Hotentotentententent
oonstelling
אז לפני שנזדקק לרופא שיניים, או להבדיל לרופא אף-אוזן-גרון, הנה עוד כמה דוגמאות לשוברי שיניים מארץ זולו ועד ארץ הלמה
ראש וראשון הוא הפיוט שובר השיניים של רבי אלעזר הקליר:
• "אץ קוצץ בן קוצץ, קצוצי לקצץ, בדיבור מפוצץ, רצוצי לרצץ. לץ בבוא ללוצץ, פולץ ונתלוצץ, כעץ מחצצים לחצץ, כנץ על ציפור לנצץ." הפיוט הזה, שתוכנו מצחיק פחות ממה שהוא נשמע, הפך אצל שלום עליכם סימן ההיכר לגיבורו, מוטל בן פייסי החזן, שיכול היה לומר רק "אץ טוצץ בן טוצץ טצוצי לטצץ," ועל כן הוא זכה בפי כל לכינוי "טופלה טוטוריטו."
• "בארץ לובנגולו מלך זולו, אבי עם המטבולו אשר בהרי הבולוואיה"
• "מהז'תומרת מהז'תומרת? מהז'תומרת זאת אומרת זאת אומרת" (אברהם שלונסקי, "אני וטלי או ספר מארץ הלמה.("
• "סרז' עשה מסז' אצל סאשה בפסז"' (שני מקיבוץ גבת סבורה שהמקור אצל מתי כספי, המדור לא מצא.(
• "גילה גלגלה לגלי גלגל עגול." גרסה פורנו-שוביניסטית לסיפור התמים על הננס והאננס:
• "גמד ננס/ לחדר נכנס/ כיבה הפנס/ פשט המכנס/ הוציא הכלונס/ אנס ונס."
מאיר צמח מביא "עוד שני שוברי שיניים נפלאים מהתנ"ך:"
• "כי נמצאו בעמי רשעים, ישור כשך יקושים" (ירמיהו, ה.(26 ,'
• "עזובות ערי ערוער, לעדרים תהיינה" (ישעיהו, י"ז, .(2 מיכה עמית מציע ניסוח שונה (והגיוני) לשובר המיוחס לרש"י:
• עודד פז כותב: "אם ב'שוברי שיניים' מדובר, מן הראוי לכלול ברשימה (ובמקום מכובד) את השיר-סיפור של יורם טהרלב. טהרלב קורא לו: 'סיפור הילדים הקצר ביותר שכתבתי בחיי,' ויש לו גם גרסה מושמעת בפי ציפי שביט:
• 'יש חריץ מסוכן בהור ההר/ ויש קפיץ בחריץ המסוכן בהור ההר/ יש עציץ על השפיץ של הקפיץ בחריץ המסוכן בהור ההר/ יש חמציץ בעציץ על השפיץ של הקפיץ בחריץ המסוכן בהור ההר/ ויש ציץ לחמציץ בעציץ על השפיץ של הקפיץ בחריץ המסוכן בהור ההר/ ויש מיץ בציץ/ וילד אמיץ/ שהציץ לחריץ/ הרביץ/ והשפריץ/ את המיץ/ מציץ החמציץ/ בעציץ על השפיץ של הקפיץ בחריץ המסוכן בהור ההר/ והסיפור נגמר"'! (פורסם בספר "אין כבר דרך חזרה.("
בקובץ התרגומים (החופשיים למדי, כעדות המחבר) שכתב אורי סלע ל"שירי אמא אווזה" יש מקבץ מרשים של שוברי שיניים. אחד מהם נזכר במדור הקודם, שובר השיניים על אודות שולה השולה שבלולים. שיר אווזה אחר מזכיר את "חומי מאלחמה" של הגששים:
• "נחמה חממי חיממה חמאה/ ללוש ממנה עוגה חומה/ אבל החמאה חמוצה משום מה/ ונחמה חממי מוחה דמעה/ היתה בלבה תקווה חמימה/ שתיתן חמותה לעוגה מחמאה/ ועכשיו רק תשמע מחאה וחימה/ ואין רחמים לה ואין נחמה."
• "לאישה נעלה אשר גרה בנעל/ היו עוללים על כל צעד ושעל/ ומה מעוללים כל אותם עוללים/? צוהלים הוללים ומרבים תעלולים/ לא הועילו אלות, לא הועילו קללות/ לא חדלו הילולות, איטלולות ויללות/. מה עשתה האישה הנעלה/? נעלה את כל עולליה בתוך נעלה." ופלפול לסיום, גרסה של הגולש ישראל ישראל (גרסה אחרת לרעיון מצויה ב"אמא אווזה:("
• "כשפיליפ הפיל מתפלפל על פִ לפל/ ומפיל פילפילון תוך פלפול/ ואת הפלאפל הוא עוד מפלפל/ בעיניו מפלבל וגופו מתפתל/ ואל פלא לאל הוא כולו מפלל/ כי הלפלף בכלל לא פילל/ שכל כך מפולפל הפלפל."
