דת יעל וישראל
שרון חיסל את כל ה"שמאלנים לשעבר" ● ודוביד שווייצר ז"ל ניבא את נפילתה של יעל בר-זוהר ● אבל לא את של קייט מוס ● ויש מצב שגיא רייף יציל את היחסים הדיפלומטיים עם יפן
ואמנם, חתימה זו של "שמאלני לשעבר", הפכה לחביבה מאוד על הגולשים באינטרנט לפני ארבע שנים ומשהו, מיד לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, ואותה תובנה פלסטית בלתי נשכחת של ראש הממשלה דאז אהוד ברק: "קרענו את המסכה מעל פניו של ערפאת", שהוסיף וביאר לטובת המתקשים: "אין פרטנר לשלום בצד השני". ואכן , באחת, כמו שוחררה מכלאה ונפלה על הארץ כולה, איזו "התפכחות" גדולה, וגדודי "שמאלני לשעבר", " מצביע מרצ שהתפכח", " כבר לא פראייר של ביילין", " די לנאיביות! " ו "ישראלי גאה" החלו פושטים על הארץ כמו נחילי ארבה מורעבים שתכליתם אחת: לנגוס ולגרוס, להכות על חטא ולזעוק אל השמים באיזה טקס הלקאה עצמי פומבי, מביש ונטול קלאס, "חטאנו, פשענו - היינו שמאלנים! " ובצד קוגניציה זו, אחותה הפעילה: הטלת הפתקים "מחל" ו"אריאל שרון" אל הקלפי בקדחתנות מוכת אמוק.
וברבות החודשים הפך התיוג "שמאלני לשעבר", לתעודה שמנפיק הישראלי לעצמו כדי להעיד על כישורים ריאל פוליטיים ועל מיומנויות תמרון תוך כדי תנועה במרחב האלים וההפכפך של המזרח התיכון והפוליטיקה הישראלית. והכל טוב ויפה, ומפלגת רוב מוחץ זו של "שמאלנים לשעבר" בוודאי היתה ממשיכה להמליך עליה את אריאל שרון לעוד קדנציה ועוד (ככל שיאריך ימים), עד שאפילו אחרון הפובליציסטים מבית "הארץ" היה משתכנע כי היחס הנכון להשוואה הוא בן-גוריון לשרון ולא להפך, אלא שמהרגע שבו ביצע שרון את הפעולה הפיזית הראשונה המשמעותית של תקופת משטרו, קרס קונספט ה"שמאלני לשעבר" באחת.
שכן מהיום שבו הרחיק שרון עד לפינוי עזה והפקרת בתי הכנסת בשטח להמון הפלשתיני המשתולל הוא הפך ל(אין דרך אחרת לתאר זאת) שמאלני יותר מיוסי ביילין. שהרי אם ניכר אדם במעשיו, הרי שבעוד ביילין וחבריו מ"השמאל" עסוקים בהשוואת טכניקות אוננות תיאורטיות, הרי ששרון עושה. בולדוזר, שופל, דחפור די-9, בדרך אל השלום. שרון הוא השמאל האמיתי. ויסלח האל ליגאל עמיר שבזבז תחמושת משובחת לחינם על אדם שחוץ מדיבורים וטקסים על שלום לא עשה שום דבר בשטח.
ומיום שהוסכם כי שרון הוא "השמאל" "האמיתי" נותר להתעניין אצל אותו "שמאלני לשעבר" מה הדרך הנכונה להגדירו בהווה שבו המרכז הוא הפוסט-ציונות החדשה והימין הוא למעשה גרסה מתלהמת של יוסי שריד - "הומלס"? " פוסט שמאלן שהתפכח רטרואקטיבית"? " אידיוט מומר"? " שמוק שנשבה"? " שרמוטה פוליטית"? " לא מבדיל בין ימינו לשמאלו" ? או אולי "אחרי הכל, למרות הכל ולא יעזור לך כלום, חתיכת טמבל: פראייר ישראלי טיפוסי "?
אגב "שמוק שנשבה", קראתי גם אני, בדומה לכל מי שקרא גם הוא, את ראיון החג שהעניקה יעל בר-זוהר-זו-ארץ לשבועון "לאישה". ושם , בעיתון, כשהיא שעונה על שרפרף מעוגל, חנוטה בהלבשה תחתונה אוורירית ופתיינית ורכונה קדימה, כנהוג, שיתפה כי לפני מסיבת החתונה המתוקשרת לחברים קידשה את בעלה לעתיד בטקס מקדים במילים: "הרי אתה מקודש לי, אך ורק לי, כדת יעל וישראל".
ובשעה ששפשפתי עיניים למקרא תובנה זו, נזכרתי במשפט שאמר פעם דוביד שווייצר ז"ל, מאמן הכדורגל הגדול, לשחקן צעיר שאך זה עלה ובא מהנוער: "ברגע שאתה מתחיל להאמין למה שכתוב עליך בעיתונים אתה גמור.
וכשהשוויתי בין משנתו של "הכריש" בן האלמוות לבין תורתה של האלילה שכוננה את דת עצמה, ידעתי כי יב"ז זו נפלה אל הבאר העמוקה מכולן וכי דבר לא יחלצה משם, אפילו לא ארציותם של חיי הנישואים - וכי היא, כדברי דוביד הגדול, "גמורה".
