מאה או שמונים אלף?
משה פרל מסביר כי הכסף הקטן שהולך ללוטו הופך בסוף לכסף גדול, שהפסדנו
יכול להיות שמעולם לא חשבתם על זה בצורה כזו, אבל זו הדילמה האמיתית שניצבת בפניכם כשאתם נסחפים לחגיגת ההימורים של הלוטו או הטוטו, או הפיס. זה 80 אלף שקל על בטוח, או 6 מיליון שקל בסיכוי שרציונלית הוא פשוט אפס.
מפעלי ההימורים, שפעם בכמה חודשים משתלטים על סדר היום הלאומי, הם סיבה מצוינת להקדיש מחשבה לפילוסופיה של הכסף הקטן. אותם עשרות שקלים או אפילו מאות במקרים מסוימים, שתמיד, אבל באמת תמיד, נרשה לעצמנו להוציא בשביל מטרות שאין בהן שום ערך גשמי. העיקרון הוא שאנחנו מרשים לעצמנו את ההוצאה הזו, פשוט כי היא נראית לנו קטנה. שגם בלי 100 שקל בחודש לא ייגרע שום דבר מאורח החיים הכלכלי השוטף שלנו.
אבל אין טעות גדולה מזו. הכסף הזה הוא אמנם קטן, אבל פרק הזמן שאנחנו מוציאים אותו הוא ארוך ויש לו משמעות עצומה. בואו
ניקח למשל מישהו שמהמר ב-100 שקל בחודש באחד ממפעלי ההימורים. אם הוא משקיע את הכסף בלוטו הרגיל, סיכוייו לזכות בפרס הראשון הם 1 ל-13 מיליון. אם הוא משקיע בטוטו, סיכוייו לזכות הם 1 ל-43 מיליון. זה פשוט זניח.
אבל מה יקרה אם את אותם 100 שקלים הוא ישים באיזה ערוץ חיסכון שגרתי? נניח שהוא עושה את זה במשך 30 שנה: כל חודש במקום להפריש 100 שקל להגרלת הלוטו, הם יופרשו לקופה קטנה עם ריבית סטנדרטית מגיל 30 ועד גיל 60. כעבור 30 שנה הוא יגלה שבקופה הזו מחכים 80 אלף שקל. כסף מזומן בסכום שאמנם לא עושה לנו צמרמורת כמו 6 מיליון, אבל הוא ודאי, הוא לא 1 ל-43 מיליון , הוא שלנו.
זה החישוב הקר, אבל לצידו צריך להכניס את המוטיב הפסיכולוגי. כשאנחנו מעדיפים לזרוק את 100 השקלים מדי חודש, אנחנו בעצם קונים בהם תקווה. אנחנו קונים את הזכות לפנטז על הבוחטה הגדולה, וזה לגמרי לא מעט בימים טרופים אלה. העניין הוא שאנחנו משכנעים את עצמנו שמחיר הפנטזיה הוא 100 שקל. אז זו הזדמנות מצוינת לקלקל קצת: המחיר הוא לא 100 שקל - הוא 80 אלף שקל.
עדכון אחרון : 30/9/2005 11:26
נא להמתין לטעינת התגובות