חנניה רייכמן הרבה בשוברי שיניים, ביניהם הפסוק שהופיע במדור הקודם על ההכרה הקרה והמלחמה החמה, וכן להלן הגרסה המדויקת של רייכמן למר מלחי, מתוך "דבש ועוקץ," ותודה לגולש מר מלחי:
- "בקונצרט מר מלחי נם/ השירים קמל חינם/ סח מר מלחי/: 'מלחינם/ במחילה, עמל חינם."' עוד מצקלונו של רייכמן, מ"דבש ועוקץ" ומ"צימודים וחידודים:"
• "להוט אחרי תענוגות/ הלקקן טעם עוגות /- והאוהב תעה נוגות/ סביב זוג עיניים ענוגות."
• "יש לנוער שני פנים/ יש פן-חוץ ויש פן-פנים/ כמובן, פןפנים מוצפן/ ואולם פן-חוץ - חוצפן."
• "הדיאטה היא גזירה/ הגזורה לשם גזרה."
• "גם למען עמיתי/ לא אמית את אמיתי"!
• "לא בטחון טחנות דיבור/ יבוצר בטחון ציבור."
• "אם בזז לשם ביזה/ את דגלו בזה ביזה."
• "האח, האח! צהל האח/ נעים וחם ליד האח."!
• "באות כבוד כיבדו אותך/ אך רם כבודך גם בלי אותך"!
• "מה הסוף של פילוסוף/? רק סופיסטיקה בלי סוף."
שמעון והשרלילות
עוד תרומות מקוראינו יוצאי התפוצות השונות:
יידיש: "שמעון שוסטקוביץ הוט געשיסען צווי שיקסעס מיט איין שוס" (בתרגום חופשי של מאיר שפירא: "שמעון שוסטקוביץ דפק שתי שרלילות במכה אחת.("
שלמה מנתניה נזכר בימי ילדותו: "כשהתארחנו אצל סבתי הפולנייה ואכלנו רק עם מזלג היא היתה אומרת ביידיש "און א מעסער עסט א קי," כלומר, "אוכלים את הפרה ללא סכין." סבתי השנייה שדיברה לטינית היתה מחקה אותה ואומרת משפט שנשמע ספרדי: "אונה מסה אסטה קי." מיכאל ברק מביא את הביטוי המפורסם בהולנדית: ,Achtentachtig שפירושו .88
שובר שיניים הולנדי אחר הוא בן 49 אותיות: .Hotentotententententoonstelling תרגום: תערוכת אוהלים הוטנטוטיים.
אלן גלזנר מביאה שובר שיניים נטול תנועות בצ'כית: ,strc prst skrz krk "הכנס אצבע לגרון." דני פריש מביא שובר שיניים הונגרי מימי ילדותו: .fapipaja papi fapipa az ipafai papnak van, dehat az ipafai papipipa בתרגום חופשי: "לכומר מאי……ה (שם של מקום) יש מקטרת עשויה עץ, לכן מקטרת העץ מאי……ה היא מקטרת עץ של הכומר."
שלוש מכשפות
ואי אפשר בלי מלכת שוברי השיניים, האנגלית, והפעם בלי תרגום:
watches which Swiss "Swatch" watch? "Swatch"watches. Which Swiss witch Three Swiss witches watch three Swiss if a wood - chuck could chuck wood? How much wood would a wood chuck - chuck, ויש גם גרסה אנגלית ל"מהז'תומרת" של שלונסקי: that that is, is. that that is not, is not. is that it? it is!
ולסיום מקבץ טעימות מאתר אחר המתמחה בשוברי שיניים באנגלית: . www.deepakbansal.com ותודה לנטע דורון.
noise annoys an oyster most.What noise annoys an oyster most? A noisy An Ape hates grape cakes.bit the big bug back.A big bug bit the little beetle but the little beetle
להבריז ברז
יוסף קדרון שואל: "מאיפה בא הביטוי 'ברז,' 'להבריז?' לפני כמה שנים סיפק לי בני בן ה16- את ההסבר הבא: 'אתה רוצה להגיע הביתה, אבל אין לך כסף למונית. אתה תופס מונית, נותן כתובת לא רחוקה מהבית, מבקש מהנהג לעצור ואומר: 'אני יורד לרגע לשתות מים מהברז בחצר, ונעלם ורץ הביתה.' האם זה מקור הביטוי."?
לא, יוסף, זה אינו מקור הביטוי, וגם לא האגדות העממיות על האינסטלטור שמחכים לו עד בוש כדי שיבוא לתקן את הברז. מקור הביטוי בערבית הצפון אפריקנית, מן השרש ב.ר.ז, במשמעות הקרובה לשימוש הישראלי. לשורש הופעות שונות, ויועץ המדור לערבית המרוקאית, סמיר בן-ליושי, מביא את הביטוי לְֶרז לו: ברח לו מתחת ידיו. הפיתוחים הישראליים "הבריז," "שם ברז" וכדומה הם כבר תוצרת ישראלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
