גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


יום השוואה

צבי הנדל מותקף היום ומואשם בביזוי השואה. "מקור ראשון" חיטט לפני כמה חודשים בארכיונים ומצא שגם השמאל לא ממש יודע להתאפק. הנה לקט נבחר

NRG מעריב | 26/7/2005 12:56 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ח"כ צבי הנדל עלה אתמול על הדוכן ואמר: "אחרון הקלגסים לא היה מתנהג כך באף מדינה דיקטטורית באף מקום בעולם איך שמתנהגים לילדים שלנו השוטרים. אולי אנחנו הרגנו סתם את אייכמן. גם הוא רק מילא פקודות". התגובות כצפוי, לא איחרו לבוא ותקפו את הנדל על השימוש בסמלי השואה למטרות פוליטיות.

כתב "מקור ראשון", איתמר מור, ליקט בחודש ינואר השנה התבטאויות דומות של אישים שונים בציבור הישראלי, לאו דווקא מהמחנה הפוליטי של הנדל. NRG יהדות מזכיר נשכחות.
מאי 1982. עמוס אילון צופה עתידות:

"פעולות הממשל הצבאי, המחרים ספרים בשטחים, הן רק חלק מההכנות למשטר פשיסטי.

במהרה יהיה פה הכל, מחנות ריכוז ושריפת ספרים" (ג'רוזלם פוסט').
 
שולה. צילום: שלמה וולקוביץ.
שולה. צילום: שלמה וולקוביץ. שלמה וולקוביץ

דצמבר 1984. שולמית אלוני מאבחנת:

"החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שינקה הזוועה הנאצית הפשיסטית" ('דבר').

1985. יאיר קוטלר מנסח כותרת:

 'הייל כהנא' הוא שם ספרו של יאיר קוטלר שהופיע בהוצאת מודן ועסק בח"כ הרב מאיר כהנא.

יולי 1986. יגאל תומרקין זוכה להארה:

"כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים שרצחו אותם בשואה", אומר הפסל בראיון לעיתון 'תל אביב'. שנתיים מאוחר יותר, במאי 1988, אמר תומרקין בראיון ל''ידיעות אחרונות': "כשרואים אותם (את החרדים) מבינים מדוע היתה שואה, מדוע לא אוהבים יהודים... ברור שברגע שרואים את השחורים האלה, שמשריצים ילדים על ימין ועל שמאל...", וכן "אני מזהה דתיים לפי הריח שלהם". ב-1998 זכה תומרקין בפרס זוסמן מטעם יד ושם על עבודותיו בנוגע לשואה, אך מתן הפרס בוטל בשל מחאה נגדו. למרות כל התבטאויותיו השנויות במחלוקת, קבל תומרקין ביום העצמאות האחרון את פרס ישראל לפיסול.

יולי 1987. מוטקה יחזקאלי משתדל לאהוב:

"יכולנו לאהוב אותם (את החרדים) אילו היינו נוהגים בהם כמו עמים אחרים: אילו סגרנו אותם בשמורות טבע (גטאות), והיינו מעבירים ביניהם תיירים תמורת תשלום" ('דבר').

אוגוסט 1987. ישעיהו ליבוביץ ישיר כדרכו:

"חיילים ההולכים לשרת בשטחים הכבושים הם יודו-נאצים", אמר בראיון רדיו מי שהוכתר זה מכבר למצפונה המוסרי של החברה הישראלית. דבריו של פרופ' ליבוביץ עוררו סערה רבתי, אך הוא סירב לחזור בו, ואף חזר על דבריו בהזדמנויות נוספות.

אפריל 1995. פרופסור משה צימרמן קובע (אולי) ותובע:

ביום 28.4.95 פורסמה במקומון 'ירושלים' של רשת 'ידיעות תקשורת' כתבה שייחסה למשה צימרמן, פרופסור להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית המתמחה בהיסטוריה של הרייך השלישי, דברים אלה:

"הרי כבר היום, ואני מתייחס לתהליך שרק צובר תאוצה, יש מגזר שלם בחברה הישראלית, שללא היסוס אני קובע שהוא העתק של הנאצים. תראה את ילדי חברון, הם בדיוק כמו נוער היטלר. מנפחים להם מגיל אפס את השכל על ערבים רעים, על אנטישמיות, על איך כולם נגדנו. הופכים אותם לפרנואידים בני גזע עליון, בדיוק כמו נוער היטלר".

כמה מילדי חברון, וביניהם בני משפחת שני, הגישו תביעת לשון הרע נגד צימרמן, ואילו צימרמן, מצדו, הגיש תביעה נגד רשת 'ידיעות תקשורת' בטענה שלא אמר כדברים שיוחסו לו בכתבה, וכי הופר הסכם שלפיו תובא הכתבה לעיונו טרם פרסומה.

