אצילים עם תעודות
עם היסטוריה של 5,000 שנה ומראה שקשה לעמוד בפניו אין פלא שכלבי האקיטה-אינו הם נכס לאומי ביפן. יוסי רוטשילד היה צריך ללמוד עליהם הכל ממאסטר יפני במשך שלוש שנים לפני שהחל להביא אותם ארצה
"האזכורים הראשונים של האקיטה הם מהתקופה שבה הגיעו המתיישבים הראשונים לאזור צפון יפן", מספר רוטשילד, בעל בית גידול ושופט כלבי אקיטה. "הם חיו במערות והשתמשו בכלבים האלה להגנה ולציד. ציורי מערות מהתקופה מלמדים על שיתוף פעולה מלא בין האדם לכלבי האקיטה הקדומים. הזכרים שימשו לציד דובים והנקבות שמרו על הילדים והטריטוריה מפני פולשים".
עד המאה ה-16 שמרו כלבי האקיטה בצפון האי הונשו, אזור סגור גיאוגרפית, על טוהר הגזע, אלא שאז פלשו לשם אנשים מבחוץ בחיפוש אחר זהב והביאו איתם כלבים מגזעים אחרים. כלבי האקיטה הורבעו עם גזעים גדולים וחזקים יותר והחלו לשמש לקרבות כלבים. בראשית המאה ה-20 נעשו ניסיונות לשחזר את הגזע המקורי, שכמותו נשארו רק בכפרים מבודדים בצפון יפן. האקיטה הוכרז כנכס לאומי ביפן והוקם מועדון של חובבי הגזע, מה שלא הפריע לשלטונות להפקיע רבים מהכלבים האלה מבעליהם במלחמת העולם השנייה כדי להשתמש, למרבה הזוועה, בפרוותם להכנת מעילים צבאיים.
האקיטה נמנה עם משפחת כלבי השפיץ, ומתייחד בזנב שמגולגל כה בחוזקה, עד שהוא נראה כמו פונפון שנעוץ באחוריו. הוא נחשב לגזע מאוד נאמן, שיעשה הכל למען הלהקה והמשפחה. אמהות יפניות השתמשו בכלבי אקיטה כבייביסיטר לתינוקות ולילדים קטנים, והם מסוגלים למלא עוד מגוון תפקידים כמו כלבי נחייה לעיוורים, כלבי שמירה, כלבי רעיה, כלבי מזחלות. "זה כלב מאוד מיוחד", אומר רוטשילד. "הוא אצילי, נחוש ושקט. הוא עובד לבד ויש לו המון עוצמה. הוא גם כלב מאוד נקי והוא לא נובח על כל אחד".
רוטשילד התוודע לכלבי האקיטה לאחר שאביו, חובב כלבים גם הוא, ביקר בתערוכת כלבים ביפן וחזר עם צילומים. "התלהבתי והתחלתי לבדוק את הסיפור. באמצע שנות ה-90, אחרי השחרור מהצבא, נסעתי ליפן. תמיד נמשכתי לתרבות הזאת ולאמנויות הלחימה ורציתי לחוות אותה מקרוב וגם להכיר את הכלבים המיוחדים האלה".
הוא הגיע ליפן, הכיר את אחד ממגדלי האקיטה החשובים שם, והפך לתלמידו. "עברתי אצלו תהליך חניכה של ממש. התחלתי מניקוי המכלאות וסירוק ולמדתי איך לגדל את הכלבים האלה, איך לטפל בהם, איך להציג אותם בתערוכות".
שלוש שנים אחר-כך הוא חזר ארצה, דובר יפנית שוטפת ומצויד בכלבת האקיטה הראשונה שלו, סנרי (ביפנית "הראשונה שלי"), שעדיין חיה איתו והיא בת 10. בהמשך ייבא כלבים נוספים. "כשהגעתי היו אמנם כמה כלבים כאלה בארץ, אבל הם לא היו יפנים טהורים. אני הבאתי לכאן כלבים עם היסטוריה מפוארת ביפן. יש ביניהם כאלה שאבותיהם היו שייכים לקיסרים ולשוגונים. יש לי כלבה שקרוב משפחה שלה שייך לקיסר היפני הנוכחי".
רוטשילד מגדיר את העיסוק בכלבנות כתחביב, אף שהוא מרביע את כלבי האקיטה שלו ומוכר גורים (מחירם מתחיל ב-500 דולר). " אין בזה רווח", הוא אומר.
את הגורים שלו הוא לא מוסר לכל אחד. "אני עושה סינון. למי שמתכוון לקשור את הכלב בחצר, אני לא נותן גור. זה כלב שמתאים לחיים בבית, עם הילדים והמשפחה". לדבריו , רק יודעי דבר מסוגלים להעריך את הגזע. הקונסול האמריקני בישראל, למשל, מחזיק את אחת הכלבות שיצאו מבית הגידול של רוטשילד וכך גם אב המנזר הרוסי בהר הזיתים.
ששת כלבי האקיטה הבוגרים שלו דהיום, מוצגים בתערוכות בארץ ובעולם וזוכים בפרסים ובתארים. בתערוכת הכלבים הבינלאומית שתתקיים בשבת הקרובה (24 בספטמבר) במעיין-חרוד יציג רוטשילד את פוג'י (לכל הכלבים שלו שמות יפניים כמובן) בן התשע, בן למשפחת אקיטות מפורסמת ביפן, שישתתף במקצה הקשישים. יוצגו שם גם קוטו, מאיו (נכדו של פוג'י), שינטו ושתי הנקבות לי וג' ומקו.
בתערוכה יוצגו 1,200 כלבים מ-130 גזעים , חלקם נדירים. מלבד התחרויות, אפשר יהיה לצפות במופעי אילוף והצלה ומעבר מסלול מכשולים ויהיו גם פעילויות יצירה לילדים ובריכת מי מעיין לשכשוך ולשחייה.
לפרטים נוספים: http://www.ikc.org.il,, 04-6532211, 03-6727174.
נא להמתין לטעינת התגובות