מישהי שעליה מסכימים גם העיתונים, גם קוראי העיתונים וגם המופיעים בעיתונים כטוטאל לוס קומפלט, סופי, גמור וקאפוט מוחלט ובלתי הפיך היא הדוגמנית קייט מוס. מוס, כזכור, "איבדה את עולמה", כפי שנהוג לומר, כשנתפסה בעין מצלמת הפפראצי משתמשת בקוקאין לפני כמה שבועות.
וזה מוזר במקצת, הדרך שבה נתקבל העניין אצל הקהל ואצל הגופים המסחריים בעולם שמיהרו להתנער מחוצנה של מוכרת הגפרורים הקטנה. מוזר, לא רק בהתחשב בכך ששימוש בקוקאין הוא פק"ל סטנדרטי בעולם "הזוהר" (לא כולל דוגמניות ישראליות בחו"ל! אלה תמיד נותרות נאמנות לערכים הישנים והטובים שצברו בבית ההורים שבבאר-טוביה) ומבחינה זו "החשיפה" של מוס הג'אנקית היא יותר מכל דבר אחר אסמכתה לעובדה ידועה זה מכבר בקרב הבריות. בוודאי ובוודאי שלא "חדשות". אבל בעידן הפוליטיקלי דפקט כמו בעידן הפוליטיקלי דפקט וגו'.
ואלה עקרונות הפוליטיקלי דפקט: אתה יכול לבצע השמדת אוכלוסין על רקע אתני, אבל אסור לך לפלוט מהפה "ניגר" בטעות למיקרופון פתוח. אתה יכול להזין את עצמך בחומרים כימיים בכל תקופת חייך הבוגרים, אבל אם תסרב, מטעמי יושרה מצפונית, להופיע בקמפיין סלבריטיז של האגודה למלחמה בסמים אתה גמור. גמור. גמור. ככה זה "בעולם הגדול".
אבל בפרובינציה הדברים פשוטים בהרבה: יש דת, קוראים לה "דת יעל וישראל", ואתה יכול להאמין בה או שלא. זה תלוי בך. אם בחרת להאמין בה, אתה יכול ליטול חלק פעיל בפולחניה ולזבוח לה בהילולת "תמונות בגדי החתונה הבלעדיים" הפתטית של הזוג המזגזג באותה מידה של נמרצות בין היסטריית פרסום לבין שנאת חשיפה ותיעוב לעיתונאים ולעיתונות. אם זה עושה לך טוב, שיהיה לך לבריאות.
אבל הדבר שממנו אתה לא יכול להימלט הוא העובדה שלא משנה כמה תמונות של יב"ז בעליונית חתונה תומכת חזה מוזרה תצרוך בשקיקה מזועזעת, עדיין, עדיין, לא תהיה שותף לעולם באופן שלם ובלתי מסויג לתעתועי ה"נדמה לי" שמבצעים בר-זוהר ודומיה בעצמם. מעצם כך אמנם תקפיד לבוז לה כל הזמן, אבל גם לא תשכח למחול לה על כל השמועות העסיסיות שנקשרו בשמה.
והסיבה לכפל ההתנהלות הזה היא שבישראל מתהלכים כולם, בני אלים, כאחרוני האנאלפביתים מהטוקבקים, כשהמסכה קרועה מעל פניהם. רב-סרן שמועתי הוא הקונטרה הישראלית לפוליטיקלי דפקט. ובקמפיין "פוקס" הבא עלינו לטובה, ננוחם.
אגב ישראלים שהמסכה נקרעה מעל פניהם - הספינה "צים אסיה", שפגעה בשבוע שעבר בספינת דיג יפנית, הפכה אותה, הביאה לטביעת שבעה מאנשי צוותה, הסתלקה לה ללב ים כמו גנבת מגושמת ומטומטמת במיוחד ומשהוכיחה חקירת משמר החופים היפני כי מדובר בה, מיהרה להודות, תוך לטישת מבט משתומם של "איך הם עלו עליי הממזרים המלוכסנים? ".
ומובן שאפשר כבר לנשק למפרע לשלום ליחסים עם יפן, אשר מצדה תובעת לא רק פיצויים למשפחות הנספים, אלא גם את העמדתם לדין של אנשי צוות ספינת "צים". וברי לכל כי אם בענייני מהומות אוקטובר נמצאו אומללי הדעת הישראלים שיכסתחו, קל וחומר בריבוע בענייני ספינת הדיג היפנית אין מצב ל"מיצוי הדין עם האשמים". כי עם כל הכבוד, אבל באמת, אם יש מישהו שעליו אפשר לומר שדמו הוא הפקר, הרי אלה יפנים אנונימיים. תשאלו את הארי טרומן. אנולה גיי, שולתתתת! ! !1
ומכל מקום, הודעה משמחת לאנשי משרד החוץ: מבירורים ראשונים עולה כי חלק לא מבוטל מאנשי צוות "צים אסיה" היו מלחים זרים. שנאמר: פחות ישראלים אפילו משמאלנים לשעבר. ובמקרה הרע, למקרה שראשי הסושי אכן ישתגעו ויידרשו צעדי ענישה ישראליים של ממש, תמיד יתאפשר לזרוק את החבילה כולה על איזה עובד זר במסגרת הסכם קיזוז עם היועץ המשפטי על מסקנות מעשיות כנגד גיא רייף.
גמר חתימה טובה לכל בית ישראל! ולא לשכוח: שנאת חינם מזרזת את הגאולה.
shai_golden@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
