושב שזה יכול להיות פרויקט חינוכי שיעזור להרבה אנשים שמתעניינים בנושא", הוא אומר. הוא עצמו מגדל דגי מים מלוחים כבר שלוש שנים, לאחר שגילה שהם יפים יותר מדגי המים המתוקים ושאפשר לגדל בבית גם אלמוגים. "יש הרבה יופי באקווריום כזה אצלך בבית".
לדברי
ד "ר אבי ברנס, ביולוג ימי מהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, מספר שבמדינות העולם השלישי מתבצע איסוף פראי של אוצרות ים. "כולם שם אוספים כמה שאפשר מהים, כי זה שווה הרבה, והנזק הוא אדיר. אוכלוסיות שלמות של דגים ובעלי-חיים ימיים אחרים מתחסלות, כי כושר ההישרדות של המינים האלה קטן מאוד וכדי לייצא אחד או שניים צריך לתפוס מאה. במדינות הנחשלות האלה אין תנאים וטכנולוגיה מתאימים להחזיק כמו שצריך את דגי הים, ולכן רובם מתים לאחר הלכידה. עם אלמוגים המצב עוד יותר גרוע, כי לוקח להם עשרות שנים לצמוח מחדש".
ד"ר ברנס מספר שבחלק מהמקומות לוכדים את הדגים בשיטות ברוטליות. "השיטה היא פיזור של חומר הרדמה במים, שגורם לתמותה של חלק מהדגים. בתאילנד ראיתי במו עיניי איך עוטפים אלמוג בשק, שוברים אותו בפטיש וכל הדגים שהיו בתוכו נלכדים בשק. יש כאלה שמשתמשים בדינמיט לפיצוץ האלמוגים".
בעיה נוספת הכרוכה, לדברי ברנס, בגידול דגים אקזוטיים בשבי היא (כמו במקרה של חיות בר מיובאות אחרות) שיחרורם בטבע לאחר שהבעלים מתייאשים מהם, מה שהופך את חלקם למינים פולשים שמזיקים לסביבה.
רשות הטבע והגנים מאפשרת כיום רק לייבואנים החברים בארגון MAC להביא ארצה דגים ואלמוגים. "הארגון מפקח על כך שהדגים הנסחרים גדלו בחוות ריבוי או הוצאו מהים בצורה מבוקרת שאינה פוגעת במגוון הביולוגי", אומר רוני מלכא, הממונה על הפיקוח ואכיפת החוק ברשות. "אני מניח שתוך חמש שנים יופסק לחלוטין הייבוא ממקורות טבעיים ויגיע רק מחוות ריבוי. אנחנו מגבילים את הייבוא גם מבחינת המינים, כאלה שחיים בים סוף או מינים קרובים להם לא מורשים להיכנס ארצה. חלק מהמגבלות על המינים לקוחות מהרשימה שגיבשה לאחרונה אמנת'סאיטס', המפקחת על הסחר בחיות בר".
נא להמתין לטעינת התגובות