בפסק הדין קבעה השופטת מרים מזרחי כי לא הוכח שצימרמן אכן אמר את אשר יוחס לו בכתבה, וכי טענתו בדבר הפרת הסכם צודקת. אלא שבימים אלה מתקיים הליך משפטי אחר, תובענה של צימרמן נגד עיתון הארץ שציטט את הדברים שהופיעו במקומון וייחס אותם לצימרמן. במסגרת ההיערכות של עיתון הארץ להליך המשפטי, גילו עורכי הדין של העיתון שתי כתבות בעיתון 'דר שפיגל' פרי עטו של העיתונאי הגרמני יורגן הורגרפה, ידידו של צימרמן שהעיד לטובתו במשפט כנגד ידיעות, שבהן הורגרפה עצמו מייחס לצימרמן במפורש אותן האמירות שיוחסו לו בכתבה במקומון.

מאי 1996. שולמית אלוני מאבחנת עוד:

"עורכי דר-שטרימר (ביטאון התעמולה של המפלגה הנאצית) היו נהנים לקרוא את הכותרות הללו של תעמולת הליכוד" ('הארץ').

ספטמבר 1996. מיכאל הרסגור מגן על הדמוקרטיה:

"ראשי החרדים", כתב ההיסטוריון במאמר בעיתון 'הארץ', "הם אויביה של הדמוקרטיה לא פחות מהחולצות השחורות או מראשי מפלגת הפועלים הנציונאל-סוציאליסטית של גרמניה" (שמה המלא של המפלגה הנאצית).

יוני 1999. שולמית אלוני ממשיכה לאבחן:

"נתניהו הזכיר לי את מוסוליני והוא תלמיד מצטיין של גבלס (שר התעמולה הנאצי)" (ראיון למוסף 'הארץ').

מארס 2001. שלמה גזית משתפך:

האלוף במיל' שלמה גזית מתיר את חרצובות לשונו בראיון ל'ידיעות אחרונות', ובגנותו את סימן הכיפה המבחין בין חיילים דתיים לחיילים אחרים אומר כי החיילים הדתיים בצבא מזכירים לו חיילים נאצים. בעקבות הדברים הגיש העיתונאי יחיאל ספרא למשטרה תלונה נגד גזית בגין המרדה, שיסוי נגד קבוצה ועבירה על חוק לשון הרע. המשטרה החליטה כי אין עילה לחקירה. ספרא ערער על החלטת המשטרה בפני היועץ המשפטי לממשלה, ונענה כי לא ניתן לעשות דבר היות ואין בדברים משום עבירה פלילית. גזית התנצל לאחר מעשה וחזר בו מדבריו.

בנזימן. צילום: יוסי אלוני.
בנזימן. צילום: יוסי אלוני. צילום: יוסי אלוני

2002. עוזי בנזימן חוקר ומוצא:

"התנהגותם של אלה המכונים נוער הגבעות מקרב המתנחלים מזכירה את זו של גלוחי הראש באירופה ובארה"ב". ('הארץ').

יפה ירקוני. צילום: אמיר מאירי.
יפה ירקוני. צילום: אמיר מאירי. אמיר מאירי

אפריל 2002. יפה ירקוני נזכרת שהיו זמנים:

גם כלת פרס ישראל, הזמרת יפה ירקוני, הבינה שאין דרך טובה ובטוחה יותר לעורר מהומות מגרירת נושא השואה לוויכוח הפוליטי. בתוכניתו של רזי ברקאי 'מה בוער' ששודרה בגלי צה"ל ערב יום הזיכרון לפני שנתיים השוותה ירקוני בין תמונות הילדים בשטחים לאלה של היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

דצמבר 2002. שולמית אלוני מכה שוב:

"אלי ישי פועל לפי חוקי נירנברג וסרט ההסברה של ש"ס הזכיר לי סרט תעמולה נאצי", אומרת כלת פרס ישראל ושרת החינוך לשעבר בראיון ל'מעריב' בעקבות הצעת שר הפנים ישי שלא להעניק אזרחות ישראלית לערבים-פלשתינים שנישאו ליהודי.

ינואר 2003. 'קדמה' מפרסם:

"ניתן להכליל אמירה על המתנחלים האידיאולוגים שהם גרועים הרבה יותר מכל ניאו-נאצי באוסטריה", נכתב במאמר בביטאון השמאלי-מזרחי.

לפיד. צילום: יגאל לוי.
לפיד. צילום: יגאל לוי. יגאל לוי

מאי 2004. טומי לפיד מספר על הסבתא:

שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד אמר בדיון ביטחוני בממשלה לאחר פעולה של צה"ל ברפיח כי ראה בטלוויזיה תמונה של אשה ערבייה בוכה ליד הריסות ביתה ששימש מחבלים וכי "היא מזכירה לי את סבתא שלי בשנות השלושים".

עדכון אחרון : 26/7/2005 12:56
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים