"כרגיל אני מצדיק את המשכורת שלי"
תכירו את פרנקי - תקציבאי בכיר במשרד פרסום מוביל שיספר לנו בכל שבוע על הסודות של עולם הפרסום והחיים בעיר הגדולה. מדור חדש
הוא עובד כתקציבאי בכיר במשרד פרסום מוביל ועתה הוא מתכוון לחשוף את כל הסודות של המקצוע.
ראו הוזהרתם! לא לבעלי לב חלש.
הסוף שבוע נגמר עוד פעם. מוזר הקטע הזה שתמיד יש סוף לסוף שבוע, זה גורם לי לחשוב.
אני אוהב ביום ראשון לדפוק הופעה, זה מאוד חשוב לי להיות מושך בתחילת השבוע כי זה משפיע על כל המשך החיים, קרמה, גלגול נשמות וכו'.
דנה מהקבלה חייכה אליי
"מה העניינים דנה?"
"אם עוד פעם תסתכל על המחשוף שלי, אני אתלונן עליך למנהלת כוח אדם."
מצחיקה הדנה הזאת אבל לא היא תהרוס לי את השבוע, בשביל זה יש לי לקוחות.
שבעים הודעות חיכו לי במייל בגלל שעזבתי את המשרד ביום חמישי בארבע. דמיינתי שאני סוכן ביטוח אפרורי עם ילד בבית ואני חייב להגיע אליו בהקדם כי תום מצונן.
(אני צוחק כמובן. הייתי מעדיף שהילד שלי יעביר את שנותיו היפות בפנימייה לעבריינים צעירים מאשר שיקראו לו תום.)
רוב ההודעות היו מעיתון יומי נפוץ שביקש לדעת איפה המודעה שהייתה צריכה להתפרסם אצלו שלשום. הם טענו שהנייד שלי היה כבוי וכל מה שהם שמעו זו מזכירה אלקטרונית עם חיקוי של שמעון פרס.
מיד פתרתי את הבעיה בכך שזרקתי את האשמה על העוזר שלי. עוד אין לי עוזר אבל בקצב הזה תום יפוטר במהירות.
בשתיים הייתה לי פגישה עם אחד הלקוחות שרוצה להשיק מוצר חדש לשוק, קובייה מבטון בצבע אפור. הוא טוען שהיא לא מסוגלת לעשות שום דבר מיוחד אבל נודף ממנה ריח מוזר שמזכיר את חולון בקיץ.
זימנתי את ברוך הפלנר ועדן מנהל הקריאטיב שיבואו גם לשחק לי עם הקובייה. ברוך טען שיש ביקוש רב בשוק למוצר כזה וצריך למתג אותה במהירות לפני שהמתחרים יבואו עם תשובה משלהם.
ברוך לא אהב את הצבע של הקובייה, הוא טען שירוק זה פאסה. (זה המקום להסביר שעדן עיוור צבעים, עובדה שתמיד הטרידה אותי וגרמה לי לשאול את עצמי אם הוא באמת קיבל תואר בעיצוב מאוניברסיטת ניו-פורט בארה"ב, כמו שהוא טוען.)
הבטחנו ללקוח שנציג בפניו מצגת אסטרטגיה תוך שבועיים וליווינו אותו לדלת היציאה. הוא התנגד בהתחלה אבל עדן בחור חזק, הוא שירת בצבא במשמר המפרץ, מרץ 5. כן, כן, אותו מחזור של פמלה אנדרסון. יש לו גם תמונה שלו ושלה מחובקים שהוא עשה בפוטושופ.
השבוע החלטתי שאני אקדיש יותר זמן לעצמי ופחות למשרד כך שבשעה שלוש כבר הייתי על הטוסטוס שלי בדרכי חזרה לדירת הרווקים שלי.
משהו עצר אותי.רעיון גדול התחיל להתפשט במוחי ומייד רצתי חזרה לעבודה, משאיר את הטוסטוס שלי באמצע איילון.
מה היה קורה אם היינו מתחילים לעשות מסיבות במשרד כמו שעושים בראובני-פריד ?? עם חשפניות לסביות, בירות ומצב רוח טוב.
מייד בדקתי ב-outlook למי יש יום-הולדת בקרוב וגיליתי שעוד שבוע דיוויד יהיה בן 32. דיוויד עובד אצלנו בהנה"ח, הוא עלה מדרום-אפריקה לפני חמש שנים עם אשתו וששת ילדיו. הוא מתגורר בעפרה ועדיין יש לו סרט כתום על היד למרות שבני-יהודה כבר מזמן לא קבוצה.
מייד נכנסתי באינטרנט ל-"עולם הסקס של ענת" (תקראו לי שמרן אבל אני לא משנה אתרי פורנו בגלל אופנות חולפות) והזמנתי שתי נערות ליווי ליום ראשון הבא. איזה כיף יהיה, דיוויד יתרגש כל כך. נצלם את האורגיה ונשלח במייל ויראלי לכל המשרדים האחרים והאנשים הבכירים במשק. אין דרך טובה יותר למשוך לקוחות פוטנציאלים.
טוב, אני מרגיש שעשיתי את שלי להשבוע, אפשר ללכת הביתה בשקט.
כרגיל אני מצדיק את המשכורת שלי.
שלכם, עד לשבוע הבא
פרנקי
נא להמתין לטעינת התגובות
