שבעה מי יודע?
זהו מספר הטכנאים שבדקו מקרר אחד - ולא יכלו לו. הכל החל כאשר החליטה חנה אשכנזי לרכוש מקרר "אמנה" חדיש. ביומו הראשון התגלתה בעיה באחת מדלתותיו. במקום להחליף את המקרר, בחרו ביבואנית "קריסטל" לשגר למשימה המקפיאה את מיטב המוחות שלהם. אחרי שנה והתערבות המדור, קיבלה חנה את מלוא כספה חזרה
חנה פנתה לחברת "קריסטל", יבואנית "אמנה", ונציג השירות הגיע לביתה אך לא הצליח לתקן את הפגם בדלת, שעדיין חרגה בהשוואה לחברתה שניצבה לצדה. חנה גם גילתה עד מהרה כי הדלת הזו איננה אטומה כהלכה ועל כן שרוי תא הקירור בלחות קבועה - והפירות והירקות נרקבים במהירות רבה. היא תהתה מדוע פעולה כה פשוטה איננה מתבצעת במהירות הראויה וגורמת לה סבל וטרחה רבה.
הטלפנית במחלקת השירות הבטיחה לה כי התקלה תתוקן עד מהרה, וטכנאי נוסף נשלח לביתה. אלא שפעולת איזון הדלת הסוררת ואטימתה לא צלחה גם בפעם השנייה. הלחות גברה וחילחלה ללא הפוגה, וחנה נתקפה בגעגועים ובערגה למקרר הישן שלא בגד בה 20 שנה.
הטכנאי השלישי שכשל בתיקון הדלת החריגה הגה רעיון רב השראה: הוא ביקש את רשותה של חנה לנעוץ פקקים בגומיות דלת המקרר ובכך להשיג את האיזון והאטימה בדרך רצויה וקלה. חנה דחתה את ההצעה המהפכנית ונתקפה בעצבות גדולה לנוכח המקרר מהדגם החדיש והמופלא שנזקק לפקקים תקועים למלוא אורכה של הדלת הלבנה, בעוד המקרר הישן מילא את תפקידו באמונה ללא אמצעי החייאה.
זה הרגע שבו לטעמנו היתה צריכה היבואנית לבקש את סליחתה של הלקוחה ולשגר אליה מקרר חדש ששתי דלתותיו, זו של תא הקירור וזו של ההקפאה מתפקדות כהלכה. אולם מסכת הטרטורים נמשכה במלוא עוזה.
הטכנאי האחרון ברשימה הרים את ידיו לאות כניעה והציע כי מומחה בכיר ממנו יפתור את תעלומת דלת תא הקירור הסובלת מסטייה קלה ואיננה אטומה כהלכה. בתום שבוע של המתנה, הקיש על דלתה של חנה טכנאי מנוסה שטיפל בצירים שעה ארוכה. לאחר שכשל הציע נוסחת פשרה: "הזמן יעשה את שלו", קבע המומחה לתורת היחסות שהגה איינשטיין בראשית המאה שעברה, ופרש מהמשימה.
בתום יותר מחודשיים מיום הקנייה המשיכה הדלת בסירובה להתיישר כהלכה, ומוצרי המזון התקלקלו ללא הפוגה. שוב נשלח לביתה טכנאי, שלא עמד בגודל המשימה. חנה רשמה ביומנה כי שבעה טכנאים זוטרים ובכירים פקדו במהלך חודשים אחדים את ביתה, וכל אחד מהם תבע ממנה שעות של דריכות והמתנה, ואחד מהם כלל לא הגיע בשעה היעודה. המסקנה המקצועית הסופית שעליה חתמו כל השבעה: מדובר בתופעה האופיינית לכל מקררי "אמנה" - הדלתות אינן תואמות ותא הקירור סובל מלחות גבוהה.
המקורי שבחבורה הציע לחנה להתקין ספוג בתא הקירור כדי למנוע את ריקבון הירקות ואת הלחות המרובה. אותו טכנאי התוודה: המקרר בביתי סובל כבר עשר שנים מלחות גבוהה והספוג משמש אותי נאמנה. חנה פערה את פיה בתדהמה ואחר כך פלטה אנחה והחליטה להמשיך במאבקה, כדי לשכנע את חברת "קריסטל" לתקן את המקרר שבביתה או להחזיר לה את כספה ולבטל את העסקה.
