הזנות לא מצחיקה
עידית הראל שמש לא צוחקת מהבדיחות על תעשיית המין שחושפת נשים לאלימות ולאונס
האמת היא שאין שום דבר מצחיק בזנות. צוות התוכנית שהגה את דמותה של המאדאם, נשען על מיתוסים שהחברה משמרת, אך למעשה, מהות הזנות בראש ובראשונה היא שימוש בגוף של נשים (וגברים) לצורכי מין. זנות היא חשיפה לאלימות ולתקיפות מיניות תכופות, כניעה לפלישה לתוך הגוף ועבדות כלכלית. האלימות קיימת בכל סוגי הזנות: בבתי בושת, במכוני ליווי, ברחוב או בדירות דיסקרטיות. להיות בזנות זה להיות נאנסת, ניצודה, נרדפת, מוטרדת מינית, נשלטת, מוכה, נתקפת, הן מילולית והן פיזית.
אחד המיתוסים הנפוצים הוא שאישה בוחרת להיות בזנות. הגיל הממוצע בו זונה מתחילה את דרכה הוא 14! קשה להגדיר בחירה בגיל 14. מחקרים מראים כי 80% מהנשים בזנות עברו התעללות מינית בילדותן. רובן מתדרדרות לזנות בשל נסיבות חיים קשות ביותר - משפחות הרוסות, גילוי עריות, מצב כלכלי, איומים, אונס, אלימות, התמכרות לסמים.
זנות אינה "מקצוע". בשום מקצוע אדם אינו מאפשר לאדם אחר לחדור לאיבריו האינטימיים ולשפוך שם את הפרשותיו. לזה מצטרף הטיעון הנפוץ, כי "הזנות היתה קיימת מאז ומעולם, לכן יש למסד אותה".
חברה פטריארכלית ומסחרית
הזנות קיימת רק כאשר יש שילוב של חברה פטריארכלית וחברה מסחרית. בחברה שבה חסר אחד המרכיבים האלה הזנות לא קיימת. בשבטים "פרימיטיביים" באפריקה ובדרום-אמריקה, הזנות לא קיימת מכיוון שחברות אלו אינן מבוססות על מסחר.
בחברות המודרניות המבוססות על מסחר, כאשר הפער בין גברים לנשים קטן, גם הזנות יורדת. דוגמה לכך היא שבדיה, שם הזנות ירדה ב-60% בעשרים השנים האחרונות. מלבד זאת, העובדה שתופעה מסוימת תמיד היתה קיימת אינה צריכה לתת לה חותמת הכרה מצד החברה. גם גילוי עריות, אונס ורצח היו קיימים תמיד, האם לכן נמסד גילוי עריות או אונס?
מרבית
הנשים בזנות חיות מתחת לקו העוני, בתת-תנאים, ומתמודדות עם הומלסיות ובעיות סמים. מחקרים העוסקים בזנות ובפורנוגרפיה מראים כי לאלימות הקבועה של הזנות, ההשפלה הכרונית, וחוסר הכבוד של החברה, יש השפעות שליליות קבועות על בריאות הנפש של האישה, החל מהפרעות פוסט-טראומטיות וכלה בדיכאון קליני והתאבדות. היקף התמותה בקרב נשים ונערות בזנות גדול פי 40 יותר מבשאר האוכלוסייה.
דידי, המסר המועבר בתוכנית הוא מסר של איזה מגניב ללכת לזונה, ועוד יותר מגניב לצחוק על זה בשידור. תנו לזה עוד מחשבה, בחרו דמות אחרת ועזרו לשבור את המיתוסים השקריים.
הכותבת היא דוברת מכון תודעה לחקר תופעת הזנות וסחר בנשים
עדכון אחרון : 20/7/2005 4:57