בטרם תניף את דגל הכניעה, הסכימה חנה לביקור נוסף של טכנאי. זה הגיע במרוצה, החליף את הגומי בדלת שלא ננעלה כהלכה - אולם זו שבה לסורה. לאחר מסכת ארוכה של התקשרויות כושלות לטכנאים, שיגרה החברה טכנאי בכיר בניסיון לפתור את התקלה המרגיזה. אותו מומחה, שכבר פקד בעבר את ביתה, טרח שעה ארוכה, ניסה ליישר את הדלת הסוטה ואף כופף באלימות מתונה את רצועת הגומיות למלוא אורכה של הדלת שכשלה, ומרח אותה בנוזל מיוחד, שאמור היה למנוע חדירת אוויר למקרר המזיע ללא הפוגה.
ניסיונותיו, כמו אלו של קודמיו, לא צלחו. הדלת שוב לא היתה אטומה ועדיין בלטה לעומת חברתה. בתום שעה ארוכה סיכם הטכנאי את הכישלון בנוסחה הבאה: "ניסינו הכל, וחבל על הטרחה. הדלת היתה בסדר עוד כאשר היתה חדשה". מסקנתו: אין צורך בתיקונה. חנה שאלה: האם ביקורם של כל הטכנאים שלא הגיעו לאותה מסקנה היה מיותר מלכתחילה? ומדוע פסק אותו טכנאי עצמו כאשר ביקר אותה לראשונה כי הדלת פגומה ויש לתקנה? היא טענה כי מדובר בניסיון להתנערות החברה מכל אחריות לתקנה.
הטכנאי טרם נכנע והוסיף עוד נימוק למסקנה: הרי המקרר הזה, בטרם נקנה, עבר בקרת איכות ראויה של היצרנית האמריקנית הנודעה-ולכן ניתן לקבוע כי הוא תקין ופועל כהלכה. חנה פרצה בצחוק שטלטל את הדלת הפגומה. "האם ייתכן", שאלה , "כי בכל שנות
בתום שנה למסכת המוזרה פנתה חנה למדורנו בבקשת עזרה. חברת "קריסטל" פעלה במהרה: ראובן קמחי, מנהל התמיכה של המותג, קבע כי היו מספר ניסיונות לרצות את הלקוחה ועל אף העובדה שהמקרר נרכש לא מהחברה אלא בחנות, הוחלט להחזיר לחנה את מלוא סכום הרכישה וגם את הוצאות ההובלה.
נשמנו לרווחה והסרנו את כובענו לאות הוקרה. אולם עדיין אנחנו מציעים ליבואנית הנכבדה לא להרבות במקרים דומים של ניסיונות חוזרים וכושלים לתקן פגמים במוצרים יקרים. מדובר במקרר חדש, ולכן ראוי היה לחסוך בשיגור טכנאים במהלך תריסר חודשים ולהציע בהקדם את אותו פתרון שנתגלה רק באיחור של שנה.
נועה בר-חושן מקיבוץ אפיקים ביקשה לשמח את לבה של נערה שהגיעה לגיל בת מצווה ולהפתיע אותה במכשיר די-וי-די, שאותו הזמינה בחברת "אלירן" המתמחה במכירה טלפונית מהירה. בשעת ההזמנה ביקשה נועה כי יספקו את המתנה במועדה, כלומר בעוד חודש ימים מהרגע שבו הוזמנה התשורה שנועדה לשמח את לבה של נערה ביום חגה. משווקי החברה הבטיחו כי "אלירן" המנוסה תעמוד בהבטחתה. לא כך היה.
חלף חודש של המתנה, כרטיס האשראי חויב במלוא מחירו של המכשיר המופלא, אולם הוא עצמו לא גילה סימני הגעה. נועה שנואשה רכשה מכשיר אחר שניתן לנערה בשעת החגיגה. היא גם גילתה כי בתום אותו חודש של המתנה עקרה חויבה במלוא התמורה על המתנה שנותרה במחסני החברה, ומעולם לא סופקה. היא ובעלה התקשרו לבטל את העסקה וזכו למנת טרטורים גדושה. במקום להתנצל ולספק את הסחורה או להשיב את תמורתה, עברו מסכת מבישה של דחיות ותירוצי סרק עד לעייפה.
בחברת "אלירן" המטירו עליה שפע של תירוצים כגון, "העובדת בחופשה". . . " המנהלת יצאה". . . ועוד תשובות מתחמקות, כדי שלא לקיים את החובה להחזיר את כספה תמורת המוצר שמעולם לא הגיע לכתובת הראויה. חלפה שנה תמימה, וחברת "אלירן" ברוב חוצפתה שומרת על שתיקה מעיקה. פנינו אנחנו לחברה וזכינו לתשובה מקושקשת נטולת חתימה, הקובעת כי הכסף יוחזר במהרה. אנחנו תמהים כיצד חברה המפרסמת את עצמה בחוברת המהודרת של "ישראכרט" איננה מספקת שירות כמלוא הנימה, ועד כה אפילו לא שיגרה מילת התנצלות אחת ללקוחה שנפגעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
